שתי הערות על בל''ד ועל רב-תרבותיות
יום א', 06/02/2011 שעה 22:41
כמה חדשות מעניינות הביא לנו סוף השובע האחרון. האחת היא הפגנה, זניחה למדי בממדיה, שנערכה בנצרת. בהפגנה זו קראו המשתתפים, אנשי מפלגת בל''ד, להפלתו של הנשיא המצרי חוסני מובארק. לצד המהפכנות דה-לה-שמאטע הנלהבת הזו, מותר לתהות היכן נצאים חבריה האמיצים של ב''ד שעה שמשטרים אחרים במזרח התיכון, דוגמה סוריה ואיראן, מקיימים משטרי ברזל ועינויים גרועים בהרבה ממה שמוכר לנו ממצרים. הם פשוט לא מעיזים לומר דבר ביקורת על אסד או אחמדינג'אד, פן יוצא עליהם חוזה או שלכל הפחות יאבדו את מעמדם בעיני רודנים אלה. ולא נותר אלא להסיק שהבל''דים החביבים מסתערים על פוליטיקאי אך ורק כאשר דמו כבר ניגר, משל היו עייטים פוליטיים. אומץ אין כאן. וכן, יש גם את עניין הרב-תרבותיות שראש הממשלה הבריטי קמרון החליט לצאת נגדה. שני נושאים שמן הראוי לדון בהם בקצרה.









תנועת בל''ד, מיסודו של החשוד בריגול עזמי בשארה, ערכה בשבת הפגנה בנצרת. ההפגנה כוונה, לשם שינוי, לא נגד ישראל (שהרי ברור שהתנועה הזו מתנגדת לקיומה של המדינה הזו, עם השם הזה עם הסמלים האלה ועם ההגדרה של מדינת יהודים), אלא נגד מצרים. ליתר דיוק, נגד הנשיא (עדיין) המצרי, חוסני מובארק. כתב Ynet, חסן שעלאן, דיווח כי המפגינים, מאתיים במספר, ''קראו 'להעיף את מובארק' ולהחליף את השלטון בקהיר... הניפו תמונה של נשיא מצרים ועליה איקס. בנוסף הם החזיקו שלטים עליהם נכתב: 'העם רוצה להפיל את שלטון מובארק', 'גמאל מובארק תגיד לאביך שכל האם הערבי שונאים אותך' ועוד''. בראש העצרת הזו עמדו חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי.

מפגיני בל''ד מסמנים איקס על פרצופו של מובארק. גיבורים על חלשים. הם לא מעיזים להפגין נגד אסד או אחמדינג'אד (מקור תמונה 1).

ההפגנה הזו מעוררת גועל. לא בגלל העניין עצמו – לגיטימי לחלוטין לדרוש את התפטרות מובארק – אלא בגלל העיתוי. במשך שלושים שנה לא ממש היה דחוף לשניים הללו, כמו גם לרבים מחבריהם, להפגין נגד מובארק. נהפוך הוא. שחיתותו של הראיס לא מנעה מהם לבקר במצרים, לבקש פגישות עימו ועם שריו ולנסות להתחכך ככל שאפשר בצמרת השלטון בקהיר. הדיקטטורה האכזרית שעליה הם מדברים כרגע לא הטרידה אותם כלל ועיקר. לא שמענו אותם מכנסים מסיבות עיתונאים ומוחים נגד תנאי המעצר והכליאה, נגד היחס המשפיל לעצורים, נגד סתימת הפיות ופסילת המועמדים בבחירות. מילה וחצי מילה לא בקעה מפיהם נגד כל אלה. כל עוד נשיאותו של מובארק שירתה את האינטרסים האנטי-ישראליים שלהם, לא הייתה להם שום בעיה איתם. הם ביקרו במצרים, יצקו מים על ידיהם של הנשיא ושריו, לא העיזו להזדהות עם שום מפלגת אופוזיציה מצרית ולא פרסמו מאמר, פיסקה או אפילו שורה שהיה בה בדל ביקורת על מובארק משטרו.

אבל עכשיו משהו זז אצלם. פתאום כסאו של מובארק מתנדנד ומחשב להתפרק. פתאום אפילו האמריקנים, אותם אמריקנים שמצרים שבויה ב''הגמוניית האינטרסים'' שלהם (וגם של ישראל, אלא מה), כבר קוראים להחלפת השלטון. בכלל, עכשיו זה עניין אופנתי בעולם הערבי. המהפכנות חוזרת להלהיב את הדמיון. ואם כך, אמרו לעצמם בוודאי זחאלקה וזועבי, מדוע שלא נקבל את ליטרת הבשר התקשורתית והפוליטית שלנו? הרי חלף כבר זמן רב מאז שערוריית ה''מרמרה''. כמה זמן עוד אפשר להותיר את הכותרות לעניינים שוליים כמו חילופי רמטכ''לים ושאר זוטות מסוג זה?

זחאלקה וזועבי אינם אלא סימפטום המעיד על מצבו של האינטלקטואל דה-לה-שמאטע ברחוב הערבי. הם אינם מעיזים לנהוג באומץ ולבקר דיקטטורות אחרות, משום שאם יעשו כן, יוציאו עליהם שם חוזה. הם לא יוכלו להיכנס באופן חופשי לדמשק, לביירות או לעמאן, משום שהמשטר לא יתיר למי שחותר תחת הלגיטימיות שלו לארגן את האופוזיציה אליו על אדמתו. שלא לדבר על כך שלא יותר להם להיפגש אפילו עם סגן שר זוטר שבזוטרים, ובכך יאבדו את היכולת לייצר איזו כותרת משמעותית בעיתוני המיגזר או להצביע על פעולה משמעותית שביצעו במהלך הקדנציה שלהם. הם רוצים להיזכר כ''מהפכנים'', כגיבורים, ולאחר שניתקו עצמם מהמיינסטרים הישראלי באמצעות דרישה לפרק את המדינה וצידוד בכל פעולה אנטי-ישראלית שמישהו עלי אדמות מבצע, כל שנותר להם הוא להקצין עוד כדי לנסות לבלוט מעט.

את החזקים אין הם מוכנים לבקר. ביקורתם תצוץ רק כאשר משטרם של אלה יתערער בארצותיהם שלהם. עד אז, ה''מהפכנות'' שלהם אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן שקונים מתי מעט חסידים שוטים. הפרובוקציה היא מהותם. נראה אותם אומרים דבר דומה על משטר הברזל של באשר אסד, שהוא נוקשה לא פחות מזה של מובארק. ברור שהם לא יעשו את זה. אסד משרת אותם היטב. הבה נראה אם הם מהינים לעלות לפודיום עם מיקרופון ולקרוא להחלפת משטרו של אחמדינג'אד באיראן. כן, אותו משטר שלא היסס לשלח חיילים במדים כדי לירות במפגינים פרו-דמוקרטיים לפני שנה ושנתיים. הרי אם יעשו כן, יקבלו יחס שלילי מהחמאס, בן חסותו הנאמן של הנשיא המזוקן מטהרן. גם חסן נסראללה הלבנוני עלול לכעוס. והם, אנה הם באים?

הוא שאמרתי: צביעות ותו לא. גועל נפש.









ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, החליט לזנוח את הרב-תרבותיות. בשעה טובה, בעגלא ובזמן קריב. לפחות מנהיג אירופי שפוי אחד שאינו מהסס לצאת מארון הפוליטיקלי-קורקט ולומר בפה מלא שכל הסיפור הזה הוא כישלון מהדהד. הלוואי ובקרוב נשמע הצהרות דומות גם ממנהיגי מדינות דמוקרטיות אחרות במערב. ואם להיות כנים, הבעיה המרכזית שלהם היא היבוא הבלתי-מבוקר של מוסלמים מרחבי אסיה, המגרב והמזרח התיכון.

הרב-תרבותיות אינה אלא מונח מכובס לפעולה של ממשלת מדינה מערבית נגד האינטרס שלה עצמה. בשם הצירוף הלשוני הנאה הזה דורשים כבר עשרות שנים מוסלמים ברחבי אירופה כולה לקבל היתר פורמאלי לכפיית תרבותם שלהם על אוכלוסיית המדינה הקולטת. דבר כזה לא קיים בשום תרבות אחרת.

בבריטניה ובצרפת תובעים מטיפים אסלאמיים להתיר את החלת חוקי השריעה בקהילות מוסלמיות. המשמעות היא שלגבר מוסלמי יהיה מותר לשאת ארבע נשים בעודו מתגורר בלסטר, על אף שעל פי החוק האנגלי הפוליגמיה אסורה בתכלית וגבר לא-מוסלמי שיחטא בה צפוי לעונש מאסר בפועל. תארו לעצמכם שבכיכר מרכזית בלב הרובע המוסלמי בלוטון יתקיים טקס ביצוע אקט הענישה של גנב שנמצא חייב על פי ההלכה האסלאמית וידיו תקטענה בפומבי באמצעות חרב חדה, לעיני צופים מריעים.

הפגנה בלונדון התובעת לערוף את ראשי מתנגדי האסלאם. בשביל זה צריך רב-תרבותיות? (מקור תמונה 2).

בבלגיה הצליחו המוסלמים כבר לפני כעשור להביא למשאל עם את דרישתם שהערבית תהפוך לשפה רשמית במדינה, בנוסף על הפלמית והצרפתית. דברי הסתה אנטישמיים נשמעים בכל פינה. הפגנות ובהן תביעה לערוף את ראשי המתנגדים לפנאטיות הזו נערכות תדיר בכל רחבי אירופה. במסגדים נשמעים נאומי הסתה נגד המערב בכלל ונגד ארצות הברית ובריטניה בפרט, כאשר חלק מהאימאמים טוענים בגלוי שמדינות המערב הן אדמה אסלאמית. מקיני ההסתה הללו בוקעים מאמינים קנאים המהווים את תשתית הטרור הבינלאומי מיסודן של ''אל-קאעידה'' ודומיה. שלא לדבר על התופעות האחרות שמראות כיצד הגטואיזציה מרצון של המוסלמים הופכת למתקפה על התרבות המערבית. נשים עוטות כיסויי גוף וראש שאינם מאפשרים לראות את פניהן. גברים אינם מורשים ללמד בכיתות של בנות, ולהיפך. בדנמרק אי אפשר לפרסם קריקטורות עם דמותו של מוחמד מבלי ששגרירותה תישרף, אזרחיה יותקפו וחיי עיתונאיה יאוימו. בהולנד נרצח במאי קולנוע לאחר שיצר סרט ובו ביקורת על האסלאם. אפשר להמשיך ולהמשיך כך, אבל אין לדבר סוף. הדברים ידועים ממילא.

אם נשים את הדברים על השולחן, הרי שהרב-תרבותיות, או המדיניות הפרו-אסלאמית שמאפיינת את אירופה זה כמה עשורים, אינה אלא עידוד של נדידת עמים ממדינות הסהר אל ארצות הצלב. אירופה עוברת בשנים האחרונות שינוי דמוגרפי עצום. מיליוני מוסלמים מהגרים אליה, מתיישבים בתוכה ומשנים את אופייה. התהליך ההפוך אינו מתרחש. לא שמעתם על מיליוני נוצרים מהמערב העושים את דרכם לסעודיה, למצרים או לפקיסטן, במטרה להקים שם קהילות מתבדלות ולייצר תעמולה אנטי-אסלאמית וטיעונים על אי-חוקיותה של המדינה המוסלמית. כל זה קורה רק אצל מי שפועל נגד האינטרס של עצמו.

המערב צריך להתמודד עם האיום הזה באמצעות הקמת חזית דמוקרטית שתביע עמדה נחרצת נגד הקנאות האלימה הזו. מי שאינו רוצה לעמוד בסטנדרטים הדמוקרטיים שקובעת המדינה, מסרב ללמד את תוכנית הלימודים שלה ונותן יד להפצת מסרים אנטי-דמוקרטיים ופעילות מעוררת שנאה, אין מקומו במדינה הזו – ואין זה משנה אם מדובר בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, באיטליה או בצרפת. אם יותר להם להישאר שם בחסות אותו חופש ביטוי מהולל הגורס כי יש לערוף את אלה המתנגדים לאללה, לא יהיה בכך ולו בדל של תועלת.

דייוויד קמרון אמר לאחרונה דברים שכמעט נעלמו מן האוזן האירופית בנים האחרונות. הוא דיבר על על כך שבריטניה צריכה לשוב ולחזק את הזהות הלאומית שלה. דיבורים על לאומיות באירופה הפוסט-לאומית או העל-לאומית אינם עניין של מה בכך, ותכופות הם משוייכים בעיקר לדוברי הימין הלאומני. קמרון לא אמר זאת באופן מפורש, אבל חלק ניכר מזהותה הלאומית של בריטניה טמון בנצרותה. מרבית המדינות הנוצריות במערב הן דמוקרטיות; מרבית המדינות המוסלמיות – לא. בריטניה השכילה להפריד את ענייני הדת מהפוליטיקה היומיומית שלה; במדינות ערב הדת היא חלק ממקורות החקיקה ומההתנהלות השגרתית. קמרון אמר, למעשה, שעל בריטניה לעצור את האיסלום הגובר שלה פן תיפגע הדמוקרטיה הבריטית באופן אנוש.

על המערב לשוב ולהבהיר למוסלמים היושבים בקירבו את הדבר הפשוט ביותר: קליטת ההגירה מותנית ברצונם וביכולתם של המהגרים לאמץ את הנורמות הקיימות בחברה הקולטת. ולא זו בלבד, אלא שאם נוכחה המדינה קולטת שהדבר אינו עולה בידה, זכותה המלאה – אפילו חובתה – לעצור את גל ההגירה הזה. שום מדינה אינה חייבת לארח על אדמתה גורמים החותרים נגד הסדר החברתי שהקימה במהלך מאות שנות היסטוריה.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
(ללא כותרת)   מהגג   יום ב', 07/02/2011 שעה 0:31   [הצג]   [2 תגובות]
יפה אמרת   אבי   יום ב', 07/02/2011 שעה 10:53   [הצג]
מרקל כבר אמרה את זה קודם   יואב   יום ב', 07/02/2011 שעה 13:39   [הצג]   [2 תגובות]
צודק בשני הסעיפים.   SilentMike   יום ה', 10/02/2011 שעה 3:18   [הצג]
די לרב תרבותיות   אבי   שבת, 12/02/2011 שעה 10:06   [הצג]   [1064 תגובות]
לא רק ר''מ בריטניה. גם מרקל   אילנה   יום א', 13/02/2011 שעה 11:13   [הצג]
מרתק לקרוא את הכתבה לאחר נפילת השלטון   איריס   יום א', 08/05/2011 שעה 12:35   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©