שובה של המפלגה החילונית
שבת, 06/09/2008 שעה 0:43
בשקט יחסי, בלי יותר מדי מהומות ועצרות המוניות נוסח ש''ס-בימי-דרעי, שבו המפלגות החרדיות והשיגו השפעה חסרת תקדים במדינה. יישובים שלמים נכבשים על ידי קהילות חרדיות המתיישבות בהם בצורה מארגנת. אלימות גוברת מופעלת במטרה להביא לשינוי אורח החיישם ביישוב ולהפכו לחרדי באופן מוחלט. עם הסתלקותם של החילונים מהיישוב עולות בו, בדרך כלל, עקומות העוני והפשיעה. התפרקותה של שינוי וחדלונן של המפלגות הלא-דתיות בכל הנוגע לשמירה על סוגיות המעמד האישי (נישואין, גירושין, קבורה, שבת, גיור, כשרות) מפני השתלטות האוריינטציה החרדית הקיצונית מחייבים, בהכרח, את הקמתה של מפלגה אנטי-קלריקאלית חדשה. מפלגה כזו, גם אם לא תיכנס לכנסת בבחירות הקרובות, תצבור בהכרח השפעה של ממש בכנסת שאחריה. המצב הפוליטי הנוכחי לא מותיר כל ברירה אחרת.








סדר היום החילוני עומד לחזור.

זה יקרה. אולי לא בבחירות הקרובות לכנסת, אבל יתכן מאוד שבאלה שאחריהן. התנועה ההיסטורית-פוליטית בהקשר זה כמעט ברורה מאליה. תנועת מחאה חילונית, שלעתים מתבטאת גם בהתארגנות אלקטוראלית, היא כמעט בהגדרה מעין תגובה להפגנת עוצמה דתית-חרדית במישור הפוליטי. והשנה האחרונה ממחישה שוב עד כמה התעצמה אחיזתן של המפלגות הללו במוקדי השליטה על חיינו היומיומיים.

רחוב חרדי בירושלים. התמונה הזו חוזרת על עצמה ביותר ויותר יישובים שעד כה היו חילוניים ברובם (מקור תמונה 1).

התהליך הזה מתרחש במדינת ישראל כבר מספר שנים, אבל דומה כי בשנה האחרונה הוא צבר תאוצה יותר מאשר בכל שנה אחרת מאז בחירות 2006, אז התפוררה מפלגת שינוי ונעלמה אל בין דפי ההיסטוריה. התפרקותה של הרשימה החילונית החזקה ביותר שכיהנה בכנסת בדור האחרון הפכה את ההתחברות הקואליציונית למפלגות החרדיות לאקט שאין בצידו כל פעולת תגמול פוליטית.

למעשה, כל אחד יכול לראות זאת. כל שדרוש הוא לחבר את הידיעות המופיעות במפוזר בכלי התקשורת השונים לכדי תמונת תצרף אחת. קראו נא ושפטו בעצמכם.









בשנים האחרונות התרגלנו לקרוא על ישובים מסוימים בהקשר של מלחמות יהודים בין חרדים לחילונים. המלחמות הן על דרך החיים ועל אופי היישוב. חרדים מנסים לכפות סגירת בתי עסק המוכרים מזון לא כשר. חרדים מנסים לסגור כבישים לתנועת כלי רכב בשבתות ובחגים ולעתים אף מנסים לפעול באלימות כדי לקדם זאת, לרבות התנכלות למכוניות חולפות. חרדים מנסים לאכוף אמות מידה מחמירות בתחום הלבוש הצנוע, לעתים עד כדי איום בפגיעה פיסית במי שאינו מתלבש (ובדרך כלל אינה מתלבשת) לפי צו האופנה הזה. חרדים מקימים מוסדות בעלי אופי דתי (בתי כנסת, תלמודי תורה, ישיבות) בלב ריכוזים חילוניים במטרה להצדיק נוכחות קבע שלהם שם. לאחר מכן מתחילה נהירה של תלמידים או מתפללים אל אותו מוסד דתי ועד מהרה מגיע הדבר להתנגשות עם השכנים הלא-חרדים על רקע תפילות קולניות במיוחד, ניסיון של הבאים לכפות את דרכיהם על העוברים ושבים ולאחר מכן גם התחלה של רכישה מאורגנת של דירות בשכונה החילונית על ידי גורמים חרדיים.

התגובה החילונית מעורבת. כמעט בכל המקרים יוצרת ההגירה המהירה והאגרסיבית הזו תחושה של איום על אורח חייהם של התושבים החילוניים. בחלק מהמקרים משתדלים התושבים להילחם על אופי רובע המגורים או היישוב בו הם מתגוררים. במקרים רבים אחרים הם נואשים מהאלימות המתפשטת, מההחזרה בתשובה בפתחי בתי הספר והגנים, מהניכור הכפוי, מסגירת העסקים המהירה בשבתות, ממה שנראה כניסיון מאורגן להשפיע עליהם לעזוב ומהתחושה שהפכו לזרים בעירם שלהם. אין להם כוח למלחמות, הפגנות, קרבות מילוליים ושאר התופעות המתישות הנלוות להשתלטות החרדית. בשלב הזה הם מתחילים לתור אחר אפשרויות חליפיות, מה שמסתיים בדרך כלל בהצעת ביתם למכירה ובעקירה לישוב אחר. את החלל המתפנה ממלאות משפחות חרדיות חדשות וכך משתנה באופן מוחלט אורח החיים ביישוב. תרבות הלימוד-במקום-עבודה משתלט על המקום, האבטלה גוברת, ההכנסה יורדת ועקומות האלימות והפשיעה עולות.

אמת, בחלק מהמקרים הדבר מתרחש כבר שנים ארוכות, אבל קיימים מקומות בהם מדובר בקרב שהחל לפני שנים לא רבות ולפי תחושות שונות מצוי בשלב של הכרעה. בירושלים קיים כיום, על פי כל בדיקה, מיעוט חילוני לעומת אוכלוסיה חרדית המוסיפה לגדול. זהו תהליך ארוך שנים שהחל, ככל הנראה בימים בהן כיהן אהוד אולמרט כראש העירייה וכרת ברית ארוכת שנים עם הרשימות החרדיות. רבים מאותם חילונים עברו לתל אביב וסביבותיה. היו שביקשו לעבור לישוב פריפריאלי לירושלים, דוגמת בית שמש, במטרה לשמר את אפשרות התעסוקה שלהם בתחום הבירה ולעשות שימוש בישוב המגורים החדש כעיר שינה.

בית שמש היא דוגמה טובה לפתוח בה. לפני קרוב לשני עשורים הוחלט לנסות ולקדם אותה כישוב בעל אוכלוסיה חילונית ודתית שתחיה בדו-קיום. אלא שהדירות הזולות קרצו למשפחות חרדיות שהכנסתן נמוכה וכך קרה שאלפי חרדים נהרו אליה ועד מהרה גם שינו לחלוטין את אופייה. העיר הפכה צפופה יותר, ענייה יותר, מתוחה יותר. לחץ גובר והולך מופעל על התושבים החילוניים בה לנהוג בהתאם לסטנדרטים חרדיים קיצוניים: תקיפת עובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם; רגימת קווי אוטובוס של אגד באבנים בשל אי-כשרותם למהדרין; כפיית קוד לבוש מחמיר על נשים לא-חרדיות; ועוד התנכלויות מלוא הטנא. התוצאה עקבית ומתמשכת: החילונים והדתיים המתונים המתגוררים בה נוטשים אותה בזה אחר זה ועוברים ליישובים אחרים. בית שמש הופכת לעיר חרדית דה-פאקטו.

פשקוויל חרדי: ''המקצרת את חצאיתה - מגלה את מקור סירחונה'' (מקור תמונה 2).

''בבחירות האחרונות לכנסת, יהדות התורה היתה הכוח החזק בעיר (22.2%) וש''ס היתה במקום השני (19.9%)'', ניתח כתב 'הארץ' יאיר אטינגר את המצב, ''הליכוד הידרדר למקום הרביעי. בבחירות הקודמות לעירייה לא התמודד מועמד חרדי, אבל גם אז, בבחירות למועצה, יהדות התורה זכתה בנתח הקולות הגדול ביותר, כמעט 20%, וש''ס קצת אחריה. זה קרה על אף שהקול החרדי התפצל גם לרשימות אחרות, רוב החרדים בעיר היו צעירים מכדי להצביע ורבים מהמבוגרים שבהם החרימו את הבחירות''. בבחירות הקרובות תתמוך מפלגת העבודה – השואפת להדיח את ראש העיר הנוכחי, איש הליכוד דני וקנין – במועמד ש''ס לראשות העירייה. זה, מצידו, שואף אף הוא להשיג תמיכה חרדית בבחירות הקרובות.
''החרדים בבית שמש הם הרבה יותר מלשון מאזניים – הם כפות המאזניים'', סיכם אטינגר את מאמרו.

חלק מהם באים למודיעין. עיר זו, הממוקמת באמצע הדרך בין שני המטרופולינים הגדולים, נהנית מתשתיות איכותיות בתחומי החינוך והדיור ותושביה יכולים לעבוד הן בירושלים והן בתל אביב מבלי להתפשר על איכות חייהם.

אבל מחירן של הדירות בירושלים, שהאמיר מאוד בשנים האחרונות, הביא את פטרוניהם הפוליטיים של מבקשי הדירות הללו לידי החלטה לבנות תשתית חרדית בערים לא-חרדיות – גם אם לפי שעה אין שם אוכלוסיה חרדית משמעותית.

העיתונאית יעל בן דרור מהמקומון mcity יודעת לספר שש''ס מכפילה את גני הילדים שלה במודיעין. משרד החינוך אישר לאחרונה תקציבים לבניית 15 גני ילדים לקראת ספטמבר 2008 במודיעין והללו כוללים בתוכם תקציב ל-‏6 גני ילדים המיועדים לרשת מעין החינוך התורני של ש''ס. בכך תגדיל הרשת את מספר מבני גני הילדים בעיר מחמישה בשנת הלימודים הנוכחית ל-‏11 בשנת הלימודים הקרובה. מדובר בגני ילדים לגילאי טרום חובה וחובה. ''בעירייה מציינים'', מוסיפה בן דרור, ''כי כל ההתנהלות של רשת החינוך של ש''ס בגילאי טרום חובה היא מול משרד החינוך בלבד ואיננה בפיקוח אגף החינוך בעירייה. העירייה מנהלת הרשמה אך ורק לגני החובה של ש''ס''.

במודיעין עדיין קיים רוב לא-חרדי יציב, אבל קצב ההתיישבות החרדית בעיר גובר והולך. מספר רב של בתי-כנסת ומקוואות נבנים וייבנו בעתיד הקרוב. לעומת מועדוני נוער ותרבות שלא נמצאים ממש בתוכניות המיידיות של העיר. הקמת החלקה האזרחית בבית הקברות נדחית מזה למעלה משלוש שנים, בטענות סרק. בעיר זו, שהרוב בה חילוני מוחלט, אפילו לא מעזים להעלות את נושא הפעלתה של תחבורה ציבורית בשבת. לפי דיווחים בעיתונות המקומית חוגים בציבור הדתי מפעילים לחצים כבדים כדי למנוע את פתיחתם של בתי הקולנוע ובתי הקפה בקניון עזריאלי בלילות שבת ובשבת. גם אזור התעשייה בשילת (אולי המוכר ביותר בעיר הזו) הולך ומתחרד וצופים כי מחציתו תסגר בקרוב בשבתות.

תופעה דומה, בממדים רחבים הרבה יותר, מתחוללת באשדוד. בעיר זו, שבעבר קלטה לא מעט עולים מצרפת וממדינות חבר העמים, ניכרה בשנים האחרונות התחזקות משמעותית של האוכלוסייה החרדית. הריבוי הטבעי הגבוה של האוכלוסייה החרדית הוותיקה והתנועה הגדולה של חוזרים בתשובה דוחקים בהדרגה את רגלי האוכלוסייה החילונית בעיר. כמו בכל עיר שעוברת תהליך דומה אפשר להבחין בהתגברות זרם הבקשות להקצאת קרקעות לישיבות, בתי כנסת, כוללים, גני ילדים, תלמודי תורה, מוסדות לגמילות חסדים, מוסדות חוזרים בתשובה ותמיכות כספיות לעשרות ולמאות עמותות. כיום יש הסבורים שבבחירות הקרובות תהפוך סיעת ש''ס לגדולה ביותר בעירייה.

הזרימה החרדית המשמעותית לאשדוד החלה לפני מספר שנים, עם התיישבותו שם של הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד מוסדות פוניביז' בבני ברק שהקים בעיר את ישיבת גרודנא. אחריו הגיעו האדמו''ר הרב אברהם אבא לייפער מפיטסבורג ונציגי חסידויות נוספות, כגור, בעלז, ויז'ניץ והציבור הספרדי. בתחילה התיישבו המשפחות ברובע ג', ובהמשך, לפני כ-‏15 שנה, עברו לרובע ז' הנחשב חדש ומודרני יותר. באותה תקופה נרכשה במקום דירת 3 חדרים בכ-‏50 אלף דולר. כיום תג המחיר הוא כ-‏130 אלף דולר. בשל מחסור בדירות ברובע ז' הוחלט בעצת האדמו''ר מגור, הרב יעקב אריה אלטר, על מה שקרוי 'פרויקט המתחרדים'. קבוצות חרדים נכנסו לאזורים החילוניים ברובע ג' וברובע ו' ורכשו דירות במקום. באותו זמן היה ניתן לרכוש דירת 3 חדרים בכ-‏55 אלף דולר. לא עבר זמן רב ומוכרי הדירות, בעיקר חילונים, קלטו שיש ביקוש רב והכפילו את מחירן.

השפעת החרדים גוברת גם בערים אחרות. ש''ס נחשבת כיום כמפלגה בעלת קצב הגידול המהיר ביותר בעיר חדרה. בעיר זו, שהיא עדיין חילונית ברובה, קיימת פעילות נרחבת של החזרה בתשובה. ש''ס כיום היא המפלגה הגדולה בעיר חדרה וזאת למרות שחדרה היא עיר חילונית שהציבור החרדי והדתי מונה בה כ-‏20% מהאוכלסיה המקומית. אולם, ההשפעה האדירה של תנועת ש''ס מורגשת בכל מקום - ודמובר בעיר שהאוכלוסייה מגוונת בה חיה בהרמוניה ובדו קיום והמרקם העדין בין הציבור החילוני לדתי נשמר בה במשך שנים.

מאיר פרוש, המועמד החרדי הבולט לראשות עיריית ירושלים. אלפי חילונים עוזבים את העיר בעקבות השתלטות חרדית על שכונות שלמות בה (מקור תמונה 3).

''הזליגה של הציבור החרדי לשכונות החילוניות החמירה בשנים האחרונות בהעדר פרויקטים לבנייה'', כתבה על כך רנית נחום-הלוי, ''על אף דו''ח שהוציא משרד השיכון שלפיו עד 2020 יוקמו 80 אלף יחידות דיור למגזר החרדי - הרי שעד היום לא השכילה הממשלה לקדם תוכנית לאומית לפתרון הבעיה. השכונות קרית יובל, רמות, גילה, רמת אשכול וקטמונים בירושלים, שכונת פרדס כץ הצמודה לבני ברק, הרובעים החילוניים באשדוד, קרית גת וגן יבנה - כולם מסומנים כיעדים לרכישת דירות במגזר החרדי. הדירות באזורים אלה נתנו בתחילה מענה לזוגות צעירים שביקשו לרכוש דירה במחיר ריאלי ולהישאר סמוכים לקהילה. ואולם ההכשר שנתנו הרבנים לפרויקטי 'המתחרדים' - כניסה לשכונות החילוניות - גרם לעליות חדות ומהירות במחירים. בפרדס כץ, לדוגמה, הנחשבת שכונה ענייה יחסית ומאופיינת בדירות שיכונים, זינקו מחירי הדירות בכ-‏50% בשנתיים ובמקרים מסוימים אף ב-‏100%. באשדוד המצב דומה וניכר גם בשוק השכירות בירושלים''.

היישוב כפר ורדים, שהוקם ביוזמת התעשיין סטף ורטהיימר במטרה לאפשר מגורים נוחים בסמוך לגן התעשייה שהקים בתפן, הוא דוגמה מצוינת לחדירה שכזו. לפני שנים ספורות הובא ליישוב רב חב''דניק בשם שלמה גולדפרב. הלה, תושב מעלות הסמוכה, עבר להתגורר ביישוב ואף הביא עימו עוזר אישי. במקביל, הוקמה עמותה חרדית שנטלה על עצמה את עלויות החזקת הרב, הקמת גני ילדים בכפר, תחזוקת מקווה הטהרה (לכשיקום) ופעילות חינוכית. עד מהרה גלשה הפעילות מתוך כתלי בית הכנסת אל הכפר כולו, והוקמו שני גני ילדים של חב''ד (אוכלוסיה שכמעט ולא הייתה קודם לכן ביישוב). לישוב מגיעים בסופי שבוע עשרות אברכים אשר מבלים שם את השבתות ויוצאים להפיץ את תורתם ואמונתם בקרב הילדים המבלים במתקנים הציבוריים. במקביל ובעקבות פעילותם האינטנסיבית של הרב ועוזרו מגיעות אל הכפר עוד ועוד משפחות דתיות מכל הזרמים, ואכן, מספר הילדים בגנים הדתיים הולך וגדל. במקביל ייבנה עוד בית כנסת ולידו ככל הנראה מקווה טהרה. הרב גולדפרב אינו מסתיר את כוונותיו. ''הגיע הזמן שאנשים כאן יבינו שהאוכלוסייה השתנתה וכך גם הצרכים'', אמר לעיתונאית ענת יתח והוסיף בנצחנות: ''ושיתמודדו עם המצב''. עוזרו הוסיף: ''זה כבר לא כפר של אליטיסטים. ובשביל זה אנחנו כאן, כדי לעזור לאנשים''.

וכך זה נמשך שוב ושוב – חדירה ראשונה, הקמת ראש גשר בדמות בית כנסת או מבנה דתי אחר, הבאת מתפללים שנועדו להצדיק את קיומו של המוסד החדש בטווח הקצר – ומייד לאחר מכן הבאת משפחות במספר רב אל תוך היישוב עצמו. השלב הבא – ניסיון לשנות סטאטוס קוו בתחום שמירת השבת, הכשרות וכדומה – הוא עניין כמעט מובן מאליו.









אלה הן רק דוגמאות על קצה המזלג. מחוסר זמן ומקום לא הכנסתי כאן דיווחים נוספים המעידים על תופעה דומה. אבל זה קיים בחיפה, ברמלה, באשקלון, באילת, בבאר שבע, בנהריה ובערים נוספות. חלקים גדולים מטבריה, למשל, נכבשו כבר לפני מספר שנים וכיום ההתחרדות בה מורגשת בכל פינה. ניסיון להקים ערים המיועדות למגזר החרדי (ביתר עלית, אלעד, עמנואל) נכשל לחלוטין. העוני הגובר בערים אלה האיץ את הגירת התושבים אל ערים מבוססות יותר - ומהחדירו לתוכה גם את תרבות ההסתמכות על תרומות וההעדפה של לימודי תורה על פני עיסוק בעבודה מכניסה. אני מניח שעקרון ברור כך שכדאי לעבור לפיסקה הבאה.

תפיסת מאחזים ביורוקרטיים והרחבתם על ידי חרדים, ההתפשטות החרדית המהירה בערים שונות וההשתלטות הנמרצת על רבעים ושכונות שלמות קיבלו בשנים האחרונות דרבון מהיר מחקיקה שאושרה בכנסת בעידודה של ממשלת אולמרט. היעלמותה של שינוי, התעלמותן של כל המפלגות המשמעותיות מהאג'נדה החילונית ותלותו החלקית של אולמרט בשיתוף הפעולה של ש''ס – כל אלה האיצו את המגמה הזו. קצבאות הילדים הוגדלו משמעותית והפכו את הריבוי הטבעי לכדאי יותר מבחינה כלכלית. התוצאה היא שבגני הילדים קיימת כבר כיום דומיננטיות חרדית מובהקת. הנתונים לשנת הלימודים תשס''ח (2007/2008) מראים כי מתוך סך הילדים הלומדים בגני הילדים (363,414) החלוקה היא כדלקמן: ממלכתי כללי (יהודי): 103,968 (28.6%); ממלכתי דתי: 54,733 (15%); מוכר לא רשמי (חרדי): 116,808 (32.1%); וממלכתי ערבי: 87,905 (24.1%). במלים אחרות, פלח התלמידים הגדול ביותר בגני הילדים הוא חרדי. בכוללים - הישיבות לגברים נשואים - העלייה מתונה יותר, אבל גם היא משאירה מאחור כל גידול נומינלי במספר התלמידים החילוניים בגיל המקביל. 63 אלף אברכים פתחו לאחרונה את שנת הלימודים בכוללים. זהו שיא של כל הזמנים ועלייה גדולה של כ-‏35%. בהשוואה לשנת הלימודים 1998, כלומר לפני עשור, זו עלייה של 67%. תמיכת המדינה באוכלוסיית לומדים זו מגיעה כבר לשני אחוז מהתוצר. ומדובר, להזכירכם, בבחורים צעירים שאינם עובדים. כשמימון קצבאות הלומדים יועמס על כתפו ההולכת ושחוחה של המעמד הבינוני, זה שאינו זכאי לפטורים משירות חובה בצבא, מדובר בהצתה של תהליך שהזעם הגלום בו יבשיל בעד מספר שנים לכדי תנועת מחאה משמעותית.

על כל אלה אפשר להוסיף את השפעתם של תהליכי הקצנה המתקיימים בתוך הקהילה החרדית עצמה. כמה פרשיות שחשפו פאנאטיות קיצונית והתעללות בילדים, בחלק מהן בקרב קבוצות של חוזרים בתשובה (אליאור חן, ''אמא טליבאן'' וכדומה) אולי אינן מייצגות את החינוך החרדי אבל מעצימות את החשש מפני ההיחשפות לקיצוניות הטמונה בו. המדינה עצמה כבר אינה מאמינה עוד בניסיון לאכוף על מערכת החינוך החרדית לימודים כלליים שיוציאו את תלמידיה משטיפת המוח התלמודית, מה שמכונה לעתים קרובות בשם ''תוכנית הליבה''. תלותן של העבודה, קדימה והליכוד בש''ס וביהדות התורה מבטלת מראש כל כוונה של שר חינוך כלשהו להתנות את המשך מימון המערכת האדירה הזו בהכנסת תכנים שיכתיב משרדו. וכך מוסיפות ממשלות ישראל לדורותיהן לממן את ההקצנה, הבורות והשנאה כלפיהן עצמן המוכתבים על ידי מערכות החינוך החרדיות.

כפי שאמרתי, בקרב חילונים רבים קיים חשש שאורח החיים שלהם מאוים במידה הולכת וגוברת. הם מיואשים מחוסר הרצון של המפלגות הגדולות להילחם במצב זה ומכך שמפלגות בעלות אג'נדה חילונית ברורה, כמו מרצ או ישראל ביתנו, נמנעות מהעמסת נטל המלחמה בתופעה הזו על שכמן. התחושה הזו מולידה התארגנויות המבקשות לתפוס את מקומה של שינוי (שבשיאה הצביע עבורה כל בוחר שמיני בארץ), המפלגה המשמעותית היחידה מאז ימי שולמית אלוני במרצ שהפכה את המלחמה בכפייה החרדית לדגל.

אברהם פורז. רשימה חילונית חדשה עוד לפני הבחירות הקרובות? (מקור תמונה 4).

ההתארגנות הבולטת ביותר כרגע בכיוון זה היא מפלגת אור, המונהגת על ידי ראש הכולל לשעבר – שיצא בשאלה – ירון ידען. מפלגה זו תומכת, בין השאר, הפרדת מוסדות הדת מהמדינה, בהעצמה מרבית של חירויות הפרט, בשיקום האמון ותחושת השיתוף בין כל האזרחים ובחינוך חובה חינם לכלל האזרחים שיכלול עקרונות השוויון והדמוקרטיה בשילוב עם ערכי מסורת ורב תרבותיות. בין מייסדיה של מפלגה זו ניתן למצוא דמויות ידועות כמו יהושע סובול, יאיר גרבוז ודני קרמן, אבל איש מהם אינו מתכוון כנראה להשתלב בחיים הפוליטיים וללא דמויות בעל ניסיון פוליטי רב יותר סיכוייה לחצות את אחוז החסימה אינם גבוהים.

ידען עצמו, אגב, הוא איש בעל כושר רטורי מצוין ובעל ידע עצום בכל הנוגע לחינוך הדתי וליחסי המימסד הדתי עם מוסדות המדינה. הוא עובר בארץ לאורכה ולרוחבה ומרצה בפני קהלים שונים על חוויותיו האישיות כצעיר חרדי, על הסתירות שמצא בדוגמות החרדיות שהביאו אותו לצאת בשאלה ועל מסקנותיו מכל אלה כאדם חילוני וכפעיל פוליטי - אבל זה בוודאי לא מספיק. ככל שירידה ל''שורשי העשב'' של הציבור החילוני היא עניין רצוי, הרי שבמדינה שבה העברת המסר הפוליטי תלויה בהתלהבות התקשורתית מהדמויות המעבירות אותו יש צורך ביותר מזה.

הצהרה משמעותית לא פחות בעניין זה, שלמעט דיווח קצר באתר ערוץ 7 כמעט ולא הוקדשה לה תשומת לב, השמיע השר לשעבר אברהם פורז. האיש שהקים את שינוי במתכונתה כמפלגה בעלת סדר יום חילוני והביא את העיתונאי המנוח טומי לפיד להוביל את הפרויקט הפוליטי הזה, התבטא לאחרונה כי מפלגה חילונית תחזור לזירה הפוליטית בקרוב. ''לזירה הפוליטית תחזור מפלגה חילונית, שזה יהיה סדר היום שלה'', אמר (לאחר שהתייחס להצבעה החרדית המאסיבית בבחירות לעיריית ירושלים אל מול ההימנעות החילונית מהפגנת כוח בבירה), ''ומפלגה כזאת חשובה לדמוקרטיה, חשובה לחברה הישראלית וחשוב שמישהו יעמוד בפרץ - וזה יכול לקרות עוד בבחירות הקרובות''.

לא ידוע עדיין מהן בדיוק כוונותיו של פורז ומה בדיוק אופייה של התארגנות כזו, אבל דומה כי בין אם יעמוד בראשה ידען, בין אם יהיה זה פורז ובין אם אדם אחר, כריזמטי וסוחף יותר - היא בלתי נמנעת. כפי שהזכרתי קודם, מאז קריסתה של שינוי אילפו המפלגות החרדיות את שלוש הרשימות הגדולות לעשות, פחות או יותר, כרצונן. ומכיוון ששום מפלגה לא מילאה את החלל הריק שנוצר בשל אותה קריסה, דומה כי תקומתה של מפלגה כזו היא רק עניין של זמן. שהרי הפוליטיקה מייצגת את טבע האדם והטבע אינו סובל חללים. גם הפוליטיקה לא.

מפלגה אנטי-קלריקאלית, לכשתקום, חייבת ללמוד מלקחי העבר של מפלגות דומות. יהיה עליה לגבש לעצמה סדר יום שאינו נשען אך ורק על הפרדת המוסדות הפוליטיים מניהולם ומשליטתם של רבנים השולטים בסיעות פרלמנטאריות. סדר היום שלה חייב בהכרח לכסות נושאים נוספים, כמו חוץ, ביטחון, כלכלה וחינוך. היא אינה יכולה להיות קורבן להצלחתה שלה אלא חייבת לייצר המשכיות, הן אידיאולוגית והן פרסונאלית.










[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
(ללא כותרת)   סורנטו   שבת, 06/09/2008 שעה 1:13   [הצג]   [3 תגובות]
סיכום מצוין של הבעייה   אסי תמיר   שבת, 06/09/2008 שעה 1:19   [הצג]   [4890 תגובות]
מהומה על כלום   סטודנט להיסטוריה   שבת, 06/09/2008 שעה 1:27   [הצג]   [251 תגובות]
ייבש את הביצה במקום לחפש יתושים   יגאל לביב   שבת, 06/09/2008 שעה 5:56   [הצג]   [214 תגובות]
(ללא כותרת)   שושי   שבת, 06/09/2008 שעה 8:14   [הצג]   [4 תגובות]
יגאל לביב צודק!   בני תבורי   שבת, 06/09/2008 שעה 8:44   [הצג]   [275 תגובות]
(ללא כותרת)   דרור שניר   שבת, 06/09/2008 שעה 11:18   [הצג]   [246 תגובות]
נכון.   תומר   שבת, 06/09/2008 שעה 15:58   [הצג]   [264 תגובות]
יש מפלגה חילונית חדשה   חיליק לביא   שבת, 06/09/2008 שעה 17:26   [הצג]
(ללא כותרת)   חיליק לביא   שבת, 06/09/2008 שעה 17:28   [הצג]
כמה נקודות   מהגג   שבת, 06/09/2008 שעה 23:06   [הצג]   [521 תגובות]
כמה הסתייגויות   דוד מירושלים   יום א', 07/09/2008 שעה 1:17   [הצג]   [987 תגובות]
למה שינוי נכשלה?   אבי   יום א', 07/09/2008 שעה 13:20   [הצג]
מאמר נכון - הציבור הרחב אדיש   רמי   יום א', 07/09/2008 שעה 14:25   [הצג]   [5 תגובות]
בעוד 20 שנה   לא חרדי, גר ליד חרדים   יום ב', 08/09/2008 שעה 16:17   [הצג]
מה הוא איום ומה לא?   דב שטיין   יום ד', 10/09/2008 שעה 12:26   [הצג]
תמונה אחת שווה תרי''ג מילים   אלכסנדר מאן   יום ד', 10/09/2008 שעה 23:50   [הצג]   [248 תגובות]
בלי ידען התכמן בבקשה   יהודי פשוט   יום ג', 16/09/2008 שעה 14:47   [הצג]   [230 תגובות]
שוק   SilentMike   יום ה', 18/09/2008 שעה 21:48   [הצג]
(ללא כותרת)   חרדית   יום ד', 24/09/2008 שעה 18:42   [הצג]   [243 תגובות]
לא מבין   אייל טנדלר   יום ו', 03/10/2008 שעה 0:15   [הצג]
תשובות   חני   יום א', 05/10/2008 שעה 10:42   [הצג]   [2 תגובות]
מלחמת דת   gals69   יום ב', 06/10/2008 שעה 10:07   [הצג]
לחילונים אנחנו בקרב אבוד מראש   דוד   שבת, 11/10/2008 שעה 2:01   [הצג]   [2 תגובות]
דוגמה נוספת   לא חרדי, גר ליד חרדים   יום ב', 13/10/2008 שעה 15:42   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©