הסיירת פושטת על הכנסת
יום ו', 19/12/2008 שעה 0:30
לא מעט דובר אצלנו לאחרונה על נטייתם של עיתונאים ידועים לנטוש את מקלדתם ולהצטרף למירוץ אחר הקידומת הנכספת ח''כ. העיסוק המתמיד בתופעה זו כמו הסיט הצידה תופעה אחרת, שדומה כי אנו מקבלים אותה כחלק בלתי נמנע מהצבאיות הפולשת לפוליטיקה. המדובר בהחלטתם של יותר ויותר בוגרי סיירת מטכ''ל להיכנס לחיים הפוליטיים. מיותר לציין שרובם מעדיפים את מפלגות המיינסטרים, אם כי ניתן לומר שלא מעט חשבונות אישיים מגולמים בהחלטות הללו (לא לחינם תמצאו את מופז, יעלון ווילנאי במפלגות שונות; השלישייה הזו היתה מעורבת במאבקים מרים על הרמטכ''לות והדבר הותיר בהם משקעים מרים במיוחד). למרות ששניים מהם כבר היו ראשי ממשלה, קשה לומר שכהונתם הייתה הצלחה של ממש. כך הדבר גם לגבי תיפקודם של האחרים. האם יעשו גם מפקדי ההווה של היחידה את הדרך אל המים העכורים של הפוליטיקה?









התקשורת עוסקת בימים אלה באינטנסיביות רבה בהצטרפותם של עיתונאים בכירים למפלגות פוליטיות. למעשה, אין בכך הרבה חדש. בכנסת כיהנו כבר עיתונאים, החל מגרשום שוקן וגאולה כהן וכלה בשני היוסים, שריד וביילין. אבל דומה כי את האות למגמה הזו נתן טומי לפיד ב-‏1999. בעקבותיו הצטרפה גם שלי יחימוביץ'. בסיבוב הנוכחי זו כבר הפכה לתופעה: דניאל בן סימון במפלגת העבודה; ניצן הורוביץ במרצ; אורי אורבך בבית היהודי; גדעון רייכר ברשימת הגימלאים; וצריך להזכיר גם את נחמן שי ונינו אבסדזה בקדימה. דומה כי נוכח הצלחתם היחסית של עיתונאים לשעבר להשתלב בחיים הפוליטיים הולכת ונעלמת מעינינו מגמה חשובה אחרת, אם גם בעלת תוצאות שנויות במחלוקת. כיוונה של המגמה הזו הוא צבאי אזרחי: מהסיירת המיתולוגית אל בית המחוקקים.

אין לי מושג אם הבחנתם בכך, אבל כנסת ישראל הולכת ונדמית מקדנציה לקדנציה למעין מפגש מחזור מתמשך של סיירת מטכ''ל. פעם הייתה הסיירת חוד החנית של לוחמת החי''ר המתוחכמת. היום היא חממה לגידול פוליטיקאים עתידיים.

אחד המחבלים שנלכדו בחיים לאחר ההסתערות על האוטובוס בקו 300. חבר הכנסת לעתיד היה אחד האחראים לחיסולו (מקור תמונה).

שני מטכ''ליסטים כבר כיהנו כראשי ממשלה. האחד מהם היה מפקד היחידה. לאחר הטירונות אותר אהוד ברק והגיע לשרת בסיירת מטכ''ל, עליה גם פיקד בשנים 1971-1973. אחד מפקודיו היה קצין צעיר בשם בנימין נתניהו. השניים נטלו חלק באחד המבצעים המפורסמים של היחידה, מבצע שחרור חטופי מטוס סבנה במאי 1972 (ברק היה מהלוחמים שהגיעו למטוס בסרבלים לבנים במסווה של טכנאים; לימים תשמש אותו תמונתו על כנף המטוס בתעמולת הבחירות). ברק המשיך משם עד לרמטכ''לות. נתניהו, ששכל את אחיו יוני (אף הוא מפקד היחידה) במבצע יונתן, פרש בדרגת סרן.

אלה, כמובן, שני הידועים ביותר. אבל האמינו לי שגם אחרים לא חסרים כאן. אדם נוסף שפיקד על היחידה ולימים פנה לפוליטיקה הוא דורון אביטל. הדוקטור לפסיכולוגיה, חבר תנועת קדימה, שימש בתפקידו הצבאי המבטיח בשנים 1992-1994. במהלך כהונתו כמפקד היחידה התרחש אסון צאלים ב'. בדו''ח שהכין על האסון הביא מבקר המדינה את עמדת הרמטכ''ל דאז, אהוד ברק: ''הרמטכ''ל אמר לצוות הביקורת, כי לדעתו הייתה למפקד היחידה מידה מסוימת של אחריות פורמלית, אך מבחינה מוסרית לא ניתן היה לתבוע ממנו אחריות זו. זאת, כיוון שמדובר במפקד שאך זה מונה לתפקיד ונאמר לו להתרכז במטלות אחרות שהיו בעדיפות. הוא הוסיף, כי שקל להעיר לו הערה פיקודית, אך ביטל את הרעיון משום שהקצין ישב ''שבעה'' על מות אביו בימים שלפני אסון צאלים ב'''. המבקר הוסיף את עמדתו לפיה ''לא ייתכן כי מפקד היחידה לא יישא בשום אחריות לעובדה שהנהלים שהפיץ לא הוטמעו כהלכה. למען הסר ספק נוסיף, כי הדברים הנ''ל נאמרו במישור הנורמטיבי וכלקח לעתיד, ואין בהם המלצה לנקיטת צעדים פיקודיים כיום כלפי מפקד היחידה''. בסיום כהונתו, בעת שהיה בחפיפה עם מחליפו שחר ארגמן, חטפה סיירת מטכ''ל את מוסטפה דיראני. אביטל סיים את שירותו הצבאי בדרגת סגן אלוף, עשה דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה, חזר ארצה ונכנס לחיים הפוליטיים.

בוגי יעלון, מי שמועמד לכהן כשר מטעם הליכוד, שימש כמפקד היחידה בשנים 1987-1989. בתקופתו בוצעה ההתנקשות בחייו של מי שנחשב לאיש המבצעים הראשי של אש''ף, חליל אל-ואזיר (אבו ג'יהאד). גם הוא, כברק לפניו, המשיך עד לרמטכ''לות. ליעלון היו כמה התבטאויות מעניינות. ב-‏1996, בהיותו ראש אמ''ן, העריך כי שליטי איראן מקווים שהליכוד בראשות נתניהו יעלה לשלטון. ההערכה הזאת, שדלפה מיד לתקשורת ועשתה כותרות, נאמרה כאשר סיכויי נתניהו לנצח את שמעון פרס נראו קלושים. למעלה מעשור מאוחר יותר מעניין מה דעתו של איש הליכוד בוגי יעלון על רצונה של איראן בניצחון נתניהו, מנהיג מפלגתו דהיום.

ויש עוד בוגרי יחידה רבים בסביבה, בין אם מכהנים בכנסת כיום ובין אם עושים את דרכם אליה. עוזי דיין, שהתמודד ברשימת הליכוד אבל נבחר למקום נמוך יחסית, פיקד עליה בשנים 1980-1982, ובין השאר ניהל את מבצע חילוץ בני הערובה בקיבוץ משגב עם בו נפצע ברגלו ובחזהו. שי אביטל פיקד על היחידה בשנים 1982-1984 ובתקופתו ביצעה היחידה משימות רבות בחזית הלבנונית וחילצה את קו 300 החטוף. בבחירות של 2006 הוצב במקום נמוך ברשימת קדימה ולא נבחר לכנסת. שאול מופז החל את דרכו כלוחם בחטיבת הצנחנים, אבל בשנים 1975-1976 שימש כסגן מפקד היחידה ונטל חלק, בין השאר, במבצע יונתן. גם מתן וילנאי שימש בראשית שנות השבעים כסגן מפקד היחידה ואחר כך נבחר לכנסת מטעם העבודה וכיהן כשר מטעמה. כמוהו גם הצמד דני יתום, לימים ראש המוסד שנאלץ להתפטר לאחר ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל וח''כ המפלגת העבודה; ואחיו, אהוד יתום, שעשה קריירה בשב''כ והיה האחראי הישיר לחיסולם של מחבלי קו 300 שנותרו בחיים לאחר ההשתלטות של היחידה על האוטובוס החטוף – ולימים נבחר כח''כ מטעם הליכוד. אבי דיכטר היה אף הוא לוחם ביחידה, אם כי סירב להצעתו של מפקד היחידה, אהוד ברק, לצאת לקורס קצינים. במהלך שירות מילואים בסיירת מטכ''ל קיבל צל''ש על חלקו בחילוץ צוות שהסתבך במדינת אויב. יוחנן פלסנר, ח''כ צעיר בקדימה, התגייס ב-‏1989 והשתחרר חמש שנים מאוחר יותר לאחר שעשה את כל שרותו, כלוחם וכקצין, בסיירת מטכ''ל. אבשלום (אבו) וילן שירת בה כפקודו של אהוד ברק, עימו שמר במשך שנים על יחסים קרובים. קרובים עד כדי כך שנחשב כ''איש של ברק במרצ'', גם כאשר יחסיו של ברק עם בכירי המפלגה הזו, ובכללם יוסי שריד, הידרדרו מאוד.

בקיצור, סיירת מטכ''ל היא בית ספר לפוליטיקאים מתחילים. הרשת של בוגרי היחידה נפרשת בהדרגה על פני כל מפלגות השלטון והם תופסים, בזה אחר זה, תפקידים פרלמנטאריים ומיניסטריאליים. אלמלא גברה ציפי לבני על שאול מופז בפריימריז של קדימה הייתה מתחוללת כאן התמודדות בין שלושת בוגרי היחידה על ראשות הממשלה. בקצב בו מתנהלים הדברים עכשיו לא מן הנמנע שתרחיש מסוג זה אכן יתקיים פעם.


קשה לומר שאלה מבין בוגרי היחידה שיצאו לחיים הציבוריים הותירו רושם חיובי למדי. ברק ונתניהו, שהגיעו לפסגה הפוליטית כשנבחרו כראשי ממשלה, נחשבו למנהיגים כושלים. עוזי דיין התמודד בראש תנועת תפנית, לא עבר את אחוז החסימה, ניהל משא ומתן עם שלוש המפלגות הגדולות, לבסוף הצטרף לליכוד (שעל מנהיגו נתניהו מתח לפני כן ביקורת קשה) ונבחר במקום נמוך למדי. שאול מופז ומתן וילנאי לא נחשבו לשרים כריזמטיים או מחוללי שינויים מפליגים. כך גם אבי דיכטר בתפקידו כשר לביטחון פנים. דני יתום הותיר רושם של פרלמנטר בינוני למדי. גם אהוד יתום של השאיר חותמת מרשימה.









מכל מקום, צריך להתחיל לשים לב למפקדיה של הסיירת בשנים האחרונות. יום אחד, אחרי שישתחררו משירות צבאי, אולי ירצו לפתוח בקריירה פוליטית. כדאי להתחיל ולשנן כבר עכשיו את שמותיהם של מפקדים לשעבר דוגמת רן שחור, הרצי הלוי וניצן אלון ואת אלה של בוגרי יחידה שאמנם לא פיקדו עליה אבל המשיכו להתקדם במסלול הצבאי, כמו טל רוסו, ליאור כרמלי ונדב פדן. רשמו וזכרו. אולי בעוד כמה שנים השמות הללו יהיו אקטואליים.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
אני חושב שצריך להבדיל   שבוגי   יום ו', 19/12/2008 שעה 3:53   [הצג]   [2 תגובות]
בטוח שמדובר רק על הסיירת?   מוסא צדר   יום ו', 19/12/2008 שעה 6:25   [הצג]
לא בשורה טובה   הצועד בנעליו   יום ו', 19/12/2008 שעה 8:55   [הצג]
לא ממש הבנתי את הפואנטה במאמר   אינגסוק   שבת, 20/12/2008 שעה 14:11   [הצג]   [4 תגובות]
באיזו קלילות וזחיחות דעת   ירון   יום א', 21/12/2008 שעה 1:59   [הצג]   [10 תגובות]
אורי!   אורטל   יום ג', 23/12/2008 שעה 19:33   [הצג]   [3 תגובות]
מה עם נעם תיבון גם הוא היה בסיירת   אלמוני   יום ג', 22/05/2012 שעה 23:14   [הצג]
נדב פדן מעולם לא פגשתי קצין בכיר עניו כמוהו אני מצדיע לו   מוטי   יום ג', 22/05/2012 שעה 23:15   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©