עכברושי הנפץ
יום ד', 18/06/2008 שעה 0:06
באחד המאמרים הקודמים שפרסמתי כאן סיפרתי על היוזמה האמריקנית המקורית ללכוד מאות אלפי עטלפים, להרכיב על גופם פצצות דלק זעירות ולהטילם ממטוסים מעל ערים יפאניות במטרה לגרום לדלוקת ענק בבתי העץ המקומיים. אבל את האמריקנים הקדימה מחלקה 14 של ה-SOE הבריטי שאחד המוצרים היותר מעניינים שהוציאה תחת ידה היה מאות גוויות עכברושים שמולכדו בחומרי נפץ במטרה להביא לפיצוצם באתרי תשתית גרמניים ברחבי אירופה הכבושה. רעיון זה נוסה במעבדות ה-SOE ופעם אחת אף כמעט שנגרם אסון מחריד כשחתול מקומי תפס גוויית עכבר טעונה חומר נפץ ונמלט עם השלל כדי לחגוג. בדומה לעטלפי האש, גם פרויקט עכברושי הנפץ לא המריא לממדים חסרי-תקדים, אבל מעניין לשוב ולהציץ ברעיונות המוזרים הצצים בבני אדם בזמן מלחמה.









מספרים שבמהלך אחת המלחמות הטילו חיילי הצבא שצר על אחת הערים הגדולות פגר של עכברוש אל מעבר לחומות. העכברוש היה נגוע במחלת הדבר. בתוך שעות אחדות נדבקו כמה תושבים במחלה ובעיר פרצה מגיפה איומה. אלפי בני אדם מצאו בה את מותם בייסורים נוראים. הגוויות היו מוטלות ברחובות משום שחלק מהתושבים אף פחדו לגעת בהן פן יעבור אליהם הנגיף. הריקבון שפשט בהן שימש בית גידול למחלות נוספות. בתוך שבועות אחדים היה המוראל בעיר הנצורה ירוד כל כך, ששוב לא נאלצו הצרים להפעיל מאמץ רב כל כך כדי לכבשה.

בכלל, עכברושים ומלחמות כרוכים יחדיו בספרות ובהיסטוריה מזה שנים רבות. בילדותי קראתי בספרו של אברהם רובינשטיין ''כסף - שורש כל רע'' על עיר בצרפת שהוכתה במגיפת עכברושים. ראש העיר פנה אל התושבים וביקש מהם להירתם למאבק במכה הזו. כדי להמריצם, הבטיח לשלם פרנק אחד לכל אדם שיביא עכברוש כהוכחה להצלחתו. התמריץ פעל היטב והתושבים – בעיקר הנערים שבהם – יצאו לעבודה. אלא שלמרות שבמשך שבועות ארוכים הביאו לוכדי העכברושים אלפי גוויות אל שירותי התברואה העירוניים, לא פחתו העכברושים כלל וכלל. למעשה, נראה היה אף שהם רק מתרבים עוד יותר. אחר זמן מה נמצא הפיתרון לבעיה. התברר כי חלק מהנערים החלו לגדל עכברושים ולזווגם כדי שיוכלו למכרם לעירייה.

דבר דומה עשה גם ג'יימס קלאוול, כאשר חיברת את הרומן הנודע שלו ''מלך עכברוש''. בספר זה מתאר קלאוול את חייהם של שבויי מלחמה בריטיים במחנה שבויים ברוטאלי של צבא יפאן. אחד השבויים מגדל שם בסתר עכברושים ומוכר אותם לשבויים האחרים כבשר למאכל.









שרטוט של גוויית עכברוש ממולכד. הגרמנים נכנסו ללחץ וערכו חיפושים וניתוחים אינסופיים לגוויות המכרסמים הללו (מקור תמונה 1).

במלחמת העולם השנייה הפעילו השירותים החשאיים של בריטניה נשק מיוחד במינו, שהתבסס גם הוא על אותו מכרסם בלתי-אהוד. במלים פשוטות, הבריטים מילכדו גוויות עכברושים במטרה להביא לפיצוצם של אלה במתקני תשתית גרמניים. הייתה זו הפגנת יצירתיות שהזכירה לא במעט את היוזמה האמריקנית המקורית לצייד אלפי עטלפים בפצצות דלק זעירות ולהצניחם ממטוסים מעל ערים יפאניות כדי שיבעירו את בתי העץ של תושבי ארץ זו.

סיפור העכברושים המתפוצצים אינו חדש ואף פורסם כמה וכמה פעמים גם בעיתוני ישראל. ובכל זאת, דומה כי ראוי לשוב אל ה''המצאה'' הזו ולהזכיר אותה שוב.

הזירה להמצאה מקורית זו היה ה-SOE (Special Operations Executive), יחידה שעסקה בתכנון משימות מיוחדות. אחת היחידות שלה כונתה בפשטות בשם ''מחלקה 14'' ותפקידה של זו היה לייצר מיכשור מיוחד עבור סוכנים חשאים. בראש מחלקה 14 עמד צ'ארלס פרייזר-סמית', אדם רב-מעללים שלדעת רבים היווה את ההשראה לדמותו של Q, האיש האחראי להמצאות המקוריות שבהן משתמש הסוכן החשאי ג'יימס בונד, פרי רוחו של הסופר (ובוגר המודיעין הבריטי) איאן פלמינג. פרייזר-סמית' היה אחראי ללא מעט המצאות מקוריות שאת חלקן התרגלנו כבר למצוא בסרטי ריגול ומתח וכן בדראמות חלל ומדע בדיוני: מציתי מצלמה, עטי מצפן, מברשות שיער ובהן תאים נסתרים להצפנת מפות, מחזיק סיגרים ששימש כטלסקופ, טבליות מזון מרוכז לנמלטים ועוד. חלק ממעלליהם של סמית' ואנשיו הפכו ברבות הימים למיתוסים ולאגדות של ממש. אפס, לא כל ההמצאות שיצאו מבית מדרשו של סמית' היו משוכללות כל כך כפי שמשתקף בסרטי בונד. אחדות מהן נשאו אופי נוצץ פחות ואך לומר בעדינות, הרבה יותר לואו-טק.

הרעיון למלכד עכברושים מתים נולד כשהבין מאן דהוא במחלקה 14 שקל יהיה להגניבם אל תוך ערימות הפחם המצויות בתחנות התדלוק של הרכבות החוצות את אירופה הכבושה. רבות מרכבות אלה הופקעו לשימוש צבאי והובילו חיילים, נשק, תחמושת וציוד. אדם המתדלק את הרכבת בפחם שהוא גורף באת מתוך הערימה לא ישים לב לגופתו המשחירה של עכברוש מת הקבורה שם ויטיל אותו יחד עם הפחם אל תוך הכבשן. לאחר מכן, משתבער האש, יופעל חומר הנפץ והרכבת, על נוסעיה ומטענה, תעלה בסערה השמיימה.

ביום קיץ אחד של שנת 1942 נכנס אחד המפקדים אל מטה ה-SOE שליד לונדון. ריח חריף של אתר קידם את פניו. נראה היה לו כי ראשן של הפקידות במטה סחרחר עליהן בגלל הריח הנורא. הוא הולך בעקבות הניחוח החזק והגיע אל אחד מחדריו המרוחקים של הבית הגדול. כשפתח את הדלת נגלה לעיניו מראה מוזר. עוזרו ניצב ליד שולחן כשהוא לובש בדי מנתחים לבנים וחובש כיפה לבנה כשלג. כפפות גומי היו על ידיו.

- ''מה מתרחש כאן? שאל המפקד בפליאה, ''מי החולה?''

- כולנו בריאים ושלמים'', השיב העוזר בשלווה, ''אני עוסק בניתוח חולדה, עכבר או עכברוש''.

- ''עכברוש?'', נדהם המפקד. הוא היה חבלן ותיק ובמשך השנים צבר מוניטין בביצוע כמה מפעולות החבלה היותר משמעותיות במתקני תשתית גרמניים ברחבי אירופה, אבל לזה לא היה מוכן כלל וכלל. ''מה פשר ההלצה הזאת?'' הוסיף ושאל.

- ''לגבי הגרמנים תהיה זו הלצה עצובה מאוד'', חייך העוזר, ''יהיה זה עכברוש מיוחד במינו. עכברוש מתפוצץ. הוא יגיע אל הכבשנים של מפעילי האויב ומתקניו – ויעלה אותם השמיימה''.

- ''בוא ונראה מה אתם עושים כאן'', אמר המפקד.

העוזר הכניס אותו אל החדר הסמוך, בו עסקו חייל וחיילת בעריכת מסדר של פגרי עכברושים על שולחן גדול. החיילת הייתה חיוורת כסיד ועיניה היו לטושות בגופותיהם החלקלקות של בעלי החיים המתים. דומה היה כי היא עומדת לצרוח או להתעלף מחמת הבחילה שאחזה בה. בסופו של דבר הצליחה להימנע משתי האפשרויות גם יחד.

- ''הם ענקיים!'' אמר המפקד.

- ''נכון'', נענה העוזר, ''בחרנו דווקא בחולדות הרות משום שאלה יוכלו להכיל כמות גדולה יותר של חומר נפץ. פגרים אלה יהפכו בקרוב לפצצות. הכוונה היא להצניחן בכל רחבי אירופה הכבושה, להעבירן לידי סוכנים ואנשי מחתרת ולהטמינם במקומות המתאימים ביותר''.

- ''ההסברים מיותרים'', אמר המפקד, מרותק למתרחש, ''עכברוש מת מוטל ליד מפעל מלחמתי גדול. הוא מעורר בחילה. איש אינו רוצה לנגוע בו. לבסוף אוחז מישהו באת או בכף אשפה ומטיל את הפגר אל הכבשן. התוצאה: התפוצצות אדירה. עיי מפולת. ועדת חקירה שתגיע למקנה שלאסון זה אין כל הסבר הגיוני''.

- ''בדיוק כך'', אמר העוזר, ''בצרפת או בבלגיה אין כמעט מפעל אחד בו לא יימצא פועל אוהב חירות אשר יסכים להגניב את העכברוש היקר שלנו למקומו המיועד ולהשאירו שם. על הפועל רק לחלות למחרת היום ולא לבוא לעבודה''.

- ''ומה יקרה אם איש לא ירצה לגשת אל העכברוש המבחיל?'' חקר המפקד.

- ''גם אפשרות זו הובאה בחשבון. נצייד את העכברושים שלנו במנגנוני זמן קטנים ויעילים''.

- ''מהיכן לקחת עכברושים רבים כל כך?'' שאל המפקד בדאגה.

- ''משורה של לוכדי-עכברושים מקצועיים. לכל אחד מהם סיפרתי סיפור אחר. בפני אחד מהם הופעתי כרופא הזקוק בדחיפות לעכברושים לצורך עריכת ניסויים מדעיים. לשני סיפרתי שאני במאי סרטים וגיליתי לו בסודי סודות שאני מביים סרטים על החלילן מהמלין, אותו ברנש אגדי שטיהר עיר גרמנית שמה מעכברושים בעזרת חליל קסמים''.

כרזת הסרט ''תותחי נברון''. עכברוש מצייץ ומעלה עשן על גבי תותח גרמני (מקור תמונה 2).

כעבור שעה קלה היה העכברוש הראשון מוכן לפעולה. הוא נראה כעכברוש מת רגיל לכל דבר. דם קרוש היה דבוק אל פיו הפעור, וכל מראהו עורר בחילה. כרסו נתפרה על ידי החיילת במקצועיות רבה, ואיש לא היה מעלה על דעתו שקרביו סולקו מגופו והוחלפו על ידי מטען של חומר נפץ פלסטי רב-עוצמה. הנפץ העדין והמדויק הוטמן בפי הטבעת שלו והוסתר על ידי זנבו הארוך והקרח.

אלא שאז התרחשה תקלה שכמעט והמיטה אסון על הניסוי כולו. מבלי שאיש הרגיש בכך, הופיע בחדר חתול הבית של המטה. מראה העכברושים השרועים על השולחן גירה את חוש הריח הרגיש שלו והוא החליט לערוך לעצמו סעודה קטנה. הוא זינק על השולחן, חטף בפיו את עכברוש הנפץ ונמלט משם במהירות.

- ''לכל הרוחות!'' שאג העוזר, כשהוא מזנק ממקומו ופותח במרדף אחר החתול. האחרים הצטרפו אליו, כשזיעה קרה מכסה את גופם ופיהם פולט גידופים בשטף. הסכנה הייתה ברורה ומיידית: אם ישמיט החתול את העכברוש ויופעל מנגנון הנפץ הטמון בעכברוש עלול הדבר לגרום לעליית מפקדת השירות כולה השמיימה ולמותם של עשרות הנוכחים בה. למזלם, עלה בידם ללכוד את החתול המסוכן ביותר בבריטניה בעוד מועד.

כעבור ימים אחדים נערך הניסוי הראשון. אחד מעכברושי הנפץ הובא לשדה הניסויים של השירות. הניסוי הוכתר בהצלחה מלאה. מייד לאחריו הועברו תריסר עכברושים לידי סוכנים במדינות אירופה הכבושות. התוצאות היו מצוינות: תשעה מבין התריסר גרמו להתפוצצויות במפעלים גדולים שנרתמו למאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית.

בשלב השני הוכן משלוח של שמונים עכברושים שנועדו להצנחה לידי סוכנים בלגיים. עכברושים אלה לא צוידו במנגנוני זמן. אולם כאן סוכל המבצע כולו: המטוס נושא העכברושים הופל על ידי הגרמנים התרסק על אדמת בלגיה. הגרמנים לכדו את המטען במלואו. המטען המוזר עורר את סקרנותם. הוא הובא אל מטה הגסטאפו בבריסל ונבדק על ידי מומחים. לאלה לא לקח זמן רב כדי להבין במה מדובר. המזימה נחשפה. תוצאות הנתיחה שביצעו מומחי הגסטאפו בעכברושים הועברו מייד לכל ענפי שירותי הריגול הנגדי של גרמניה ובעלות בריתה. שלטונות הכיבוש בבלגיה פקדו על כל התושבים להעביר כל עכברוש מת אל תחנת המשטרה הקרובה ביותר.

מצב הרוח בלונדון היה שפוף משהו. אפס, עד מהרה העלה אחד הנוכחים רעיון שהעלה צחוק רב על שפתי חבריו. הוא ביקש להתל בגרמנים גם לאחר שהללו גילו את סו עכברושי הנפץ. כעבור זמן קצר קיבלו סוכנים בריטיים ומפקדי ארגוני מחתרת באירופה הוראה מיוחד במינה: לעודד את התושבים, בעיקר את בני הנוער, לצוד עכברושים רבים ככל האפשר, להמיתם ולהעבירם לידי הגסטאפו.

חייהם של אנשי הגסטאפו הפכו להיות קשים למדי. מדי יום ביומו הגיעו אל בסיסיהם שקים מצחינים, גדושים פגרי עכברושים. מנתחים מומחים עמלו על הפגרים יומם ולילה. עשרות שומרים חמושים שמרו על שקי העכברושים שהוסיפו להצטבר בקצב מדהים. עברו חודשים אחדים טרם הבינו הגרמני כי נפלו קורבן למתיחה עצומת ממדים וחדלו לנתח את העכברושים.

לימים נעשו הומאז'ים תרבותיים אחדים לפרשייה המוזרה הזו - אם כי לא רבים מדי. המפורסם ביותר הוא כנראה זה שנכלל בסרט ''תותחי נברון'', המבוסס על ספר מתח מאת אליסטייר מקלין, שם נראה חייל גרמני נבעת כשהוא מפנה גופת עכברוש ענק מעל גבי תותח. מן העכברוש מיתמר עשן, כרמז ברור להיותו ממולכד והוא אף משמיע קול צווחני משהו. הרגע הזה ממוסגר בסצינת אקשן מרשימה במיוחד, אבל הוא משעשע כשלעצמו - ככל שאפשר לגחך במהלך סרט מדמם כל כך.









חלק גדול מהחומר המובא כאן מקורו בספר פרשיות נעלמות, כרך שני, שיצא לאור ב-‏1962 בהוצאת משרד הביטחון. עורך: ישעיהו לביא.







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מצחיק, עיינתי בו אתמול   מיכאל   יום ד', 18/06/2008 שעה 0:33   [הצג]
(ללא כותרת)   ויליאם גאן   יום ה', 19/06/2008 שעה 0:28   [הצג]   [4 תגובות]
מקרה מוזר נוסף   בר שושני   יום ה', 19/06/2008 שעה 9:49   [הצג]   [4 תגובות]
עוד, עוד...   דוד קסירר   יום ה', 19/06/2008 שעה 17:28   [הצג]   [5 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©