מכתב בתפוצת נאט''ו
יום ד', 04/11/2009 שעה 18:42
המכתב ששיגר לאחרונה פרקליט המדינה משה לדור לשר המשפטים יעקב נאמן ובו תקף בחריפות את כוונת נאמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים, עורר סערה רבתי. מלבד העובדה שהוא חשף את היחסים הרעועים ממילא השוררים בצמרת משרד המשפטים והביא להתחדשות הוויכוח העקרוני בדבר סמכויות היועץ, הוא גם עורר את השאלה האם מתקפה כזו היא מעשה תקין. השאלה לא הייתה מתעוררת אלמלא שיגר לדור את מכתבו בתפוצה רחבה והביא לכך שדלף במהירות לכלי התקשורת. בן כספית מ''מעריב'' החליט שזוהי עילה לפטר את הפרקליט הסורר מתפקידו. הכל היה יכול להיות ברור ומובן אלמלא התעקש כספית לצטט במדויק דברים שאמר הר נאמן ולהביא אותם כאילו היו עמדתו שלו. ושאלה נוספת: מדוע לא הבחין אף עיתונאי בכך שזהו כבר המקרה השני בו מסכן עובד בכיר את תפקידו באמצעות פרסום המחלוקת שלו עם משרדו בציבור.











מאמר הפרשנות של כספית (מקור: ''מעריב'', 4.11.2009).

פרקליט המדינה, עו''ד משה לדור, שלח מכתב לשר המשפטים ובו תקף בנחרצות את כוונת השר לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהוציא ממנו את התביעה הכללית. בן כספית מ''מעריב'' תקף חזיתית את לדור וקרא לפיטוריו של האחרון מתפקידו בטענה שביצע ''ניסיון פוטש, לא פחות'' נגד יעקב נאמן. עד כאן הרקע הבסיסי.

אינני רוצה לדון כאן בשאלה האם המהלך שמקדם נאמן טוב או רע למדינה. הנושא הזה נדון בכל כך הרבה מקומות ומושמעות נגדו ובעדו כל כך הרבה דעות, שעוד אחת לא תעלה ולא תוריד. מה שמעניין אותי בנקודה הזו הוא דווקא הדרך בה נכתבה ביקורתו של כספית. כשלעצמי, אני סבור שניתן ללמוד ממנה לא מעט – גם על יחסי עיתונאי-מקור וגם על הסגנון העיתונאי הנוכחי באשר הוא.

ביקורתו של כספית נשענת, יש להניח, על שיחה ישירה שקיים עם השר נאמן. זה האחרון, איש שמילותיו נבררות בזהירות ובקפידה, הקפיד להציג את לדור כמי שזוטר מהשר לפחות בשתי דרגות. אם תרצו, מעין המחשה לאמירה המזלזלת ''מי הוא בכלל''. כדי להידרש לכך, כדאי לפנות לידיעה שפרסמה טובה צימוקי על אותו הנושא בדיוק ב''ידיעות אחרונות''. צימוקי ציטטה תגובה שנמסרה מלשכת נאמן ובה נאמר בין השאר ש''השר רואה בצעד זה מעשה לא תקין, שבו עובד ציבור מביע ביקורת פומבית נגד השר הממונה עליו. הדבר דומה לאלוף בצה''ל אשר ייצא בביקורת נגד שר הביטחון או כמו ניצב משטרה שייצא במכתב נגד השר לביטחון הפנים''. זו השוואה מעניינת. נאמן מזכיר שמדובר, מבחינתו, בפקיד בלבד. פרקליט המדינה אינו מצוי דרגה אחת מתחתיו, אלא שתיים. בין השר לפרקליט, כפיפו של הראשון והממונה על האחרון, מצוי היועץ המשפטי לממשלה. גם מני מזוז אינו מקבל את תוכנית הפיצול, ולנאמן יש לא מעט דברים קשים לומר עליו, אבל לא הוא שלח את המכתב הזה.

בפרשנותו, כספית אינו טורח להתמודד עם ההשוואה הזו או עם תקפותה. הוא לוקח אותה כמובנה מאליה ומביא אותה ללא ביקורת. הוא אפילו אינו מצטט את התגובה הפורמאלית של השר אלא מביא אותה כמילותיו שלו עצמו. במקביל, הוא גם מאמץ את הגירסה שלפיה הכול אישי. כלומר, שלדור נפגע מכך שלא ימונה אוטומטית לתפקיד התובע הכללי הבא אלא ייאלץ להתמודד עליו כאחד האדם ושנאמן עצמו אינו מוכן לתמוך בו. אני מניח שכספית לא ישב לבדוק עם לדור מהן תוכניותיו לעתיד או היכן הוא מתכוון לעבוד אם וכאשר יפוצלו התפקידים. יותר קל לקבל טקסט מוכן מראש על כך שהכול אישי, לקרוא אותו ברפרוף, להוסיף כמה משפטים זועמים ולשלוח במייל. מעניין אם רק ללדור יש עניינים אישיים לסגור. הדעת נותנת שאם ''הכול אישי'' הכלל הזה עובד לשני הכיוונים.

אפשר להניח גם שכספית לא עשה את ההשוואה המתבקשת: אלוף בצבא או ניצב במשטרה אינם עצמאיים. לעומת זאת, היועץ המשפטי לממשלה (שפרקליט המדינה כפוף לו). את כספית זה לא מעניין: יש בוס, יש כפיפים ובזה זה נגמר. אימוץ מוחלט של טענות צד אחד בלא לחשוב פעמיים. כפי שאמרתי, העסק קצת יותר מסובך.

מותר לכספית לנקוט עמדה. אין לי בעיה עם העובדה שהוא מקבל את טענותיו של נאמן וחושב שעמדתו של לדור בעייתית, או אפילו פסולה, ושהוא מנמק את עמדותיו באגרסיביות רבה. גם זה חלק מהדיון הלגיטימי בנושא החשוב הזה. מה שצורם לי כאן היא הדרך בה הוא מקבל אוטומטית את הטקסט המועבר אליו ומביא אותו כפרשנות שלו. זוהי פרשנותו של נאמן, לא של כספית. מה צריך אדם הקורא תגובה רשמית של לשכת נאמן להבין כאשר הוא קורא את אותם הדברים עצמם כאילו נאמרו על ידי עיתונאי בכיר ככספית? מה היה נגרע ממעמדו של כספית אם היה שם את הציטוט הזה בפי מי שאמר אותו? האם עליו להבין שבמקום אחד נאמן סבור שלדור הוא מועמד ראוי לתפקיד התובע הכללי ובמקום אחר הוא מעביר, באמצעות העיתונאי, את המסר שאין לו מקום עוד בתפקידו הנוכחי?









בהנחה שבכך מיצינו את הדיון בעניין מאמר הפרשנות של כספית, ראוי להפנות את תשומת הלב לאלמנט מרתק שחוזר על עצמו בפעם השנייה תוך חודשים ספורים. פרקליט המדינה שיגר את מכתבו לנאמן בתפוצת נאט''ו ובכך הביא לדליפתה. בפעם הקודמת, לפני כשלושה חודשים היה זה הקונסול הכללי בבוסטון, נדב תמיר, ששיגר מכתב לשר החוץ ליברמן (ולראש הממשלה נתניהו) ובמקביל שלח אותו גם בתפוצה רחבה הרבה יותר. במכתב יצא תמיר נגד אופן ניהול היחסים עם ארצות הברית וטען כי הוא ''גורם לנזק אסטרטגי''. גם כאן קרה אותו הדבר: המכתב דלף לערוץ 1 ופורסם על ידו ואף גרר אחריו התבטאויות קשות של ליברמן ועריכת בירור לתמיר בלשכת השר. בשני המקרים מדובר באנשי מקצוע ותיקים ומוערכים (גילוי נאות: נדב תמיר היה איתי באותו מחזור של קורס צוערים במשרד החוץ; מאז פרשתי מהמשרד, בפברואר 1994, לא היה בינינו שום קשר). בשני המקרים מדובר באנשים שניסו להתריע על מגמות שליליות בשיחות פנימיות, כולל בדרג של מקבלי ההחלטות, אך ללא הועיל. בשני המקרים הם סיכנו את המשך כהונתם בתפקידם הנוכחי כדי להתריע על מה שהם רואים כמצעד של איוולת, אם להשתמש בכותרת הפופולארית של ברברה טוכמן לספרה הידוע.

יתכן שהם יודעים אמת שהם מוכנים לשלם מחיר גבוה על גילויה. יתכן שהם טועים ודפיקת ראשם בקיר אינה אלא מעשה פזיז ונמהר. אבל אי אפשר שלא להעריך את הצעד שביצעו.










[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
אך מתבקש   איתי   יום ד', 04/11/2009 שעה 20:22   [הצג]
אפשר בקלות שלא להעריך...   גמד מטורף עם כנפיים   יום ד', 04/11/2009 שעה 20:44   [הצג]   [3 תגובות]
כמה שנות בושה?   בן רימוז'   יום ה', 05/11/2009 שעה 10:42   [הצג]
על שמות ושמות גנאי.   SilentMike   יום ה', 05/11/2009 שעה 12:21   [הצג]
אפילו בן כספית לא ידע שהוא כזה חשוב   בוב הבנאי   יום ה', 05/11/2009 שעה 13:20   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©