הילדה שלא הציגה רשיון רוכלות בשבוע הספר
יום ג', 21/06/2011 שעה 22:24
בפרוס שבוע הספר העברי של שנת 2011 הלכנו שוב ליריד הספרים בעירנו. בדרך כלל, אנחנו נוהגים לבדוק את הירידם דווקא בתל אביב וירושלים, אבל הפעם, לאחר יום עבודה מעייף של זוג ההורים, הוחלט םה אחד להסתפק בזה שנערך במודיעין. הקטנה נזכרה שבשנה שעברה הבטחנומ לה שהיא תוכל לעשות כמעשה ילדים אחרים ולמכור את ספריה שלה במחיר סמלי. כמה סמלי? החלטנו על שני שקל לספר. וכך, מצוידים בשמיכת פיקה, בעשרים ספרים שנבחרו מתוך האוסף ההולך וגדל שלנו ובהרבה רצון טוב, הלכנו אל מקום היריד. פרשנו את השמיכה, סידרנו את הספרים ואז, לאחר עיסקה שהניבה ארבעה שקלים תמימים, הודיע לנו מנהל היריד שאין לנו רשיון רוכלות ואף הזמין את פקחי העריייה לבצע עבורו את המלאכה. הנימוק: אין לנו רשיון רוכלות. ילדה בת שבע צריכה רשיון רוכלות? בשנה הבאה הוא יכול לשכוח מאיתנו.









חנות ספרים היא עבורי מקדש. מקדש של עניין, של סקרנות, של חדשנות. גם מבלי להתפלש בתיאורים של ריח הדבק הטרי העולה מתוך כריכות הספרים החדשים, אני נהנה להיכנס לחנות כזו. כמעט כל חנות. בשום חנות ספרים, עלובה ככל שתהיה, עוד לא קרה שנכשלתי במציאת חומר מעניין, כזה המגרה אותי לפתוח את כריכתו, לעלעל בין דפיו, לקרוא כמה פסקאות, לבדוק אם הסיפור ממגנט, אם התיזה מרתקת, אם לא כדאי לחפור בטקסט עוד שכבה ועוד אחת. פעמים רבות אני מוצא עצמי שולף את הארנק, סופר את מעותיי ומעביר את הסכום הדרוש לקנייה לידי המוכר. זה נכון בספרים חדשים, אבל קל וחומר בישנים, כאלה שכבר נעלמו ממדפי ''סטימצקי'' ו''צומת ספרים'' ודפיהם מצהיבים מזוקן ומכוסים מרבדי אבק.

ילדים בשבוע הספר. לקנות דווקא מרשים, ובסכומים גבוהים למדי (מקור תמונה 1).

הביבליופיליה הפכה להיות חלק מאישיותי ברמה כזו, שאשתי נוהגת לומר שכל אימת שהיא רוצה קצת שקט ממני אין לה אלא לדחוק בי להיכנס לחנות ספרים (או מוסיקה, אבל זה כבר עניין אחר) ומובטח לה ששוב לא תשמע ממני בזמן הקרוב. במהלך השעות שאני מבלה בחנויות הללו היא יכולה לערוך קניות בסופרמרקט, למכור את הבית, למסור את הילדים לאימוץ – ואני לא ארגיש.

ועכשיו קחו את כל התיאור הזה ורבעו אותו (כלומר, העלו אותו בחזקה שנייה). כך תוכלו להבין איך אני חש כשמגיע שבוע הספר העברי. אני מסוגל לעמוד שעות ליד דוכן של הוצאת ספרים אחת בלבד, לבדוק בה כותר אחר כותר, לחייך כשהנוסטלגיה מציפה בי זיכרונות מיצירות קלאסיות שקראתי בילדותי; לפעור את פי בהפתעה אל מול רעיון יצירתי חדש המתפתל כנחש בין עמודיה של יצירה חדשה; ולהבין שכנראה שאצטרך לבנות עוד כמה מדפים בספריה הביתית המתפקעת מעומס בביתי, משום ששוב בכוונתי לרכוש כמה ספרים נוספים. שבוע הספר הוא מבחינתי חג. נכון, הוא חג בעיקר עבור המו''לים, אבל כמי שספרים הם תחביבו הגדול עוד מגיל הגן, אני מרשה לעצמי לחגוג בצנעה גם את הנאתי שלי (בניגוד לאותם מו''לים, אני לא רואה מזה כסף; ההיפך הוא הנכון).

אחד הכישלונות האישיים שלי הוא שלא עלה בידי להדביק באהבתי לספרים גם את בני הדור הבא. עופריקו, כמו כל בני דורו, משוגע אחרי משחקי מחשב, וקריאה אינה באה בחשבון מבחינתו כעיסוק נבחר לשעות הפנאי. סהר הקטנה דווקא מגלה יחס ידידותי יותר לספרים, אבל היא מעדיפה לשמוע סיפורים במקום לקרוא אותם (הזיכרון הספוגי הנדיר שלה מפצה על כך, במידת מה, אבל אין די בכך). ובכל זאת, עלה בידי לגרום להם להאמין שסיבוב חקרני בין הדוכנים הצבעוניים הוא בעל ערך כלשהו, לפחות כבידור חד-שנתי. וכך, שנה אחרי שנה, הם באים בחברתי ובחברת אמם אל היריד הססגוני, מסתובבים שם ונוברים, עד שנמאס להם והם מתעייפים ומתחילים לנדנד לאביהם שיפסיק כבר ושיואיל בטובו לחזור איתם הביתה.









בשנה שעברה קראתי טקסט שכתבה ידידתי רוני גלבפיש על שבוע הספר בתל אביב. רוני וילדיה הלכו אל היריד בכיכר רבין, פרשו שם שמיכה ועליה הניחו ספרים שעליהם החליטו לוותר. הילדים מכרו כל ספר בשקל בודד, לא כדי לפגוע חלילה בהכנסות הסופרים, אלא כדי לחוש טוב יותר את החוויה המיוחדת של האירוע. המבקרים שעברו ליד המיזם החדש התלהבו מהרעיון, רכשו ספרים במחיר סמלי ונתנו לילדים הרגשה טובה. בתודעה נשאר כיף גדול. כשהלכתי עם הרעיה והילדים לכיכר רבין, סיפרתי להם על כך. סהר הקטנה הודיעה מניה וביה שגם היא חייבת להתנסות בעניין. אמרתי לה שנדחה את זה לשנה הבאה.

השנה הבאה הגיעה לפני מספר ימים. הקטנה מצאה שמיכת פיקה פרחונית, מהסוג שאותו אנחנו לוקחים איתנו תדיר לפיקניקים. אחר כך נכנסה למחסן, מצאה שם שקיות מלאות בספרים ישנים, בחרה את אלה מהם שהיו במצב טוב מהאחרים והכניסה את כולם לבגאז' של המכונית. אחר כך מצאה ארנק ישן שבו היו טמונים כמה מטבעות של עשר אגורות בערך כולל של שקל וקצת, והודיעה שזה ישמש אותה למתן עודף. היא רצתה לקחת איתה גם שולחן קטנטן ושני שרפרפים, אבל בנקודה הזו אמרנו לה שעד כאן.

יריד שבוע הספר במודיעין אינו בדיוק מהאירועים המפוארים של השנה. מספר ההוצאות לאור המקימות שם דוכנים אינו גדול. ובכל זאת, נהרו לשם עשרות אנשים, שהקיפו את ריבוע הדוכנים שצלעותיו המוארכות היו עמוסי כל טוב מפרי היצירה. עופריקו, שכאמור איננו איש ספר, היה בטיול בדרום, כך שהקטנה נהנתה מאוד מהבלעדיות על אבא ואמא, והשיטוט לאורך מדפי הספרים לא היה מבחינתה בעייתי. מה שכן, היא כבר התאוותה מאוד להגיע לרגע בו תוכל למכור ספר במו ידיה.

והרגע המיוחל הגיע. יצאנו אל מחוץ לגדר שהוקמה סביב מיתחם היריד. לא רחוק משער הכניסה עמדה תחנת אוטובוס. פרשנו את השמיכה על מרצפות המדרכה, סידרנו עליה יפה יפה את הספרים והמתנו ללקוחות.

רק מי שמנסה בעצמו להתמחות באמנות המכירה של מוצרים ממקום סטאטי שכזה יכול להבין את רמת התיסכול שבה שרויים אלפי זבנים ועובדי דלפק מדי יום ביומו. ישבנו וצפינו בעוברים ושבים, הצועדים בטוחות אל שער היריד. חלקם הבחינו בתצוגה הצנועה, חייכו ואפילו החמיאו. הרוב הסתפקו בסקירה חטופה בזווית העין ואחר המשיכו בדרכם. הסברתי לקטנה שאם היא רק תשב על השמיכה ותקין מצב רוח זעפני על שלא באים וקונים, עוברי האורח רק יתרחקו ממנה עוד יותר. מהססת, קמה ממקומה והחלה להסתובב עם אחד הספרים בידה. היא העזה לגשת לשתיים-שלוש אמהות שהסתובבו במקום, אך אלה דחו אותה בנימוס.

מצידה האחר של הגדר, בתוך מיתחם היריד, התקרב גבר ששאל מה אנחנו עושים שם בכלל. אמרתי לו שהקטנה מוכרת ספרים בשני שקל. הוא אמר שזה לא חוקי. אמרתי לו שאנחנו לא מפריעים לו בתוך היריד ושאנו יושבים מחוץ לגבולותיו וזה בסדר. הוא מילמל משהו על כך שאינו בטוח שזה נכון, שלף את הטלפון הסלולארי שלו ותיקתק כמה מספרים. ראיתי אותו מתרחק מאיתנו, תוך שהוא מעיף בנו מבט נוסף מעבר לכתפו. היה ברור שהצרות בדרך.

א''ב של סוסים. ספרו של עודד בורלא היה האחרון שנמכר, טרם גורשנו מהמדרכה שמחוץ ליריד הספרים (מקור תמונה 2).

את החשש הפיגו כמה דמויות מוכרות שעשו את דרכן במעלה הרחוב אל שער היריד. רוני גלבפיש, מודיעינית שערקה תל-אביבה ועתה היא עושה את דרכה חזרה אל המולדת המחבקת, הופיעה במקום בחברת בעל, בן ובת. אחרי שלא ראיתי אותה כבר חודשים על גבי חודשים, קיבלנו זה את זו בתרועות שמחה. בו במקום, היא רכשה את ''חנן הגנן'' ושילמה תמורתו ארבעה שקלים. סהר הסבירה לה שמגיע לה ספר נוסף בעד סכום העתק הזה, ולחילופין, היא יכולה תמיד לקבל עודף של שני שקלים. רוני, לב זהב שכמותה, בחרה ב''אלף בית של סוסים'' והשאירה את סהר עם הרבה סיפוק בלב.

כמה דקות אחרי שהגלבפישים הלכו לדרכם, הופיעו במקום שני פקחי עירייה אפורי מדים. אחד מהם היה ממוצע קומה ומקריח; האחר – גבוה, רזה ועטור זקנקן. לקח להם כמה שניות להבין שאנחנו הם העבריינים שהופעתם הביאה להזעקת הפיקוח. השניים, בסבר פנים יפות, הניגש ואלינו והודיעו לנו שאסור לנו להיות כאן.

- ''למה לא?'' שאלתי.

- ''כי זה שטח ציבורי'', אמר הגבוה, ''אין לך רשיון להפעיל עסק בשטח ציבורי''.

- ''על מה אתה מדבר? רשיון צריך בשביל להקים דוכן בתוך מיתחם היריד. ממתי צריך רשיון בשביל למכור פעם בשנה ספר בשני שקלים?''

- ''אני יודע, אני יודע'', אמר ההוא ונד בראשו באהדה, ''ובכל זאת, זה החוק וזה מה שהוא קובע''.

משער היריד יצא ובא מנהל האירוע (או מה שלא יהיה תוארו הרשמי). האיש היה מבסוט עד הגג. המתחרים מסולקים על ידי העירייה. אף אחד לא יגנוב לא פה את ההצגה.

- ''כל הכבוד לך'', אמרתי לו, ''הצלחת להרוס לילדה קטנה את חוויית שבוע הספר. אני מקווה שאתה מרוצה''.

- ''אין לכם מה לעשות כאן'', אמר האיש, ''אין לכם רשיון רוכלות''.

- ''רוכלות?'', אמרתי, ''מה הקשר לרוכלות בכלל? רוכל מתפרנס דרך קבע מעבודה במרחב הציבורי. כאן יש ילדה שבאה למכור את ספריה הפרטיים בשני שקל והיא עושה את זה בפעם הראשונה והיחידה בחיים שלה. ממה אתה חושש, שהיא תהרוס לך את היריד?''

- ''זה לא מעניין אותי. זה החוק''.

- ''אני רואה שזה לא מעניין אותך. אתה גם יודע היטב שלא חוק ולא נעליים. שום נגן גיטרה ברחוב באמצע העיר אינו מצויד ברשיון. והוא עוד בא להתפרנס. אנחנו באים כדי לעשות טוב לילדה שרוצה לדעת איך זה למכור ספר. עכשיו הרסת לה הכנסה צפויה של עוד עשרה שקלים, אבל דפקת לכולנו את שבוע הספר''.

הוא פלא איזו נשיפת זלזול והסתלק מהמקום.

- ''אל תדאגו'', אמרתי לפקחים, ''אין לי כל כוונה לעשות בלגאן. אנחנו מקפלים את הדברים שלנו והולכים''.

וכך היה. הקטנה הייתה מאוכזבת מאוד. הבטחתי לה שבפעם הבאה נעשה את זה בצורה יותר מוצלחת. כפיצוי (וגם מפני שהמקרר היה ריק וטרם הספקנו לערוך קניות), לקחנו אותה לפיצריה הקרובה והמשולש הטעים ושקית הטרופית עודדו מעט את רוחה.









אז זהו זה, גבירותי ורבותי. אני עם שבוע הספר במודיעין גמרתי. נכון, אני מניח שחסרון מעותי לא יקטין בהרבה את הפדיון הכללי, אבל זוהי המחאה הפרטית שלי. אם בחג הספר מונעים מילדה בכיתה א' למכור את ספריה שלה בסמוך ליריד הזה, אז אני לא רוצה איתו קשר יותר. בשנה הבאה אבקר רק במקום שיכבד גם את זכות הילדים לחוות את החג בדרכם שלהם, כולל מכירה סמלית – ולא רק את זכות הוריהם לקנות.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
רגולציה   אבי   יום ג', 21/06/2011 שעה 22:29   [הצג]   [17 תגובות]
מקומון   מונס   יום ג', 21/06/2011 שעה 22:38   [הצג]   [3 תגובות]
א ב של סוסים   מונס   יום ג', 21/06/2011 שעה 22:49   [הצג]   [3 תגובות]
כמה הערות לסיפור עצוב   רוני   יום ג', 21/06/2011 שעה 23:11   [הצג]   [7 תגובות]
הנוהג לא חדש, אגב - והסיפור מבאס   ערן   יום ד', 22/06/2011 שעה 9:25   [הצג]   [2 תגובות]
מדהים   שיר דמע   יום ד', 22/06/2011 שעה 10:24   [הצג]   [3 תגובות]
פוצים לא מתים רק מתחלפים   סורנטו   יום ד', 22/06/2011 שעה 21:20   [הצג]   [4 תגובות]
למרות שאני מזדהה עם תחושת התסכול   יעקב   יום ה', 23/06/2011 שעה 0:35   [הצג]   [5 תגובות]
אורי, אתה מופתע?   יגאל   יום ג', 05/07/2011 שעה 9:01   [הצג]   [2 תגובות]
מבאס   איתי   יום ה', 14/07/2011 שעה 18:52   [הצג]   [2 תגובות]
פשוט בדיחה   רפאל   יום ד', 20/07/2011 שעה 11:06   [הצג]   [3 תגובות]
בוקספר ורוכלות במקום ציבורי   גדעןו גלעדי   יום ו', 09/09/2011 שעה 14:41   [הצג]   [3 תגובות]
hermes blanket replica ebay   hermes blanket replica ebay   יום ה', 19/06/2014 שעה 5:14   [הצג]
hermes taschen outlet   hermes taschen outlet   יום ה', 19/06/2014 שעה 13:31   [הצג]
hermes purple   hermes purple   שבת, 28/06/2014 שעה 0:12   [הצג]
hermes black   hermes black   שבת, 28/06/2014 שעה 0:37   [הצג]
hermes terre   hermes terre   שבת, 28/06/2014 שעה 7:09   [הצג]
hermes bags sale   hermes bags sale   שבת, 28/06/2014 שעה 20:59   [הצג]
hermes shop online   hermes shop online   יום ב', 30/06/2014 שעה 4:36   [הצג]
euler hermes uk   euler hermes uk   יום ב', 30/06/2014 שעה 4:57   [הצג]
hermes handbags clearance   hermes handbags clearance   יום ד', 02/07/2014 שעה 10:32   [הצג]
hermes birkin bag sale uk   hermes birkin bag sale uk   יום ד', 02/07/2014 שעה 10:58   [הצג]
replica hermes clutch bag   replica hermes clutch bag   יום ב', 07/07/2014 שעה 3:27   [הצג]
replica hermes purses   replica hermes purses   יום ב', 07/07/2014 שעה 3:50   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©