מונגולים בעיר הקודש
יום ו', 28/10/2011 שעה 1:10
בשנים 1260-1517, כלומר במשך למעלה ממאתיים וחמישים שנה, היה השלטון בארץ ישראל נתון בידי הממלוכים. הללו, אנשי צבא מיומנים שהגיעו ממצרים, נאלצו להיאבק עם כמה וכמה איומים אסטרטגיים, שהחמור שבהם הוצב על ידי התקדמותם של צבאות מונגליים שהגיעו ממזרח אסיה. ההיתקות הידועה ביותר בין שני הכוחות הללו התחוללה בספטמבר 1260 בעין ג'אלוד (מעיין חרוד), והסתיימה בניצחון ממלוכי. ואולם, קיימת סבירות גבוהה כי כוחות מונגוליים הצליחו להגיע, הן בחודשם שקדמו לקרב עין ג'אלוד והן אבעה עשורים לאחריו, אל ירושלים - ואף השתלטו עליה. בכמה מקורות מצויין כי אף עקרו את אחד השערם המובילים להר הבית מעל ציריו והעבירוהו לדמשק. האם באמת נשלטה ירושלים על יד האילח'אן (ממלכת החאן המונגולי)? הנה כמה גירסאות בנושא זה.









בשנת 1260, בימי מלכותו של החאן המונגולי הולאגו, הגיע כוח משלוח מונגולי אל עמק חרוד, ונתקל בצבא ממלוכי חזק שהגיע ממצרים במטרה לבלום את המעצמה המזרחית האדירה רחוק ככל האפשר מחוץ למרכז השליטה של הממלוכים. בקרב הקשה שהתחולל ליד מעיין חרוד (עין ג'אלוד) הייתה ידם של המוסלמים על העליונה. הצבא המונגולי הובס, ושרידיו המעטים נמלטו לכיוון סוריה כדי להתאחד שם עם עיקר כוחותיהם. משם המשיך המצביא הממלוכי ביברס בדרכו אל השלטון, ולאחר שרצח את הסולטאן קוטוז פנה להשלים את כיבוש המאחזים הצלבניים שנותרו באזור החוף ולחזק את שליטתו בשטחים החדשים שנכבשו. האיום המונגולי הישיר על ארץ ישראל הוסר - לפחות למשך זמן מה.

כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן, ב-‏23 בדצמבר 1299 פלש גזאן חאן (נינו של הולאגו) לסוריה, יחד עם צבאו. צבא זה כלל חילות ארמניים וגרוזיניים, והביס את הממלוכים בקרב ואדי אל-חזאנדאר (הידוע גם כקרב חומס השלישי). פחות מארבעים שנה קודם לכן עצרו אותם ממלוכים את התקדמות המונגולים לכיוון מצרים בקרב עין ג'אלוד. עתה הייתה הדרך פתוחה בפני הברית המונגולית-נוצרית לנוע שוב דרומה.

המתקפות המונגוליות בסוריה ובארץ ישראל ב-‏1260 (מקור תמונה 1).










המונגולים מתקדמים


החוקר הישראלי ראובן עמיתי-פרייס מספר במאמרו ''על שתי פשיטות מונגוליות בארץ ישראל'' (פורסם בספר ארץ ישראל בתקופה הממלוכית, בעריכת יוסף דרורי, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1992) מסביר כי המקורות ההיסטוריים השונים סותרים זה את זה בכל הנוגע לשאלה האם רדפו המונגולים אחרי הכוחות הממלוכים הנסוגים, מייד אחרי הקרב, אל תוך סוריה המרכזית וארץ ישראל. ''כמה סופרים'', כותב עמיתי, ''מספרים כיצד גזאן נמנע מלצוות על כוחותיו לדלוק מייד אחר הממלוכים מכיוון שחשש שנסיגתם לא הייתה אלא טכסיס, שמטרתו להכניס את המונגולים למארב. אולם מצד שני גורסים כמה סופרים ממלוכים, כולל בני התקופה, שהממלוכים אכן נרדפו תוך כדי נסיגתם לעבר מצרים. עמיתי-פרייס עצמו מאמין כי ''ישנה סבירות גבוהה יותר להנחה, שהממלוכים לא נרדפו מייד לתוך מרכז סוריה וארץ ישראל, לפחות לא באופן מאסיבי. אילו אכן נרדפו הממלוכים הנסוגים, היו התוצאות מרחיקות לכת, וקשה לראות כיצד הממלוכים היו מסוגלים לכונן את צבאם מחדש תוך חודשים מספר ולשוב לסוריה'' – כפי שאכן קרה. חיזוק להנחה זו מביא עמיתי-פרייס מכתביו של היסטוריון מצרי, אבן אלדואדארי, שבהם מתואר כיצד סבלו החיילים הממלוכים מידיהם של הבדואים המקומיים והדרוזים בהרים, אך אינו מזכיר רדיפה מונגולית בעקבותיהם, שפי שניתן היה לצפות לו התרחשה.

בשלב מסוים אחרי הקרב הורה גזאן לאחד ממפקדיו הבכירים, מולאי (המכונה בחלק מהמקורות גם בשם בולאי), להתקדם לתוך ארץ ישראל. גזאן עצמו, עם רוב צבאו, התקדם לכיוון דמשק ונערך בסמוך לה. דמשק אכן נכנעה באחד הימים שבין 30 בדצמבר 1299 ל-‏6 בינואר 1300, והיא אמנם המרכז האזורי החשוב יותר שכבשו המונגולים באותה פשיטה, אבל מה שמסקרן אותנו הוא דווקא הקשר המונגולי לארץ ישראל, כלומר התקדמות כוחו הקטן יותר של מולאי אל תוכה.

עמיתי-פרייס מצטט את ההיסטוריון כֻּתֻּבי: ''גזאן כבר שלח בעקבות הצבא המצרי והסורי שהובסו בקרב ואדי אלחאזנדאר, אמיר שנקרא בולאי ואתו עשרת אלפים פרשים. הם השיגו קבוצות מהחיילים ומהפליטים (האזרחים). הם גזלו רכוש, שלל ושבויים, שאך אללה מסוגל לספרם. הוא התנפל עם צבאו על אזור עזה, העמקים (אלאע'ואר, כלומר עמק הירדן ובקעת הירדן לכל אורכה) וירושלים...(אחר כך) בא בולאי והצבא איתו מהעמקים, רמלה וירושלים ואיתו הרבה מאוד שבויים''. עמיתי-פרייס מביא גם את גרסתו של הקצין הממלוכי (ולימים היסטריון בעצמו), ביברס אלמנצורי אלדואדאר. ''גזאן שלח מצבאו עשרים אלף חיילים עם מולאי, אסנבקא, חג'ק והולאגו. הם התנפלו על עמק הירדן, בקעת הירדן ובית שאן. הם עשו שמות וערכו פשיטות על הארץ ההיא. הם בזזו מה שמצאו מהמיקנה, האספקה והציוד. הם הרגו מי שנפל בידיהם. פשיטותיהם הגיעו עד ירושלים וחברון, והם הרחיקו עד עזה, והרגו במסגדה חמישה מוסלמים אשר נתפסו בו'' (על פשיטה אחרונה זו כותב היסטוריון אחר, נוירי, שפעל במאה ה-‏14, כי במסגד העזתי נהרגו חמישה-עשר מוסלמים ולא חמישה). היסטוריון שלישי, מפדל אבן אבי אלפדאאל, נוצרי שפעל באמצע ה-‏14, כותב כי המונגולים הגיעו לירושלים ובה ''הרגו מוסלמים ונוצרים גם יחד, שתו יין בהר הבית ולקחו בשבי נערות וילדים. הם עשו מעשים מגונים, הרסו, הרגו, בזזו ושבו נשים וילדים''.

תהיה הגירסה הנכונה אשר תהיה, ברור כי בראשית 1300 שהו חיילים מונגוליים בארץ ישראל במשך חודשים אחדים. תנועתם המהירה איפשרה להם להגיע בזמן קצר יחסית מחומס שבסוריה לעזה שבדרום מישור החוף. התנהלותם הייתה חופשית למדי, משום שההתנגדות הממלוכית המשמעותית ביותר קרסה בקרב ואדי אלחאזנדאר.

ידיעות על הפלישה הזו מצויות גם במקורות לא-ממלוכיים. ההיסטוריון הפרסי רשיד אלדין, ששימש גם כווזיר בחצר גזאן, מסר כי האמיר מולאי שב לדמשק לאחר שרדף אחר הממלוכים המובסים עד עזה. בן דודו וארצו של רשיד אלדין, וצאף, סיפר כי מולאי נשלח בראש תומאן (יחידה מונגולית של עשרת אלפים חיילים) לעזה כדי למשול על הארץ. עדות נוספת, בעברית, היא מכתבו של הרב נסים בן הרב משה ממרשיליה, הכותב: ''לא תאמינו כי יסופר לכם מה ששמעתי וסופר לי מחיל התתר (המונגולים) בבואו לירושלים''.

עמיתי-פרייס אף מביא במאמרו ציטוטים מפי שני מחברים ארמנים. עובדה זו, כשלעצמה, אינה מפתיעה, משום שמלך ארמניה, הטום השני, השתתף בעצמו בקרב בוואדי אל-חאזנדאר בראש חיל משלוח של חיילים בני ארצו. הראשון בין מחברים אלה, ההיסטוריון הטום (לא לבלבל עם המלך הנושא שם זה), מתאר כי לאחר הקרב דלק גזאן עצמו לזמן קצר אחר ''הסרצנים'' (כינוי אירופי למוסלמים) המובסים. לאחר מכן, הוא שיגר הלאה את מלך ארמניה ואת מולאי, בראש כוח של ארבעים אלף מונגולים, כדי לרדוף אחרי הסולטאן הממלוכי עד למדבר מצרים ולהשתלט על כל האזור עד עזה. הטום השני ומולאי יצאו לדרך, תוך שהם מחסלים כל מוסלמי שהצליחו ללכוד. אולם לאחר שלושה ימים פקד גאזן על הטום לשוב אליו וציווה על מולאי להמשיך לבדו. מולאי לא הצליח לתפוס את הסולטאן, שנעזר בפרשים בדואים זריזים. בסופו של דבר שב מולאי לסוריה מעזה, כשהוא נע דרך ירושלים ובקעת הירדן. קיימת אף גירסה ארמנית לפיה הצליח הטום השני לרדוף אחר הממלוכים עד לסביבות קהיר, ושב לדמשק דרך ירושלים, בה שהה 15 ימים ובה ניהל טקסים נוצריים - אך זו נחשבת כבלתי אמינה.

אם אכן שב הטום השני לדמשק עוד לפני שמולאי הדרים עם אנשיו אל תוך ארץ ישראל, נראה כי המונגולים ערכו את הפשיטה לאזור זה בגפם. הכוחות המונגוליים הרחיקו עד עזה, תוך ביצוע מעשי הרב וביזה, ונכנסו לכמה ערים מרכזיות, כולל ירושלים. בסופו של דבר, מספרים המקורות הממלוכים, חזרו כל הפושטים לדמשק באמצע מרץ 1300, אלא ששם הוברר להם כי גזאן וחלק הארי של צבאו כבר שבו לארצם. לאחר ימים ספורים עזב גם מולאי את דמשק ועבר אל מעבר לנהר הפרת. תוך זמן קצר חזרו הממלוכים לסוריה והחזירו אותה לממלכתם.

החוקרת סילביה שיין טענה במאמר שפרסמה ב-‏1979 כי ''שחרור הארץ הקדושה לכאורה לא קרה מעולם''. עם זאת, בספר שפרסמה ב-‏1991 נכללה הערת שוליים קצרה ובה כתבה כי ''אוּשר'' כיבוש ירושלים על ידי המונגולים משום שתועד כי הם פרקו את שער הזהב של בית המקדש (הכוונה לשער הרחמים, שפירוקו הוזכר כבר בדיווחו של אזדוולידזה) והעבירו אותו לדמשק.מידע זה מבוסס על דיווחו של הכומר האיטלקי בן המאה ה-‏14 ניקולו פוגיבונסי, שבו הוא מתאר בפרוטרוט את הארכיטקטורה של ירושלים, ומזכיר את המעשה שעשו המונגולים בשער. מלומד אחר, דניס פרינגל, תיאר את הדיווח של פוגיבונסי שעל פיו המונגולים ניסו להרוס, לחפור מתחת, לשרוף או לסלק את השער, אך בלא הצלחה, וכשהממלוכים חזרו, הם בנו חומה לפני השער על מנת להסתירו.בספרו משנת 2007 ''הטמפלרים'' טוען אלן דמוּרְזֶ'ה כי המונגולים כבשו את דמשק ואת ירושלים, וכי מולאי, המפקד על צבאו של גזאן, התגורר בירושלים בין השנים 1299–1300.

המתקפות המונגליות בסוריה ובארץ ישראל ב-‏1299-1300 (מקור תמונה 2).



מולאי בירושלים


מה בדיוק עשו המונגולים במהלך שהותם הקצרה בירושלים? על כך לא מספקים המקורות המובאים במאמרו של עמיתי-פרייס תשובה ברורה. לעומת זאת, מביאים קוסטנטין לרנר ומיכאל טשרנין התייחסות רחבה לכך במאמרם ''ידיעות על תולדות ירושלים בכתבי-יד גרוזיניים עתיקים'' (פורסם בקתדרה 112, יד יצחק בן צבי, יוני 2004). השניים גילו בספריית הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית כתבי-יד גרוזיניים רבים, שנכתבו בתקופות שונות הן במנזר המצלבה שבעיר והן במרכזים הדתיים-התרבותיים הגרוזיניים האחרים בארץ ישראל. אחד מהם, המכונה ''כתב יד 14'', הועתק במנזר המצלבה בשנת 1055. במסמך זה נאמר כך: ''אני...החוטא...הרמן הנזיר אזדוולידזה כרכתי בכריכה (את) הספר הזה, בעת שהטטרים הורידו את שער הרחמים, והשלימו את החומות. ולא יכולתי אפילו לגעת בספר זה, אך צלב הכבוד אפשר לי לסדר אותו''. כתובת זו מדברת ללא ספק על המונגולים, שהיו ידועים לגרוזינים - כמו ליהודים – בימי הביניים בשם טטרים. המונגולים פלשו לארץ - ישראל פעמיים במחצית השנייה של המאה ה-‏13, ב-‏1260 וב-‏1299, ומכאן שכתב-יד 14, שהועתק במאה האחת-עשרה במנזר המצלבה בירושלים, נכרך במאה השלוש–עשרה (כנראה גם במנזר המצלבה) בידי נזיר בשם הרמן אזדוולידזה. נזיר זה חי במחצית השנייה של המאה השלוש-עשרה, וככל הנראה נמנה כנראה עם בני העדה הגרוזינית בירושלים. ''אם כך הדבר'', מסכמים לרנר וטשרנין, ''הרי עדותו של אזדוולידזה היא עדות נדירה של עד ראייה לכיבוש המונגולי של ירושלים''.

אבל עדות זו מתייחסת לכיבוש מוקדם לזה של 1300, והפלישה היחידה של המונגולים ארצה שעליה ידוע מתקופה זו היא אותה פשיטה שהסתיימה בתבוסתם בעין ג'אלוד בספטמבר 1260. חיזוק לעמדתם זו הם מביאים מההיסטוריון הערבי עז א-דין מחמד בן עלי אבן שדאד אלהלבי (נפטר ב-‏1285), שכתב באחד מחיבוריו ''כאשר הטטרים השתלטו על הארץ ונכנסו בה והרגו בה אנשים, והיא נשארה בידיהם עד שאלמוזפר (קוטוז) הביסם בעין ג'אלוד''. מסקנתם של לרנר וטשרנין פשוטה: ''על פי הידוע לנו פלשו המונגולים לארץ ישראל בפברואר 1260, ותוך זמן קצר כבשו את רוב חלקי הארץ, ואילו הקרב בינם ובין כוחות הממלוכים בעין ג'אלוד היה ב-‏3 בספטמבר 1260. לפיכך נראה שהמונגולים שהו בירושלים באותה שנה כשישה-שבעה חודשים''.

יתר על כן, שני החוקרים אף מנתחים את חיבורו של ביברס אלמנצורי וקובעים כי ''על פי דבריו היה לפלישה המונגולית הזאת אופי של מסע שוד מהיר. המונגולים בראשותו של מולאי הופיעו בארץ לאחר שהביסו את הממלוכים בקרב עין אלחאזנדאר במרכז סוריה בסוף דצמבר 1299. הם השתלטו על ירושלים, חברון ועזה, אך כבר בסופו של חודש ג'מאדא אלאת'רה (שבאותה שנה נפל באמצע של מרס 1300)''.

''בהסתמך על נתונים אלה'', נאמר במאמרם, ''כמעט אין ספק שקולופון 1 (ההקדמה לכתב יד 14 שעליו עבד הרמן אזדלווילדזה) נכתב בשנת 1260, שכן מוזכרת בו פעילות בנייה של המונגולים בירושלים ('הורידו את שער הרחמים והשלימו את החומות'). פעילות כזאת הייתה אפשרית בשנת 1260, שבה שהו המונגולים בעיר כמעט חצי שנה, אך לא בשנת 1300, שבה שהו בעיר לכל היותר חודש וחצי''.

ההיסטוריון דן בהט סבור כי שער הרחמים נבנה על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס, שבשנת 629 הביס את הצבא הפרסי והשיב את ''הצלב האמיתי'' לירושלים. לדעת החוקרים המשיך שער הרחמים לתפקד גם בתקופה המוסלמית הקדומה. בתקופת הצלבנים נפתח שער הרחמים רק מספר פעמים בשנה, בחגים מיוחדים. אך כבר בשנת 1185 ראה הנוסע היהודי ר' פתחיה מרגנסבורג את 'אותו שער , ממולא אבנים וסיד'. נראה שבאותה עת כבר היה השער סתום. אולם במחצית הראשונה של המאה הארבע-עשרה כתב ר' אשתורי הפרחי בספרו ''כפתור ופרח'' על שער הרחמים: ''יש בכותלו (של הר הבית) שני שערים גבוהים מאד בכיפות מחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם''. החרה-החזיק אחריו ר' משולם מוולטרה, שבסוף המאה ה-‏15 הזכיר בדיווחו שוב את '''שערי הרחמים... והם מסוגרים מברזל'. לרנר וטשרנין מסיקים מכך שאזכורים אלה של דלתות הברזל בשער הרחמים אצל נוסעים יהודים מאשרים במידת מה את הידיעה של אזדוולידזה על ''הורדת'' שער הרחמים על ידי המונגולים. השניים מעריכים כי ''על אף הבעייתיות של השערה זו, ניתן לשער שהמונגולים פתחו מהדש את שער הרחמים, שנסתם בסוף השלטון הצלבני, והציבו במקום את 'דלתות הברזל' שראו אשתורי הפרחי ומשולם מוולטרה''.

''יש לזכור'', הם מוסיפים, ''שבאותה תקופה נאסר על לא מוסלמים להיכנס להר הבית, ועולי רגל יהודים יכלו לראות רק את הצד החיצוני של שער הרחמים, ומכאן ש'דלתות הברזל' היו מן הצד החיצוני של השער, הסתום כיום. אם נכון הדבר, אזי נראה ששער הרחמים נסתם סופית רק בסוף המאה החמש-עשרה או בתחילת המאה השש -עשרה, כלומר בסוף התקופה הממלוכית או בתחילת התקופה העות'מאנית''.

האיזכור של אזדוולידזה את ''השלמת החומות'' על ידי המונגולים קשה יותר לבדיקה. חומות ירושלים נהרסו בשנת 1219 על ידי השליט האיובי אלמאלכ אלמועט'ם עיסא, ולפי הידוע שוקמו רק 320 שנה לאחר מכן, על ידי הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר. לא ידוע על שום ניסיון מונגולי לשקם את חומות ירושלים (אם אמנם הכוונה בטקסט של אזדוולידזה לחומות ירושלים ולא לחומות אחרות) בתקופה שקדמה לשלטון העות'מאני, ומבחינה זו מדובר בעדות יחידאית, שלפי שעה אין לה אימות או אישור משום מקור אחר.

אחד המאחזים החשובים של הכנסייה הגרוזינית בירושלים היה, במשך שנים ארוכות, מנזר המצלבה. המיתחם הוחרם מהם בידי הסולטאן הממלוכי ביברס, אך לפי תעודה שכתב נזיר גרוזיני והמצוטטת במאמרם של לרנר וטשרנין, הוחזר לידיהם בשנת 1300. לדעתם, המאורע הזה קשור כמעט ללא ספק לכיבושה של ירושלים בידי חילות המונגולים של גזאן באותה השנה. הואיל וצבאות של ארמנים וגרוזינים השתתפו במסעו של גזאן לסוריה וסייעו בידו להילחם בממלוכים, נראה כי היה זה חלק מהתגמול שקיבלו הללו בגין סיועם. מקור ארמני בלתי מזוהה טוען כי גזאן אף העניק את העיר במתנה למלך הארמני הטום השני, וזה בילה בה חמישה-עשר יום, ערך בה טקסים שונים ולבסוף עזב אותה. לפי דיווחו של נוסע איטלקי שביקר בארץ ישראל במאה ה-‏15 ''גזאן מסר למלך הארמנים את אותן אדמות שנשללו ממנו על ידי הסולטאן...ואילו לגרוזינים הוא מסר את ירושלים'', כלומר לפי גירסה זו הגרוזינים הם אלה שמשלו בירושלים לאחר שזו נכבשה בידי צבא מולאי. מכל מקום, ברור כי גזאן היה שליטה של ירושלים בתקופה קצרה זו והוא היה מקבל ההחלטות העליון בנוגע לגורלה.

תמונה המתעדת את המצור המונגולי על ירושלים בשנת 1300. בפועל, ככל הנראה לא התקיים המצור הזה מעולם, משום שהממלוכים נטשו את העיר טרם הגיע לשם הכוח המונגולי העיקרי. התמונה צוירה על יד קלוד ז'אקאנד, והיא מוצגת כיום במוזיאון ורסאי בצרפת (מקור תמונה 3).



שמועות על גאולה מתקרבת


התקדמות המונגולים הובילה לשמועות חסרות שחר בתקופה זו באירופה, כאילו המונגולים כבשו את ירושלים מידי המוסלמים ובכוונתם להחזירה לידיים נוצריות. שמועות אלו, שנפוצו החל ממרץ 1300, היו מבוססות ככל הנראה על דיווחים של סוחרים ונציאנים שזה עתה הגיעו מקפריסין. הדיווחים כללו תיאורים מדויקים פחות או יותר על ההצלחות המונגוליות בסוריה, אך אז נוספה להם ההשערה שבינתיים המונגולים קרוב לוודאי כבר כבשו את ארץ ישראל. על בסיס השערה זו החלו השמועות להתנפח, אם בשל הרצון העז להאמין ואם בשל האווירה שנוצרה בקהל הגדול שהתאסף ברומא לרגל חגיגות שנת היובל הנוצרית הראשונה (החלו ב-‏22 בפברואר 1300), שעודדה אמונה באגדות אורבניות. השמועות החלו לטעון (בטעות) כי המונגולים כבשו את מצרים, וכי גזאן המונגולי מינה את אחיו למלך שם, וכי המונגולים מתכוונים להמשיך במסע ולכבוש את ברבריה ותוניסיה. על פי השמועות, שחרר גזאן את הנוצרים השבויים בדמשק ובמצרים, וחלק משבויים אלו עושה את דרכו לקפריסין.

השמועות היו כה אינטנסיביות, שבאפריל 1300 שלח האפיפיור בוניפציוס השמיני מכתב שבו הודיע על ''חדשות כבירות משמחות שיש לחגוג אותן בשמחה מיוחדת'' – שגזאן המונגולי כבש את ארץ הקודש והציע להעבירה לנוצרים. כחלק מחגיגות שנת היובל של שנת 1300 ברומא, הורה האפיפיור לתהלוכות ''לחגוג את החזרת ארץ הקודש'', ואף עודד את המאמינים לצאת אל השטח שזה עתה הוחזר – בדומה למה שעשה אפיפיור אחר, אורבנוס השני, מאתיים שנים קודם לכן. אדוארד הראשון, מלך אנגליה נתבקש לעודד את נתיניו לצאת אף הם על מנת לבקר את המקומות הקדושים. האפיפיור בוניפקיוס השמיני גם התייחס להחזרת הארץ הקדושה על ידי המונגולים בבולה שלו Ausculta fili.

בקיץ של שנת היובל (1300) קיבל האפיפיור בוניפציוס השמיני כתריסר שגרירים שהגיעו ממלכים ונסיכים שונים. אחת מהמשלחות כללה קבוצה של כמאה מונגולים, בראשות גואיסקארד בוסטרי, איש פירנצה, שהיה השגריר מטעם האימפריה המונגולית. לכאורה, היה שגריר זה האדם שמונה על ידי גזאן לפקח על יסודה מחדש של ממלכת הפרנקים בשטחים שגזאן היה עתיד להחזיר לידיהם. לזמן קצר הייתה שמחה רבה בחצר האפיפיורית, אך במהרה קיבל האפיפיור את הידיעות על מצב הדברים בסוריה לאשורם, שלפיהם גזאן הסיג את רוב כוחותיו בפברואר 1300, ושהממלוכים השתלטו על השטח מחדש במאי אותה שנה. כעבור מספר חודשים גוועו השמועות הללו כליל, ואירופה הנוצרית נאלצה להשלים עם מצב שבו עיר הקודש ובתוכה גם קברו של ישו המושיע, מצויה עדיין בידיים מוסלמיות.









מכל מקום, ברור כי גם אם היו המונגולים שליטיה של ירושלים הלכה למעשה במשך כמה חודשים, הרי שהם לא הותירו בה רישום משמעותי לאורך זמן. התאוששות הממלוכים ושיבתם המהירה אל החלל השלטוני שנוצר לאחר פינוי חלקי ארץ ישראל השונים על ידי המונגולים, כמעט והשכיחו את נוכחותם של אנשי הערבות ממזרח אסיה בארץ הקודש. העובדה שעד היום לא זוהו כמעט שום שרידים מנוכחות מונגולית זו, תורמת אף היא לחוסר המודעות בנושא זה.

לצד העוינות המונגלית-ממלוכית והברית הממלוכית-נוצרית, לא עלה בידי לאתר מקורות הביאים מיד כשהו על יחסם של המונגולים לתושביה היהודים של ארץ ישראל. לכאורה, ליהודים המעטים שהתגוררו בארץ לא היהאינטרס בשיבתם של שליטים נוצריים לארץ ישראל, שכן הם סבלו מיחס גרוע מצד כובשיה הצלבניים של הארץ במאתיים השנים הקודמות. מצד שני, מתאר החוקר אביגדור שחן בספרו אל עבר הסמבטיון מערכ יחסים טובה בין ג'ינגיס חאן לבין קהילות יהודיות במרכז אסיה שחלק מבניהן אף התגייס לצבאו. אין לדעת אם יחס טוב זה שעליו מדבר שחן עבר גם לצאצאיו של מייסד האימפריה המונגולית, שכן המקורת על כיבוש ארץ ישראל בידי המונגולים הם מעטים - ובנושא יחסם של הכובשים ליהודי הארץ לא נכלל בהם כל מידע על כך. מכל מקום, לא מידע שעלה בידי לאתר.










[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מרתק   עמי גיז   יום ו', 28/10/2011 שעה 8:38   [הצג]   [372 תגובות]
הסוד   א-רז   יום ו', 28/10/2011 שעה 17:38   [הצג]   [73 תגובות]
(ללא כותרת)   מהגג   יום ב', 14/11/2011 שעה 19:01   [הצג]   [77 תגובות]
המונגולים   המזרח הרחוק   יום ד', 16/11/2011 שעה 11:35   [הצג]   [12 תגובות]
אורי, מאמר מרתק!   דני אורבך   יום א', 20/11/2011 שעה 2:54   [הצג]   [12 תגובות]
הקול היהודי...   עמי גיז   יום א', 27/11/2011 שעה 20:04   [הצג]   [11 תגובות]
(ללא כותרת)   חיים   שבת, 10/12/2011 שעה 19:53   [הצג]   [20 תגובות]
תודה   אלמוני   יום א', 25/12/2011 שעה 16:01   [הצג]   [41 תגובות]
תןדה   מיקי   יום ג', 24/01/2012 שעה 19:12   [הצג]   [461 תגובות]
(ללא כותרת)   מיקי   יום ו', 27/01/2012 שעה 19:08   [הצג]   [21 תגובות]
hermes bag uk   hermes bag uk   שבת, 17/05/2014 שעה 7:29   [הצג]   [10 תגובות]
hermes denmark   hermes denmark   יום א', 18/05/2014 שעה 5:07   [הצג]   [10 תגובות]
hermes bags brown   hermes bags brown   יום ב', 19/05/2014 שעה 21:49   [הצג]   [10 תגובות]
louis vuitton trunk   louis vuitton trunk   יום ה', 12/06/2014 שעה 10:02   [הצג]
louis vuitton designer   louis vuitton designer   יום ו', 13/06/2014 שעה 16:52   [הצג]
louis vuitton crossbody bag   louis vuitton crossbody bag   יום ו', 13/06/2014 שעה 19:19   [הצג]
cheap louis vuitton sunglasses   cheap louis vuitton sunglasses   יום ו', 13/06/2014 שעה 23:23   [הצג]
louis vuitton authentic gucci   louis vuitton authentic gucci   שבת, 14/06/2014 שעה 3:46   [הצג]
louis vuitton mens jeans   louis vuitton mens jeans   שבת, 14/06/2014 שעה 4:31   [הצג]
louis vuitton damier graphite   louis vuitton damier graphite   שבת, 14/06/2014 שעה 5:05   [הצג]
MBT Shoes Kimondo   MBT Shoes Kimondo   יום ב', 16/06/2014 שעה 21:16   [הצג]
MBT Shoes Meli   MBT Shoes Meli   יום ג', 17/06/2014 שעה 0:35   [הצג]
mbt shoes outlet   mbt shoes outlet   יום ג', 17/06/2014 שעה 3:24   [הצג]
navy hermes   navy hermes   יום ד', 18/06/2014 שעה 17:36   [הצג]
hermes outlet france   hermes outlet france   שבת, 21/06/2014 שעה 12:11   [הצג]
hermes 2013   hermes 2013   שבת, 21/06/2014 שעה 17:23   [הצג]
hermes bags sale   hermes bags sale   שבת, 28/06/2014 שעה 18:13   [הצג]
hermes norge   hermes norge   שבת, 28/06/2014 שעה 23:18   [הצג]
light coffee hermes   light coffee hermes   יום ג', 01/07/2014 שעה 3:27   [הצג]
germany hermes bags   germany hermes bags   יום ד', 02/07/2014 שעה 22:06   [הצג]
hermes belt uk   hermes belt uk   יום ה', 03/07/2014 שעה 2:58   [הצג]
hermes birkin 50cm handbags   hermes birkin 50cm handbags   יום ה', 03/07/2014 שעה 3:11   [הצג]
hermes birkin replica wholesale   hermes birkin replica wholesale   יום ה', 03/07/2014 שעה 4:25   [הצג]
hermes brown   hermes brown   יום ה', 03/07/2014 שעה 10:12   [הצג]
MBT Tembea Shoes   MBT Tembea Shoes   יום ה', 07/08/2014 שעה 20:56   [הצג]
MBT Barabara Shoes   MBT Barabara Shoes   יום ו', 08/08/2014 שעה 2:08   [הצג]
cheap mbt shoes   cheap mbt shoes   יום ו', 08/08/2014 שעה 2:23   [הצג]
mbt tembea   mbt tembea   יום ו', 08/08/2014 שעה 2:24   [הצג]
MBT Kipimo Shoes   MBT Kipimo Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 11:05   [הצג]
MBT Goti Women Black Shoes   MBT Goti Women Black Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 13:31   [הצג]
MBT Goti Women Black Shoes   MBT Goti Women Black Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 20:12   [הצג]
MBT Kaya Shoes   MBT Kaya Shoes   יום ג', 12/08/2014 שעה 20:25   [הצג]
hermes shop   hermes shop   שבת, 16/08/2014 שעה 7:40   [הצג]
mbt shoes sale london   mbt shoes sale london   שבת, 16/08/2014 שעה 8:00   [הצג]
hermes handbags united kingdom   hermes handbags united kingdom   שבת, 16/08/2014 שעה 8:09   [הצג]
cheap bags of cement   cheap bags of cement   שבת, 16/08/2014 שעה 9:47   [הצג]
tembea mbt shoes outlet storees   tembea mbt shoes outlet storees   שבת, 16/08/2014 שעה 11:22   [הצג]
MBT Tupu Shoes   MBT Tupu Shoes   שבת, 16/08/2014 שעה 13:15   [הצג]
mbt shoes walkers warehouse   mbt shoes walkers warehouse   שבת, 16/08/2014 שעה 14:21   [הצג]
finland hermes handbags   finland hermes handbags   שבת, 16/08/2014 שעה 15:00   [הצג]
hermes outlet store france   hermes outlet store france   יום ו', 22/08/2014 שעה 6:41   [הצג]
mbt shoes online   mbt shoes online   יום ו', 19/09/2014 שעה 23:43   [הצג]
mbt and shoes   mbt and shoes   שבת, 20/09/2014 שעה 2:56   [הצג]
mbt shoes sandals   mbt shoes sandals   שבת, 20/09/2014 שעה 5:28   [הצג]
mbt shoes sandals   mbt shoes sandals   שבת, 20/09/2014 שעה 6:27   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©