תעלומת הולט
יום ד', 24/10/2007 שעה 13:47
מדינות רבות בעולם מכירות טוב מדי מצב בו עליהן להתמודד עם מנהיג שנרצח. אבל ישנם, בכל זאת, כמה חריגים לדרך הזו בה נפסקת באורח טראגי כהונת המנהיג. ב-‏17 בדצמבר 1967 הלך הרולד הולט לטבול בים. כעבור כמה שעות, משלא שב, החלו החיפושים אחריו. לכאורה, מדובר בעוד מקרה של אדם שלא נזהר יותר מדי בזמן הרחצה. אלא שהרולד הולט לא היה סתם אדם; באותו יום הוא כיהן כראש ממשלת אוסטרליה. היעלמותו המסתורית ציינה, איפוא, את ראשיתה של חרושת שמועות שלא תמה עד עצם היום הזה. למשל, שהולט התאבד. למשל, שחוסל על ידי הסי.איי.אי. למשל, שהיה מרגל-על בשירותה של סין ונמלט בשחייה לצוללת שהמתינה לו מול החוף. בארבעים השנים שחלפו מאז תעשיית הקונסיפרציה רק הולכת ותופחת ופתרון מוסמך ומקובל - אין. ראש הממשלה פשוט התאדה מהמציאות.









על העובדות הבסיסיות אין מחלוקת. ב-‏17 בדצמבר 1967 הגיע הרולד אדוארד הולט לחוף צ'וויוט, סמוך לעיר פורטסי שבמדינת ויקטוריה. הולט ובני משפחתו אהבו לתפוס שלווה בחוף השקט הזה והרחצה בו הייתה מנהג קבוע אצלם כבר שנים. למרות ההרגל רב השנים, ועל אף שהשחייה הזו לא הייתה יוצא דופן, קרה בה דבר אחד שלא קרה בכל שחייה קודמת: הרולד הולט לא חזר ממנה. לעולם. נעלם אל תוך הים ואיש אינו יודע מה קרה לו. וזה מעניין משום שהאיש לא היה סתם פרצוף שנהג לרחוץ בים להנאתו. הרולד הולט היה ראש ממשלת אוסטרליה.

ארבעים שנה חלפו מאז, שני דורות באו לעולם והרולד הולט איננו. היעלמותו הפתאומית מעוררת אצל בני ארצו לא מעט שאלות. ההנחה המקובלת היא שטבע, אבל גופות טבועות אמורות לצוף ולהיסחף, בשלב מוקדם למדי, אל אחד החופים הסמוכים. אבל זה לא קרה. העולם אולי לא מכיר את הנושא, אבל במסדרונות הפרלמנט בקנברה, בבתי הקפה של מלבורן, בפארקים המוריקים של סידני ובערבות הענק של קווינסלנד המסתורין הזה עודנו פריט שיחה רלוונטי ומעורר דמיון וייצר. גם אצל אלה שנולדו שנים לאחר שדמותו של הולט היטשטשה בערפל הזמן.

תעלומה ללא פתרון. הרולד הולט

הולט נולד בסידני ב-‏1908. אביו היה אמרגן תיאטרון. אימו מתה כשהיה בן 16 ואת מרבית שנות ילדותו בילה בפנימיות. כבר בגיל צעיר הצטיין בספורט והראה כישורי מנהיגות גם בראשית פעילותו הפוליטית, כשלמד משפטים באוניברסיטת מלבורן. עד מהרה מצא עצמו נמשך לפוליטיקה הרבה יותר מאשר לעריכת דין, הצטרף למפלגה הליברלית ובגיל 26 התמודד על מושב בפרלמנט מול מי שלימים הפך בעצמו לראש ממשלה, ג'יימס סקאלין, והפסיד. אפס, שנה לאחר מכן הצליח לזכות במושב מטעם מחוז בחירה אחר. הוא הפך לאיש אמונו של מנהיגה הכריזמטי של המפלגה הליברלית, רוברט מנזיס, שלימים היה לראש הממשלה הדומיננטי והמשפיע ביותר על גורלה של אוסטרליה במאה העשרים. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עזב את תפקידו כשר בלי תיק והתגייס לחיל האוויר, אך לאחר חמישה חודשים קרא לו מנזיס לשוב לפוליטיקה ומינה אותו לשר העבודה והשירות הלאומי וכן לשר הממונה על המחקר המדעי והתעשייתי. ב-‏1941 חזר לאופוזיציה אך שמונה שנים מאוחר יותר, כשזכה מנזיס שוב בבחירות ופתח שבכך כהונה שנמשכה שבע עשרה שנים רצופות, הפך הולט לאחד הגורמים המשפיעים ביותר בממשלותיו. במשך תשע שנים שימש שוב כשר העבודה והשירות הלאומי, ולאחר מכן מונה לתפקיד שר האוצר, בו כיהן במשך למעלה משבע שנים. בינואר 1966 פרש מנזיס מכהונתו כראש ממשלה והולט ירש אותו בתפקיד.

הולט נכנס לתפקיד הקשה הזה בעיצומן של שנות השישים הסוערות, תקופה בה המטירו אינטלקטואלים מרדנים - שסחפו אחריהם מיליוני תומכים - אש וגופרית על הערכים החברתיים המסורתיים וביטאו פחות ופחות אמון בחוכמתם וביושרתם של הפוליטיקאים. עד מהרה מצא את עצמו הולט בעין הסערה של המגמה הזו, שאף הציגה אתגר של ממש ליחסיה המיוחדים של אוסטרליה עם ארצות הברית.

המדיניות הליברלית קיבלה אז כעקרון יסוד את ''תיאוריית הדומינו'', שלפיה נפילתה של מדינה אסיאנית אחת לידיים קומוניסטיות יביא בעקבותיה, בזו אחר זו, גם את שכנותיה. על פי גישה זו, השתלטות קומוניסטית על אסיה תבודד לחלוטין את אוסטרליה מן העולם המערבי. הליברלים סברו, איפוא, ששיתוף פעולה צבאי עם ארצות הברית ועם אומות דרום-מזרח אסיה שעליהן איימה חתרנות קומוניסטית, ישרת היטב את האינטרס הלאומי של אוסטרליה.

הולט דבק במדיניות זו בעקביות. אבל כאשר אירח בארצו את נשיא ארצות הברית אז, לינדון ג'ונסון, והעלה מהאוב את סיסמת הבחירות שלו, ''All the Way with LBJ'', עורר הדבר גל מחאה עז מצידם של מצביעי לייבור, סטודנטים רדיקליים וסתם אוסטרלים שסלדו מהרעיון שלפיו אמורה אוסטרליה לתמוך באופן עיוור בכל צעד אמריקני במזרח אסיה.

המחאות אף התעצמו משום שעוד ב-‏1965 החלה ממשלת מנזיס לגייס צעירים אוסטרליים להילחם בוויטנאם, על אף שבאותה עת אוסטרליה עצמה לא הייתה מעורבת רשמית בסכסוך הזה. במאי 1966 תיגברו שני גדודים של אנשי המשמר הלאומי (גוף הדומה להג''א אצלנו) את הכוח האוסטרלי בווייטנאם. הולט עצמו עודד את המגמה הזו. הוא היה לראש הממשלה האוסטרלי הראשון שביקר מנהיגים ממדינות דרום מזרח אסיה בארצם וראה חשיבות עליונה בהגברת הקשרים המסחריים והפוליטיים עם מדינות אלה.

חובב ים מושבע. האם שחה אל צוללת סינית שהמתינה לו בסמוך?

אבל היעלמותו הפתאומית של הולט בדצמבר 1967 שמה קץ לאירועים המסעירים הללו ומאז ואילך זכרו טבוע בתודעה הקולקטיבית של האוסטרלים יותר בשל האופן בו נעלם לפתע פתאום, מבלי להותיר אחריו עקבות כלשהם, מאשר בזכות תקופת כהונתו כראש ממשלה. כמו תמיד, הביאה התעלומה להעלאתן של תיאוריות קונספירטיביות מכל כיוון אפשרי. אחת מהן גורסת כי הולט חוסל בחשאי על ידי הסי.איי.אי משום שרצה לבצע שינוי במדיניותו ולהוציא את החיילים האוסטרליים מוויטנאם. אפס, חלקה הצבאי של אוסטרליה במלחמה הזו היה צנוע למדיף כך שלא ברור אם כדאי היה לאמריקנים לעשות מאמץ כזה בכלל.

תיאוריה אחרת גורסת כי הולט היה שרוי בדכאון קשה בעקבות מותו הפתאומי של אחיו, קליף, זמן מה קודם לכן. מצדדיה סבורים כי מות האח, כמו גם סיבות נוספות, הביאו את הולט לשלוח יד בנפשו. את האופציה הזו פוסלים אנשי צוותו הקרובים של הולט, הטוענים כי לא היה שום דבר בלתי ייציב או מעורר חשש בהתנהגותו בימים שקדמו להיעלמו ושאם בכלל, הרי שהיה שרוי במצב רוח טוב למדי.

התיאוריה מרחיקת הלכת מכולן - והחביבה עלי ביותר - מספרת שהולט שחה אל עבר צוללת סינית שהמתינה לו לא הרחק מחוף פורטסי במטרה למלט אותו מאוסטרליה. לפי גירסה זו, הולט לא היה אלא מרגל קומוניסטי בשירותו של מאו צה טונג. מאוחר יותר, ממשיכה התיאוריה, עבר הולט להתגורר בזהות בדויה בצרפת ושם שהה עד מותו מהתקף לב, באמצע שנות השמונים. ההשערה מרחיקת הלכת הזו פורסמה על ידי אנטוני גריי, עיתונאי וסופר בריטי, ב-‏1983 בספר שכותרתו הפשוטה והישירה מכריזה ''The Prime Minister was a Spy''. אלא אם כן קיימת תיאוריה שאינני יודע עליה (למשל, שהולט נחטף בידי חייזרים), דומני שזו גם הנלעגת מכולן.

תיאוריות מציאותיות יותר עוסקות בגלים הסוערים שפקדו באותו יום את חוף צ'וויוט ובהיותם של המים במקום שורצי כרישים. הולט, על אף היותו שחיין מצוין, פשוט טבע סמוך לחוף - וכריש שהזדמן למקום זלל לתיאבון את הגופה כולה. גירסה אחרת, פשוטה יותר, קובעת שלא דובים ולא כרישים - הולט פשוט טבע בין הגלים הגבוהים. אפס, גירסה אחרונה זו לא מסבירה מדוע לא נסחפה גופתו לחוף.

ואי אפשר, כמובן, בלי מעורבותו של האפוריזם הצרפתי הידוע ''חפש את האישה''. לפי שמועות שנפוצו מייד לאחר ההיעלמות, עשתה הממשלה הליברלית מאמץ גדול לטייח את העובדה שהולט לא הסתובב בחוף פורטסי בגפו אלא היה מלוה בכמה נשים מצודדות במיוחד, כולל פילגשו המוכרת, מרג'ורי גילספי. רבים מאמינים לתיאוריה הזו, משום שבדומה לנשיא האמריקני ג'ון קנדי, נודע הולט בזכות חיבתו לרומנים קצרי טווח.

בניגוד לקונספירציות המועלות במקרים בהן יש גופה אבל מניעי המוות נסתרים, לכאורה, מעין כל, אצל הולט קרה ההיפך הגמור. אין גופה. נקודה. אבל באופן כלשהו היה על האוסטרלים לפתור את העניין. וכך הוכרז לבסוף על מותו של הרולד הולט - ככל הנראה, בטביעה - אף שרבים ביבשת החמישית עודם מפקפקים במניעים להיעלמותו חסרת הפשר ותוהים מדוע לא נמצאו לו שריד וזכר.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מזכיר קצת משהו שקרה לאחרונה אצלנו, לא?   הסטוריון מצעד המחץ   יום ב', 20/12/2004 שעה 11:06   [הצג]   [6 תגובות]
ארלוזורוב האוסטרלי   זיו מגן   יום ג', 21/12/2004 שעה 23:55   [הצג]
מרתק   של ברמן   יום ה', 25/10/2007 שעה 17:43   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©