הקרב של יוסי בן הרוש
יום א', 28/10/2007 שעה 8:09
הרבנות הראשית שללה לפני מספר חודשים את רשיונו של הרב יוסי בן הרוש לערוך חופות בישראל. וכל כך למה? משום שבן הרוש הוא רב ''מתירני'' מדי לטעמם של ראשי הגוף הזה. הוא מתבדח מתחת לחופה, מנשק את הכלה ואת אמה, רוקד עם האורחים, אינו פוסל בני זוג שאינם עונים לקריטריונים חרדיים הקשורים בצניעות ואף נוטל חלק בטקסים שלא מוגש בהם אוכל כשר. כל אלה הביאו אליו לא מעט לקוחות, אבל היו לצנינים בעיני רושמי ההיתרים ברבנות והם החליטו להוציא אותו מהמשחק. העניין הוא שאם לוקחים בחשבון את האיום הגובר על הנישואים הרבניים מצד האלטרנטיבה האזרחית בחו''ל ואת פעילותו של ארגון צהר של רבני הציונות הדתית, מבינים שמקרה בן הרוש הוא קרב מאסף של המימסד הרבני המצוי בתהליך מתמיד של איבוד האימון הציבורי.










הכירו נא את פ'. הוא יליד השרון, בוגר המודיעין הצבאי ולמד יחד איתי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בראשית שנות התשעים. באוניברסיטה הכרנו זה את זה לא רע, אבל היינו רחוקים מקרבה אישית. לא השתגעתי על הסגנון האישי של חלק מחבריו, מה גם שחברי שלי היו מעטים משלו ושונים מהם תכלית שינוי. לקראת סיום התואר הראשון הגענו שנינו לקורס הצוערים של משרד החוץ. במעין צירוף מקרים יצא שבשל הסדר האלפביתי של שמות משפחתנו הושיבו אותנו זה ליד זה. אז, בשיעורים ובהרצאות, התחלנו להחליף בינינו הערות, פתקים וחידודים. כל אחד גילה את האחר והפכנו לחברים קרובים. לימים סיימנו שנינו את הקורס הבסיסי, פרשנו ממשרד החוץ והלכנו לדרכים נפרדות. אני חזרתי לפרנסתי הנושנה כמדריך טיולים ולאחר מכן פניתי לעולם התקשורת; הוא עסק מספר שנים בשיווק מוצרים כאלה ואחרים ולאחר מכן נסע לשליחות מטעם הסוכנות בצפון אמריקה.

פ', פולמוסן מוכשר, היה אחד המזוהים ביותר בקמפוס שלנו עם הימין הפוליטי. ב-‏1992, כשרפול הוביל את שמיניית צומת המפתיעה לכנסת תוך שהוא מציג שילוב של ניציות מדינית וביטחונית ורעיונות של הפרדה בין דת ומדינה, נרשמו לא מעט צעירים שהתבלטו בין רשימה זו לבין מרצ. לפ' לא הייתה בעיה כזו. יונה מדינית הוא לא היה מעולם, ולכן הצביע לצומת. במערכות בחירות מאוחרות יותר הצביע לנתניהו ולשרון. בענייני דת נטה תמיד לאורתודוכסיה, כנראה בהשפעת סבו המנוח, אדם שומר מצוות שאליו התקרב במיוחד – אף כי תמך באכיפת גיוס חובה של חרדים לצה''ל. במהלך ההיכרות המשותפת שלנו מצאנו את עצמנו באינספור ויכוחים סוערים, שכמעט תמיד נפתחים בדת, בהיסטוריה ובפוליטיקה וכמעט תמיד מסתיימים בהלצות ובפרצי צחוק על חשבונן של דמויות כאלה ואחרות.

באמצע שנות התשעים נסע פ', כאמור, לאותה שליחות סוכנותית בחו''ל. כשחזר ארצה כעבור שנתיים כבר חל בו שינוי ניכר. הוא עדיין נשאר אותו ימני שורשי, אבל האורתודוכסיה הדתית כבר לא שלטה בלעדית בתפיסתו הפולחנית, אם כי בחייו האישיים נהג לפיה. שוחחנו על כך לא מעט והוא הודה כי המפגש שלו עם קהילות קונסרבטיביות, רפורמיות ורקונסורקציוניסטיות לימד אותו שאפשר לחיות חיים יהודיים גם בדרך שאינה בהכרח מבית מדרשה של הרבנות הראשית. בדומה לחלק ממנהיגי יהדות אמריקה, העריך כי לקהילות אלה, המשמשות כחלק אינטגראלי מהזהות היהודית בתפוצות, יש תפקיד מפתח במניעת התבוללות התפוצות. התפיסה הקודמת שלו, זו ששללה את הקונסרבטיביות והרפורמיות כפרשנויות לגיטימיות ליהדות, התפוגגה. באירועים כאלה ואחרים עודנו נוהג כמנהג האורתודוכסים אבל יש בו פתיחות רבה מבעבר.

לא דורך במקום. הרב יוסי בן הרוש (צילום: רזי. מקור תמונה: מוסף ''7 ימים'' של ידיעות אחרונות, 26.10.2007).







נזכרתי בפ' כשקראתי את כתבתה של סמדר שיר ''רב גמיש'' (''ידיעות אחרונות'', מוסף ''7 ימים'', 26.10.2007), העוסקת ברב יוסי בן הרוש. בן הרוש, כך כתבתה של שיר, עורך לא מעט חתונות ונחשב לרב אהוד ומקובל בקרב זוגות חילוניים. הסיבה העיקרית לכך הוא שהאיש רואה את החתן והכלה כעומדים במרכז הטקס. הוא אינו עוסק בשאלות הקשורות לצניעותם המינית, הבגדים שלובשת הכלה בכלולותיה, שמירת הכשרות באולם השמחות שבו בחרו לחגוג וסוגיות מעין אלה. במקום זאת הוא מקיים טקס נישואין עליז ומבודח, מתיר לבני הזוג לברך זה את זו בכל טקסט שהוא, מאפשר אינטראקציה בינם לבין קהל המוזמנים ובמקרה אחד אף התיר לחתן נרגש להכניס לחופת נישואיו את כלבתו הנאמנה, חברתו הטובה ביותר גם בתקופות הרווקות והבדידות. הוא אינו מתבייש לרקוד עם הכלה או עם אמה ומתעלם לחלוטין מהמיאוס והסלידה שמפגינים רבנים אחרים מקרבתה הנוראה של אישה. ''זו מצווה גדולה לשמח חתן וכלה'', הוא אומר.

כל זה יכול היה להצטייר בנקל כעוד כתבת יחצ''נות שהצליח מאן דהוא להשחיל אל תוך החוברת הנקראת ביותר במדינה בסופי שבוע. לא חסרות כאלה, ולמעשה ניתן להניח שזהו הרוב המכריע של הכתבות המתפרסמות במוספים מעין אלה (כלומר, גם של עיתונים נוספים). יתכן באמת שכך הדבר, אבל יש כאן עניין אחד נוסף הראוי לתשומת לב. הרבנות הראשית – וליתר דיוק נציגה, הרב רצון ערוסי, העומד בראש הוועדה למתן אישורין ועורכי חופות – שללה את רישיונו של בן הרוש לחתן זוגות בישראל. וכל כך למה? משום ש''הוא מקיים חופות במצב בו נשים לבושות בלבוש חושפני, מאפשר לכלה לתת טבעת לחתן, מאפשר לבני הזוג לומר את דברם מתחת לחופה ומקדש זוגות המגישים בחתונתם אוכל לא כשר בשעות הצהריים המאוחרות של יום שישי''. הייתי שמח אם ניתן היה להביא את המכתב הזה במלואו ולא רק להסתמך על הציטוט שמובא בכתבתה של סמדר שיר, אבל נסתפק בזה בינתיים.

במלים אחרות, בן הרוש אשם בכך שהוא אינו כופה על בעלי השמחה ואורחיהם את נורמות ההתנהגות של ערוסי ושאר החרדים המאיישים את מוסדות הרבנות הראשית. שהוא אינו מאלץ את הכלה לכסות את כתפיה או את שני בני הזוג לוותר על הקלמארי או על חזה אווז שלא הוכשר, רחמנא ליצלן, על ידי בד''צ העדה החרדית או על ידי מערך הכשרות בית יוסף. בן הרוש אפילו סיפר על מקרה בו זרקה חוזרת בתשובה צעיף שחור על מחשופה של הכלה והוא עמו התערב וביקש מהזורקת שתיקח את הצעיף ותירגע משום שהדבר מצער את הכלה.

הלכתי לבדוק מה חושב הרב ערוסי על עורכי חופה וקידושין. הציטוט שאני מביא כאן נטול היישר ממאמר שכתב במו ידיו. ''יש צורך בעורכי חופות וקידושין, הבקיאים בדיני חופה וקידושין...ומלבד ידיעתם, רכשו נסיון...ושיראתם קודמת לחכמתם (ההדגשה במקור)'', קובע ערוסי. שימו לב, הרב המחתן אתכם יכול שיהיה מטומטם גמור, חדל אישים וחסר כל בינה. הוא אינו חייב להיות רגיש לתחושותיהם של בני הזוג או להתחשב בהעדפותיהם. זה בכלל לא אמור לעניין אותו. אבל אם יהא מדקדק במצוות ומקיימן על שמאל ועל ימין וללא החסר מהן מאום, הוא הוא האדם המתאים אליבא דערוסי לערוך את טקס נישואיכם. רבנים חושבים אינם רצויים אצלו. כאלה המדקלמים כתוכים את נהלי הרבנות ומאיימים על כלה שאם תשחיל טבעת על אצבע אהובה הם הולכים הביתה ושמצידם תלך החתונה לכל הרוחות – ועוד איך. לבני הזוג תיהרס השמחה? זבש''ם. בפעם הבאה שילמדו היטב כיצד לא להרגיז את ערוסי וחבורתו. או, מוטב, כיצד להיות יהודים בדיוק כמותו.







למעשה, המקרה הזה – שאליו עוד אשוב מאוחר יותר – מייצג רק את אפס קצהו של מאבק אדירים על השליטה בסכומי העתק המוצאים מדי שנה על חתונות בישראל. במדינת ישראל רק נישואין אורתודוכסיים מקנים הכרה מיידית בזכויותיהם האזרחיות של הנישאים. חוק הרבנות הראשית קובע כי אחד מתפקידיה הוא ''מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור''. כלומר, ללא אישור הרבנות הראשית אין איש יכול לערוך חופה וקידושין. בשנים האחרונות הלכה וגברה חדירתם של גורמים חרדיים לא-ציונים ואנטי-ציונים אל הרבנות, וכיום היא נשלטת כמעט כולה על ידי גורמים אלה. די אם נציין שהרב הספרדי הראשי, שלמה עמאר, מקבל הנחיות ישירות מהרב יוסף שלום אלישיב, אולי הסמכות התורנית הגבוהה ביותר כיום ברחוב החרדי.

אלפי זוגות בישראל מעדיפים להתאחד זה עם זה פורמאלית שלא באמצעות נישואין רבניים. יש לכך כמה וכמה סיבות, אבל העיקריות שבהן הן התערבותו הגסה של המימסד הרבני בהעדפותיהם האישיות של בני הזוג וההבחנה שלפיה כפיית הטקס במתכונתו הדתית-חרדית אינה הפן היחיד של כפייה כזו בישראל וכזו קיימת גם בתחומים נוספים (התניית היתר כשרות למסעדה בשמירת שבת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית וטיסות של אל-על בשבת ועוד) – ומכאן שיש למחות נגד תופעה זו באמצעות עריכת טקס אלטרנטיבי. הון רב מוצא על טקסים אלה, הון שחומק מידי המימסד הרבני ועובר ברובו לעיריות שונות בחו''ל. מקרה בן הרוש מראה כי גם אל תוך הפורמט האורתודוכסי פולשת הסובלנות כלפי רצונותיהם של בני הזוג. אם נוסיף על כך את האיום הממשי בהרבה בדמות רבני ארגון צהר (שמאפשרים בטקסי הנישואין שהם עורכים אמירה אישית מסוימת של בני הזוג), נקבל חרדה אמיתית מפני שבירה דה-פאקטו של כבלי הרבנות. כפי שאמרתי, התמוטטות כזו משמעה אובדן של לא מעט הכנסות. מקרה בן הרוש נועד אולי להראות שהרבנות יכולה גם להזיק למי שאינו הולך בתלם – אבל בפועל קיים סיכוי לא רע שיוליד תוצאה הפוכה.

(מ' ואני, למשל, נישאנו זה לזו בטקס אזרחי. למ' לא התחשק במיוחד לעבור את ההדרכה האינטימית הידועה אצל איזו גברת ברבנות. לי לא היה שום רצון לחתום על רכישתה של מ' בטקס ההוא. לשנינו היה רצון לבצע אקט סמלי שמעיד על הדדיות כלשהי, על יחס דו-צדדי בינינו. ושנינו מצאנו עצמנו מנוכרים לחלוטין מכל מה שקשור מהדרך בה מנהל המימסד הדתי כאן את הריטואלים הפולחניים הבסיסיים ביותר. דרך שיש בה אטימות, בוז והפחדה. נישאנו בדרום דקוטה בטקס אזרחי במהלך טיול (למעשה ירח דבש) במערב התיכון של ארצות הברית. למען האושר המשפחתי ערכנו גם חתונה קונסרבטיבית בעין יעל, שבה כתבנו יחד כתובה שוויונית וחתמנו עליה יחד, שברנו כוסות תחת רגלינו וענדנו זה לצוואר זו תליון עם לב חצוי. הרב אהוד בנדל, שערך את הטקס, שר את הברכות כה יפה שמאות הציפורים שעמדו על עצי הזית מסביב הצטרפו לזמרתו. )







כמו אצל פ' גם השקפת העולם של בן הרוש עוצבה במהלך שליחויות בקהילות יהודיות בחו''ל. הוא הבין שגם צורת פולחן לא-אורתודוכסית יכולה להתבסס על מקורות הלכתיים כשרים לחלוטין (למשל, העובדה שנשים מניחות תפילין בקהילות רפורמיות רבות – ממש כשם שעשו מיכל בת שאול וברוריה אשת רבי מאיר בזמנן; או עלייתן לתורה של נשים, המותרת גם על פי ה''שולחן ערוך''), גם אם אלה אינם קבילים על מורי ההלכה בישראל. שנושאים כמו שוויון בין המינים או הבעת הוקרה הדדית אינם אמורים לסתור את הזדהותם של בני הזוג עם הדת, ולכן יש לכבדם בהקשרים אלה. אולי כדאי לשגר לשליחויות כאלה עוד כמה רבנים אורתודוכסיים צעירים, כדי שהללו ילמדו עד כמה גישות אחרות תורמות ליהדותם של משתמשיהן ואולי ישובו משם עם תובנות סובלניות יותר.

בינתיים, עתר בן הרוש לבג''ץ בניסיון להביא לביטול ההחלטה האוסרת עליו לערוך חופות בישראל. אם יענה בית המשפט העליון בחיוב לבקשה, תהיה זו אמירה חשובה במיוחד. כדאי לעקוב אחרי מה שיתרחש שם.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
[חדש]
נתי יפת   יום א', 28/10/2007 שעה 2:24 אתר אישי
פוסט מעולה.

כשחושבים על זה, אם אנחנו תקועים כל כך הרבה שנים עם הפרדת הדת מהמדינה, אולי כדאי באמת לשנות טקטיקה ולהתחיל לדרוש הכרה של המדינה בזרמים המתונים. זה מהלך הרבה יותר ישים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
אורי קציר   יום א', 28/10/2007 שעה 8:08
בתגובה לנתי יפת
אתר אישי
תודה, נתי.

לעניין ההפרדה: אני לא כל כך בטוח שאפשר לבצע כאן הפרדה שכזו. שהרי ביום שאחרי ההפרדה יבואו מנהיגי הנוצרים והמוסלמים ויודיעו שאם סמל המגן דוד, סמל דתי מובהק, מצוי על דגל המדינה, הם דורשים לשלב שם גם סהר וצלב.והאם ישראל תוכל להגדיר עצמה כמדינת היהודים - או שמא תהא זו מדינת בני כל הדתות?

הפרדת דת ומדינה היא כותרת גג לפעולות שאנו רואים כנחוצות בשל המיאוס מאכיפת חוקי הדת בתחום הפרטי. מאחר ומדינת ישראל מוגדרת כמקום מקלט לבני הדת היהודית, יש כך גם משמעויות שצריך לחשוב גם עליהן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הפרדה וסמלי דת [חדש]
עדו   יום א', 28/10/2007 שעה 11:51
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
אורי, ראשית לכל - המגן דוד אינו סמל דתי. הוא קיים במסורות אבל אין לו כל משמעות דתית. הדגל שלנו, לעומתו - מקורו בטלית שהיא אכן סמל ואביזר דתי (הלבן והפסים הכחולים בצדדים).
לענין הפרדת דת ומדינה - יש לי בעיה קטנה עם זה, למרות שאני מאד נגד הכפייה של הממסד הרבני בארץ. הבעיה הינה עצם היות המדינה מדינה יהודית. במידה ותתבצע הפרדה מעין זו, האם נשאר מדינה יהודית, או שמה נהפוך לעוד מדינה בעולם שאין לה כל קשר וזיקה לעם היהיודי, דבר אשר עשוי לקרות במרוצת הזמן. במידה וישנה דרך להפרדה כזאת, ועדיין לשמור על צביון והגדרה של מדינה יהודית - אני מאד בעד.
ועוד משהו - נוצרים ומוסלמים אינם כפופים לרבנות. כלומר ישנו חופש דת. בתנאי שאתה בוחר לא להיות יהודי.
עוד נקודה למחשבה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תיאוקרטיה דמוקרטית VS דמוקרטיה אתנית [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 28/10/2007 שעה 13:43
בתגובה לאורי קציר
אתר אישי
מובן שאפשר לבצע הפרדת דת ממדינה, ולהכריז על ישראל כמדינה שתרבותה וסמליה יהודים, היינו דגל הלאום, ההימנון, וכמובן הקלנדר (לוח השנה) הציבורי לימי חג ומועד; חד וחלק. ישראל תהיה לשיטה זו מדינה יהודית ודמוקרטית (ובסדר עניינים זה בדיוק, היינו קודם יהודית ואחר כך דמוקרטית), שבה הדת הטקסית אינה חלק ממוסד המדינה, שמבחינתה תמשיך ותגדיר עצמה כבעלת תרבות יהודית פאר-אקסלאנס.

אודה ואתוודה כי אישית הייתי ממליץ במקום ובזמן אחר להחליף את דגל מדינת ישראל הנוכחי לנייטראלי יותר ולחסר סימבוליקה מחייבת, אולם נראה לי שאקט מסוג זה במצב העניינים הנוכחי יפורש על ידי אי אלו גורמים כסוג של ''ניצחון'', ועל כן בנסיבות הזמן הנוכחי אני דוחה זאת לימים אחרים. זאת ועוד: נראה לי כי הדגל וההימנון הנוכחיים יהוו בהמשך את הפשרה שכנראה יצטרכו הצדדים לקבל במידה ותוכרז הפרדת דת ומדינה. לשון אחר: הפשרה תהיה על דמוקרטיה אתנית.

במצב העניינים הנוכחי ישראל אינה אלא תיאוקטיה דמוקרטית, על כל המשתמע מכך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תיאוקרטיה דמוקרטית VS דמוקרטיה אתנית [חדש]
נתי יפת   יום א', 28/10/2007 שעה 16:04
בתגובה לאלכסנדר מאן
אתר אישי
אני חותם על כל מילה של אלכסנדר. הוא היטיב לנסח את דעתי עד לדקויות.

כתבתי על כך פוסט קצרצר (למטה), ומאמר (נמלץ מעט, איכשהו) בתגובה לדברי א.ב יהושע שחוללו מהומה. אם לתקצר את שני אלה, רצוי לכונן מדינה יהודית ברוחה, בזהותה, במורשת שלה ובתרבותה, אך דמוקרטית לעילא בכללי המסגרת הארציים, בהם חופש הדת. כלומר, יהודית, אך בה בעת גם מדינת כל אזרחיה.

נראה לי שעל דבר אחד כולנו מסכימים - יש להכיר בזרמים הדתיים המתונים. נראה לי שעצם ההכרה תאפשר שלל אפשרויות חדשות להתמודדות עם הפרדוקס.

(האם יש כאן אפשרות להטמעת לינקים בטקסט?)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תיאוקרטיה דמוקרטית VS דמוקרטיה אתנית [חדש]
אלכסנדר מאן   יום א', 28/10/2007 שעה 18:26
בתגובה לנתי יפת
אתר אישי
עצם העובדה שאזרחי קבוצת-הרוב בישראל עדיין יושבים ומדסקסים את ''זהותה'' של מדינתם, מראה עד כמה דומים החיים במדינה זו למעין בועת-גלות יהודית נטולת כל הבנה ריבונית המבוססת על רזון-דטרה מסודר; נראה כי שום מקום אחר ברחבי העולם המערבי (בהנחה שישראל מבקשת להיות חלק ממנו) העוסק במאזוכיזם הישראלי מסוג זה, שבמסגרתו רבים הכוחות המנסים לפזר ערפל ועשן על מנת להצניע את מטרותיהן האחרות.

על פני נראה כי הכוחות המבקשים למנוע הפרדת דת ומדינה, ממש כמו הכוחות הדורשים 'מדינת כל מגדיריה' נפגשים ומשיקים בנקודה אחת מרכזית: שלילת כל ניסיון נורמאליזם בצורת הגדרה מערבית רגילה, שפירושו במקרה זה הוא מדינה יהודית (תרבות שלטון, סמלים, חוק, המנון, דגל, לוח שנה רשמי) שהיא גם מדינה דמוקרטית רגילה במבחן הנישואין: כל שני בני אדם בעלי דרכון ישראלי יכולים להתחתן בה כבמדינות מערב אחרות.

דבר זה מזכיר לי את נימוקי אויבי האסימילצייה התרבותית של יהודי אירופה, אשר הגיעו משלושה מחנות שונים שדבר לא היה משותף ביניהם, אולם התאחדו בהתנגדותם לנורמאליזם יהודי-התבוללותי, כל אחד וסיבותיו:

-- (כמעט) כל הזרמים האורתודוכסים באשר הם.
-- (כמעט) כל הזרמים הציונים באשר הם.
-- כל התנועות האנטישמיות באשר הן.

מאחר ולא נראה כי בעתיד הקרוב והרחוק יימצא פיתרון סביר לקושייה זו, ימשיך ויחגוג לו הסטאטוס-קוו המפורסם (''שב ואל תעשה'' / ''אם כבר לעשות – רק על ידי טלאי על גבי טלאי-זמני'' / ''עדיף לא להרגיז אף אחד'', ועוד) עד לקריאת הקוביות הדמוגראפיות בפעם הבאה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סופה של הרבנות הראשית? [חדש]
nina   יום א', 28/10/2007 שעה 13:43 אתר אישי
תם זמנה של הרבנות הראשית.
מלכתחילה היא לא היתה צריכה לקום, אבל כל עוד היא שירתה ציבור מסויים, מילא.
בתקופה אחרונה השתלטו החרדים על מוסד הרבנות הראשית והביאו למצב שבו הרבנות הראשית היום היא מוסד ללא קהל צרכנים. החרדים מאז ומעולם לא השתמשו בשירותיה ולא סמכו על רבניה, והדתיים הלאומיים, שבעבר היא היוותה עבורם גוף הילכתי עליון, גם לא מצאו ברבנות הראשית מענה לצרכיהם הדתיים, מכיוון שכל הרבנים הבכירים במוסד הרבנות הראשית היו בעלי אוריינטציה חרדית, ופעלו לאורם של פוסקים חרדים.
המפנה המשמעותי חל בעת מינוי הרב מצגר לרב ראשי. הרב מצגר היה בדיחה מסויימת שהחרדים הריצו על גבה של הציונות הדתית. הם ידעו שהילכתית ורעיונית הוא אינו מקובל על הדתיים הלאומים, הם ידעו שמדובר ברב ללא שיעור קומה - לא בעולם הדתי-לאומי ולא בעולם החרדי, ובכל זאת הם התעקשו למנות אותו, כדי להביא את מוסד הרבנות הראשית בדיוק למצב שבו הוא נמצא היום.

אולי זה קרב על כסף. אולי זו נקמת החרדים בדתיים-הלאומיים (נקמה אותה הם מחפשים מיום הקמת המדינה). מה שבטוח, זה לא נגדכם, החילוניים. אתם רק כלי משחק בשאיפה להכחיד מוסדות דתיים-לאומיים ולחרד אותם.

אתה נתת כדוגמא את נושא הנישואים. הנושא שנמצא היום בעיצומה של מחלוקת הוא דווקא נושא השמיטה. כל השנים הסתמכה הרבנות הראשית על היתר המכירה שתיקן הרב קוק, ונתנה הכשרים לפיו. השנה פתאום ניתנה אוטונומיה לרבני ערים שלא לתת הכשר לחנויות שמוכרות פירות וירקות שיש להם היתר מכירה.
בעקבות ההחלטה הזאת, הוגש בג''ץ (שקבע לפני כמה ימים כי אם רב עיר מסרב לתת כשרות במקרה כזה, תהיה הרבנות הראשית חייבת למצוא רב אחר שיתן כשרות), אבל חשוב מזה: צוהר החליטו להקים גוף כשרות משלהם, שמאיים על מחלקת הכשרות (העשירה) של הרבנות הראשית. זו המהפכה הגדולה. ברגע שהצרכנים של הרבנות הראשית יפנו לה עורף, יש סיכוי טוב מאוד שהרבנות הראשית תתמוטט.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סופה של הרבנות הראשית? [חדש]
אורי קציר   יום א', 28/10/2007 שעה 15:25
בתגובה לnina
אתר אישי
אני מסכים עם חלק מהניתוח שלך אבל לא עם כולו. החילונים הם בפירוש קהל יעד. הם נזקקים לשירותי הרבנות בשל סיבות הקשורות למעמד האישי וגם משום שבניגוד לחרדים ולחובשי הכיפות הסרוגות אין להם סמכויות תורניות משל עצמם. הרבנות הראשית בהקשר זה היא סוג של ברירת מחדל. רוב הדתיים-לאומיים יעשו שימוש בארגון צהר כדי לפתור את בעיותיהם. אצלה חילונים זו בכלל לא אופציה.

נכון, לתפיסתם החילונים הם תינוקות שנשבו ואילו הדתיים-לאומיים, שרקע תורני דווקא יש להם, נחשבים בעיניהם לנפולת דתית. אבל המאסה הקריטית של לקוחות הרבנות הראשית היא חילונית; וכל עוד אפשר להתעלל בציבור זה ולנסות להשפילו - מה טוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
רוטשילד   יום א', 28/10/2007 שעה 17:49
יוסי בן הרוש מקיים מצוות יותר מכל רב אחר. משמח חתן וכלה.משמח את כל האורחים. מה לא כשר בכך? עצם זה שכולם רוצים להתחתן אצלו מוכיח הכל. האם אתם חושבים שרבנים אחרים הולכים להציץ בסירים, מה הוכנס ומה לא? מה שחשוב לרבנים נותני הכשרות זה לשלשל לכיסם כמה שיותר. ואני אף מכיר רב ידוע אשר גנב בקבוק וויסקי.האם שמעתם על רב אשר קיים חופה ויצא ללא שכר? הרי שאסור לרבנים לקבל שכר. אני מכיר רב ידוע מאד(אחר מאלו שיצאו נגד הרב בן הרוש), אשר חיתן זוג עשיר מאוד, ושם באמת לא היה אוכל כשר, אבל הכסף הרב שקיבל אותו הרב היה באמת כשר. הרבנים אינם עושים את מלאכתם בכדי לדאוג שהאוכל יהיה באמת כשר. גם במסעדות יש תעודת כשרות, אבל האם הרבנים בודקים איזה שומן מסתובב סביב לשווארמה?.רבנים רבים הם אוכלי חינם, ועוד יוצאים עם שקיות אוכל לכל המשפחה, וכ ס ף לא כשר.
מספיק עם הקנאה של אותם הרבנים. קחו דוגמא מכבוד הרב יוסי בן הרוש, אדם צדיק וישר. המשך לשמח את כולנו. אמן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
רוטשילד   יום א', 28/10/2007 שעה 18:06
בתגובה לרוטשילד
לרוטשילד היקר.קראתי את תגובתך, וכל הכבוד לך. אני אוכל כשר. חברתי הייתה בחתונה שקיים הרב וויס, היא חזרה המומה וסיפרה לי שהגישו שרימפסים לא כשרים בחתונה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
רוטשילד   יום א', 28/10/2007 שעה 19:00
בתגובה לרוטשילד
הרב יוסי בן הרוש הוא אחד הקצינים המוערכים ביותר בצה''ל. קצין לוחם, שעשרות מחבריו נהרגו במלחמת לבנון. האם גם אתם הרבנים הקנאים נלחמתם? האם בכלל שירתתם בצבא?. אתם גורמים לאנשים לצאת מהארץ. אתם עושים רק רע לעצמכם במלחמה נגד חברכם למקצוע. פשוט יורקים בצלחת הגפילדעפיש שלכם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
שיר-דמע   יום א', 28/10/2007 שעה 21:44
בתגובה לרוטשילד
אתר אישי
ויכוח מעניין בין רוטשילד לרוטשילד..
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
אלמוני   שבת, 17/12/2011 שעה 23:14
בתגובה לרוטשילד
כמה שזה נכון,עצוב ומעורר גועל.
סוף כל סוף יש בן אדם ישר אז הממסד הדתי הרקוב פולט אותו.
מגעילים פשוט מגעילים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב יוסי בן הרוש [חדש]
מירי   שבת, 17/12/2011 שעה 23:15
בתגובה לרוטשילד
כמה שזה נכון,עצוב ומעורר גועל.
סוף כל סוף יש בן אדם ישר אז הממסד הדתי הרקוב פולט אותו.
מגעילים פשוט מגעילים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הקרב של בן הרוש [חדש]
שיר-דמע   יום א', 28/10/2007 שעה 21:48 אתר אישי
כמשפטנית, אני חושבת שעתירתו של הרב בן ברוש לבג''ץ תתקבל, בדיוק כפי שהתקבלה העתיקה בעניין היתר המכירה, ומאותם נימוקים: חובתה של הרבנות כגוף ממלכתי לשקול שיקולים רלוונטיים בלבד (בקיאותו של הרב בהליך סידור חופה וקידושין), ולהעדיף את טובת הציבור כאשר יש בחירה בין שתי אפשרויו הלכתיות.

כאדם פרטי, אני מקווה שעתירתו תידחה, ותהיה עוד נדבך בהרס המוסד הבלתי רלוונטי של הרבנות הראשית והמונופול שלה על נישואין בישראל.

זה המקום כמובן לספר שבעלי ואני נישאנו בטקס פרטי, אותו כתבנו בעצמנו, ללא תיווך של שום רב (ויהא המתירני ביותר שיהא) או מוסד ממלכתי בלתי רלוונטי כלשהו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הקרב של בן הרוש [חדש]
אורי קציר   יום א', 28/10/2007 שעה 22:23
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
זו נקודה מעניינת, שיר-דמע. האם הנישואין שלכם מוכרים על ידי המדינה?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נישואים פרטיים [חדש]
שיר-דמע   יום ב', 29/10/2007 שעה 9:37
בתגובה לאורי קציר
לא, הם אינם מוכרים על-ידי המדינה.

מבחינה משפטית אנו מוכרים כידועים בציבור. איננו רואים צורך בשלב זה בהכרה של המדינה - אין כמעט שום דבר שהכרה כזו תיתן לנו.

שקלנו להינשא בחו''ל לצורך ההכרה הרשמית, אבל החלטנו שאין בזה שום צורך מעשי, לרישום כנשואים אין שום יתרון כרגע מבחינתנו, ולעומת זאת חסרונות יש למכביר (בין השאר, בכך אנו כובלים את עצמנו למוסד הרבנות במקרה של גירושין, חו''ח).

מעבר לזה, אני מאמינה ומקווה שככל שיגדל מספר האנשים הבוחרים בדרך שלנו - נישואים פרטיים ללא הכרה של המדינה, גם ללא האלטרנטיבה של נישואים בחו''ל - תגבר ההכרה בצורך ליצור אלטרנטיבה מתאימה כאן בארץ, לא תחת מונופול הרבנות.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נישואים פרטיים [חדש]
אורי קציר   יום ב', 29/10/2007 שעה 9:49
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
הרב שלמה עמאר הציע כבר שנישואין אזרחיים יתקיימו במסגרת עבודת הרבנות. זה יאפשר לרבנות להדק עוד יותר את הפיקוח שלה על האלטרנטיבה האזרחית. כל שצריך כדי לתת לנישואין אזרחיים מעמד משל עצמם הוא לשנות את החוק באופן שיפקיע את בלעדיות הגירושין מהרבנות ויקבע שהגורם המחתן הוא גם הגורם המגרש.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נישואים פרטיים [חדש]
שיר-דמע   יום ב', 29/10/2007 שעה 11:04
בתגובה לאורי קציר
לא שמעתי על ההצעה של הרב עמאר (אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור כלשהו), ולא ממש ברור לי מה הוא מציע: מה זאת אומרת נישואים אזרחיים במסגרת עבודת הרבנות?

כדי לתת לנישואים אזרחיים מעמד משל עצמם צריך גם לקבוע שפקיד הרישום יכול לקבל כאסמכתא לנישואים תעודה אזרחית ולא רק תעודה של הרבנות. אם כוונתך היא לתת מעמד עצמאי לנישאואים אזרחיים *בחו''ל* - מבחינתי זה לא מספק. מדינה צריכה לתת לאזרחיה פתרון לנישואים ולא לשלוח אותם להינשא בחו''ל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נישואים פרטיים [חדש]
אורי קציר   יום ב', 29/10/2007 שעה 11:25
בתגובה לשיר-דמע
אתר אישי
לא משהו, ההצעה הזו. היא לא נוגעת לאנשים כמוני וכמוך אלא לחסרי דת בלבד. לעניין ההכרח במיסוד נישואין אזרחיים בישראל לכל דכפין - אנו בדעה זהה לחלוטין.

[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

לרב יוסי היקר [חדש]
כ.   יום ב', 29/10/2007 שעה 12:19
הרב יוסי הוא בן אדם מדהים ואנושי !!!!

בינתים הבן אנוש היחיד שפגשתי במסעותיי הקשים בדרך לרבנות,
כולי תקווה שעתירתו תיענה בחיוב,
תודה לך על הכל
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סליחה אבל.... [חדש]
יוסי   יום ג', 30/10/2007 שעה 13:16
חבל שדווקא אנחנו החילוניים מציגים את עצמנו כמוטמטמים.... ואסביר למה
הנושא של בן הרוש רחוק מאד מרבני צהר וחבל להעליב אותם ולהשוות בינהם, גם הכתבה בידיעות אחרונות נראית ככתבה מטעם, המציגה את הדברים בצורה לא נכונה וחד צדדית
קודם כל זכותו של הרב המכובד לבחור בעבודה עם ארגונים לא אורטודקסים אם הם מתאימים לו יותר ומדוע לא בעצם, אבל אין לו זכות להפוך את הרבנות למוסד שאינו אורטודוקסי.
הרב בן הרוש עורך חופות במקומות לא כשרים, סמוך לכניסת שבת, בתאריכים האסורים להינשא על פי ההלכה (ספירת העומר) ואפילו בדקתי מולו אם יסכים לחתן אותי עם בת זוג לא יהודיה (הגדרתי זאת- שעדין לא התגיירה), והכל מקובל עליו....
אבל, הרי הזוגות נרשמים לנישואים ברבנות ועליהם לעבור את אישורים, אז מה יעשה האיש, אומר לזוג תגידו אנחנו מתחתנים בבית או בגן אירועים אחר או בתאריך אחר, או מחתים רב אחר על טפסי החופה, בקיצור רמאי שהיה יושב שנים בכלא אם היה מדובר על עורך דין רשם משכנתאות וכד', אבל כאן הכל מופקר (לשיטת התומכים הנ''ל)
צהר אינו כזה, ארגון צהר עורך חופות כהלכה לאחר שהזוג עמד בכל דרישות הרבנות נרשם ודיווח נכונה היכן הטקס, תנסו להתקשר לצהר ולהציע להם לחתן במקום לא כשר או סמוך לשבת או יהודי ונוכריה וכן להיפך ותיראו שיזרקו אותכם בכל המדרגות.. אז בבקשה.
לסיכום זכותו של בן הרוש להשפיע על הרבנות לשנות את כללי המשחק אם הוא חשוב שאין טעם לאיסור לחתן בספירת העומר, אבל אין לו שום זכות תמורת בצע כסף לעבור על החוק לרמות ולחתום על מיסמכים שלא כדין וחבל על הזוגות שנופלים ברשתו ונותנים בו את אמונם! (בצע כסף- זאת הסיבה האמתית ושלא ימכור לכם סיפורים...)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סליחה אבל.... [חדש]
תגובת הרב בן הרוש   יום א', 11/11/2007 שעה 13:38
בתגובה ליוסי
לשמחתי אני מפנה עשרות זוגות שיש בעיה עם בירור יהדותם לבירור יהדות וגיור ...ואני מבקש להיפגש איתם כדי לסייע להם ורק אחרי גיור ובירור יהדות - באישור של רבנות מוסמכת
תמיד עשיתי רק חופות כדת משה וישראל
ולהציג זאת כשכך אני עושה זוהי הוצאת לעז - דבר שאיננו נכון עובדתית אינני יודע מי הכותב שטוען שדיברתי איתו...

אני כל הזמן מבקש להיפגש כדי לסייע בנושא רישום הנישואין ולא לפספס זוגות שיכולים להינשא כדת משה וישראל
ליוויתי מאות זוגות שעברו גיורים ובירורי יהדות מול כל הרבנויות בארץ
אני מסייע לזוגות דרך ''שרשים'' שיכירו ביהדותם..ויש המון זוגות שמעדיפים לא לעבור את ה''סרט'' בבתי הדין ובורחים לחו''ל ולרפורמים למרות שהם יהודים... וחבל

ישנם מקרים שבתי הדין פשוט מתעללים בזוגות בתהליך..

במקרים כאלה ורבים אחרים... לצערי אני מפנה לרפורמים זוגות כאלה ולא מתעסק בזה בכלל

מעולם לא ביקשתי דבר מזוגות לעולם - כמה זוגות השאתי דרך ''צוהר'' ולא ביקשתי דבר- לא כמו רבנים שעושקים זוגות בכח בערב החופה
להציג אותי כרודף בצע כסף זה הדבר הכי פוגע ומעליב... כאן
אני מסייע זה שנים בכל כחי שאנשים יתחתנו כדת משה וישראל בלא לדרוש שום תמורה
ואם יבוא מישהו ויטען שביקשתי משהו
אני מוסר את המפתחות עכשיו...

בנושא של ספירת העומר -
אכן הגיע הזמן לשנות דברים בעקבות שינוי הזמן וההלכה
אשמח להרחיב בנדון בהזדמנות
לגבי החתמה של רב אחר בזמן החופה - הכל נעשה כחוק ןכדין
כאשר אני בא לברך והרב מקיים את הקידושין ואין כאן שום מרמה- רבנים אזוריים ורבני ערים באים איתי ושמחים לסדר חו''ק כדי לסייע לזוגות להינשא כדמו''י
הרבה רבנים עושים זאת בגלל שרבנויות מקשות עליהן לערוך חופות אני מכיר את התחום עשרות שנים
רבני ערים ומנהלי מחלקות נישואין נותנים לילדיהם עריכת
חופות ולא מאפשרים לרבנים מוכרים שלא מעירם לקיים חופות והכל בגלל שוחד ושלמונים -
יש לי אינסןף עדויות כאלה... כך שהכל ענין של שליטה וכסף..
צר לי שממשיכים להכפיש את שמי בלי לדעת עובדות לאשורן
גם הרבנות הבינה שיש כאן טעות בנושא של הפסילה כיון שהיתה שלא בסמכות ושלא כדין.בעינוי דין
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

סליחה אבל.... [חדש]
יסמין   יום ב', 21/01/2008 שעה 16:20
בתגובה ליוסי
חבל שנותן ידו ללשון הרע עושה זאת מעל דפי האינטרנט.הרבנות - אבד עליה הכלח מזמן, וחבל שאין היא מוצאת לנכון לקרב את האוכלוסיה לדת היהודית אלא להופכה למקח וממכר כפי שנהוג היום. עצם העובדה שאין גמישות מערכתית מעידה על סרחון במערכת.... שהרי כפי שאנו מתקדמים בכל תחום אחר בין ברפואה בין בטכנולוגיה הרי גם על הדת לדעת קידמה שאחרת תאבד את יופיה ומעניינה ותראה ארכאית וחסרת כל משמעות. אמונה באה מבפנים ולא מכללים שאין להם כל היגיון. חבל שאנו נאלצים להתמודד עם מוסד אטום שרק מרחיק ומכער את הדת ואף יוצא ל''מלחמות'' חסרות כל בסיס נגד רבנים המנסים לנקות את האבק מעל הדת ולהראות לנו החיים במאה ה- 21 את יופיה וקסמה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
בן כלאיים   יום ג', 30/10/2007 שעה 18:29
נא לא לערבב שמחה בשמחה ולשפוך את התינוק עם המים ושאר מיני ירקות.

כתבת לגבי כפיה דתית :''בישראל וכזו קיימת גם בתחומים נוספים (התניית היתר כשרות למסעדה בשמירת שבת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית וטיסות של אל-על בשבת ועוד)''

אין המונופול על דיני אישות בישראל כמונופול על תעודת כשרות.
המונופול על דיני אישות בישראל משפיע על כל אחד גם אם אינו רוצה לראות רב כל ימי חייו. לזה שרוצה להתחתן (זכות בסיסית) בישראל אין ברירה והוא חייב לעבור במשרדי הרבנות.
כל עוד אין שם של רב מוסמך על חתיכת הנייר אין הזוג יכול לקבל את הזכויות החילוניות שלו בקלות (מוסד ה''ידוע בציבור'' מוכר ע''י המדינה אך הביורוקרטיה הרבה יותר מסובכת ונתונה לאתגרים משפטיים רבים).

לעומת זאת - אין איש המונע ממסעדן לפתוח מסעדה ולהגיש ככל אוות נפשו ומתי שיחשוק ליבו (חוץ מפיגולים - צריך תעודה ממשרד הבריאות והשירותים הווטרינריים). אך אם המסעדן רוצה למשוך אוכלוסיה שלה הכשרות חשובה - יואיל כבודו לסור למומחה בענייני כשרות ויקבל אישור שהמסעדה כשרה. וכמו כל אישור - הדבר כרוך בחוקים ותקנות שנבדקים ע''י רשות גם אם הם נראים למתבונן מהצד כאיזוטריים ופרימיטיביים משהו.

המסעדן עושה את החישוב הכלכלי הקר ורואה שלקפוץ דרך החישוקים של רב כזה או אחר בשביל תעודה משתלם לו כלכלית.

למה הדבר דומה? לכך שתתלונן שלשכת עורכי הדין מסרבת לתת רשיון למי שנכשל בבחינות הלשכה למרות שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה. למרות שיש לו ידע ויכולת כמו כל עו''ד מורשה. האיש לא יוכל להציג עצמו כעו''ד עד שלא יעבור את הבחינות וישלם את הנדרש.

כנ''ל לגבי אל-על. אלעל היא חברה פרטית וכשכזו היא יכולה לטוס באיזה יום שאיזי יחפוץ. אבל אלעל היא גם חברה שצריכה לייצר כסף בשביל איזי, ואם היא תתחיל לטוס בשבת ולהגיש אוכל לא כשר היא תאבד חלק ניכר מלקוחותיה (הרי מי שלא אכפת לו מכשרות ושמירת שבת כמוני ממזמן לא טס אלעל -יש דבר כזה שנקרא רמת שירות בסיסית)

לפיכך כריכת בעיית הנישואין האמיתית בבעיות מדומות שמשמשות לצבירת הון פוליטי (בכל הצדדים) עושה עוול לבעיית הנישואים האזרחיים בישראל.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
אורי קציר   יום ג', 30/10/2007 שעה 20:13
בתגובה לבן כלאיים
אתר אישי
באמת? מה בדיוק הקשר בין שמירת כשרות, שהיא עניין למזון בלבד, לבין שמירת שבת? האם מסעדה שכשרות המזון בה אינה מוטלת בספק צריכה להיות מתוייגת כבלתי כשרה רק משום שהיא פתוחה בשבת? איזו מין שטות זו?

הדבר משול לאדם הבא להוכיח למשרד הפנים את יהדותו ומקבל תשובה בסגנון: אנו מאמינים שאימך יהודייה כשרה, אבל אם אתה רוצה שניתן לך תעוד המעידה על כך תביא לנו גם הוכחה שלפחות אחת מסביה היה ג'ינג'י. אין שום כשר בין התעודה המבוקשת לבין הנושא שאותו מתבקש האיש להוכיח. לא חישוב קר ולא נעליים. סתם כפייה שרירותית. הטיעון הדתי שמשמיעים הכופים הוא שהתניהי זו מונעת חילול שבת גדול יותר. כלומר, דתיים כופים עלי לנהוג בשבת נגד רצוני ועל המסעדנים לשבות בימים שהם מבקשים לפתוח את מסעדותיהם לקהל הרחב. אם זו אינה כפייה אינני יודע כפייה מהי.

גם הטיעון בנושא אל-על אינו אלא דמגוגיה זולה. אל-על הייתה חברה ממשלתית עד לפני מספר שנים. מנחם בגין נכנע ללחצי אגודת ישראל והורה שלא יקויימו טיסות שלה בשבתות. השנה הייתה 1979. רוב הנוסעים היו אז, ונותרו גם היום, חילונים. התוצאה הייתה שהרבה מאוד חילונים נאלצו לטוס בחברות אחרות, מה שהבריח כסף לחברות זרות ולמדינות זרות. אל-על, אגב, לא רצתה להפסיד את השוק הזה. היא הקימה חברת-בת, סאנדור, שטסה, הפלא ופלא, בשבתות ובגים. כי רק באמצעות קומבינה עוקפים את הקומבינה האחרת. זו כפייה וזה שכרה.

אולי כדאי שתלמד את העובדות לאשורן טרם שתתווכח סתם.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
בן כלאיים   יום ג', 30/10/2007 שעה 22:52
בתגובה לאורי קציר
אין כמו זעם קדוש....

תראה, היות ואני לא רב לא התעמקתי בשאלות כשרות למיניהן אינני מוסמך לתת תשובות מה הן הדרישות לדבר או למקום שיקרא ''כשר''. בבתי הזונות מוכרים משקאות. גם להם תדרוש שהרבנות תתן הכשר (במיוחד לנוכח העובדה שבין הפוקדים מקומות אלה נמנים כמה מאחינו יראי השמיים)?

המושג ''כשר'' הוא מונח דתי מובהק ובשבילך זה אומר רק אוכל כשר (וזה בדיוק מה?). נהדר. תתחיל אתה לספק תעודות כשרות איש אינו מונע ממך להדפיס תעודות מהודרות לכל בעל מסעדה שיחשוק בכך. בכלל - הנני כבר רואה את המוני בית ישראל מתדפקים על דלתך לשמוע את דעותיך בסוגיית שפחה חרופה...

תעודת הכשרות לא מיועדת למסעדן ולא לך (ולא לי). היא מיועדת למי שאכפת לו מהסמרטוט הזה: לציבור המאמינים. הם פשוט רוצים שהרב המקובל עליהם יאשר להם שהמסעדה כשרה לפי תפיסתם (חרדי לא יאכל גם במסעדה עם תעודת כשרות של הרבנות). בארץ קיימים עשרות אירגונים המחלקים תעודות כשרות. מה מונע ממר''צ למשל לחלק תעודות כשרות ''פרוגרסיוויות''?

אף אחד לא מכריח מסעדנים לסגור בשבת ויעידו על כך מאות המסעדות בהן סעדתי ליבי ממטולה עד אילת בשבת קודש (ובכך גם אני מראה שאף אחד לא כפה עלי להיות מסוגר בד' אמותי בשבת).

המסעדנים פשוט עונים לכוחות השוק הקרים - היצע וביקוש. רובם מעדיפים על פני שקליך המצלצלים את השקלים של מאות אלפי הישראלים שבשבילם תעודת כשרות של הרבנות היא בעלת חשיבות. בשבילהם זה אומר שהמקום עומד בכללי הכשרות של הרבנות - מה שהם לא יהיו. וכמו שאני לא מקדיש משקל רב לדבריהם של רבנים בנושאי מדע, אינני מבקש מהם לתת משקל זהה לרעיונותי לגבי כשרות מהי.

אתה בקיצור מבקש מהרבנים לשקר לצאן מרעיתם, מהמסעדנים להפסיד הכנסה מציבור הדתיים כדי שכבודו יוכל לאכול במסעדה האהובה עליו דווקא בשבת....

ןלגבי אלעל. אני מכיר את ההסטוריה של אלעל היטב. אבל ההיסטוריה לא משנה פה כהוא זה. המצב הנכחי הוא שאלעל היא חברה פרטית שיכולה לטוס מתי שמתחשק לה. מה מפריע לאלעל להגיד לאלפי החרדים והדתיים שממלאים את מטוסיה לחפש מי ינענע אותם?
התשובה פשוטה: בלי זה אלעל הופכת לעוד חברת תעופה בינונית עם שרות מזוויע - והיא תצטרך להתחרות עם חברות אחרות בלי שום ערך מוסף לישראלי הממוצע (שהוא, מה לעשות, מגדיר את עצמו מסורתי והוא הרוב במדינה).
לכן לאלעל אין אינטרס לטוס בשבת. והקומבינה של סאן-דור רק מחזקת נקודה זו. אל על בסופו של דבר דה-פקטו טסה בשבת, אז איפה פה הכפייה?

לגבי אזרחות - שוב אינך מבדיל בין הגדרה דתית פרופר (כשרות) שלמדינה אין אפשרות להתערב (מחר רה''מ יפסוק ששרימפס הם כשרים למהדרין ביחוד כשהם עטופים בבייקון - נו אז מה? זה יהפוך את זה לכשר?), לבין הגדרה לאומית (אזרחות) שהמדינה במודע נתנה לממסד הדתי מעמד. המדינה נתנה המדינה תיקח - יהי שם המדינה מבורך.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 31/10/2007 שעה 8:29
בתגובה לבן כלאיים
אתר אישי
1. אם אינך יודע כשרות מהי, אני מציע לך לעיין במקורות. אינני מבין כיצד אתה מתווכח על דבר שאינך יודע מהו כלל וכלל. נסה לחפש תחת מפריסי פרסה, מעלי גרה, שחיטה כשרה, הכשרת בסך, מאכלי בשר, מאכלי חלב, יין נסך וכדומה.

2. מכיוון שכשרות היא סטנדרט נתון, היא אינה צריכה להיות כפופה להיתר של מפקח עליון. משול הדבר לכך שתצהיר שאתה יצור ממין זכר והפקיד שמנפיק לך במשרד הפנים את תעוד הזהות יתעקש לבדוק בתחתוניך אם כך הדבר. אם רוצים מקפידים למיניהם להיות בטוחים שסמכות כשרותית כלשהי מאשרת את כשרותה של מסעדה ספציפית, הם יכולים לבקש אותה במיוחד בכפוף לעמידה בתנאים שיקבע מערך הכשרות המבוקש. תנאים אלה אינם יכולים לכלול התחייבות לסגירה בשבת, העסקת גברים בלבד או התחייבות שמורעלי המסעדה יאושפזו בבית חולים שמנוהל על ידי חרדי שגדל באלבניה. מצטער, אבל כשמתנים שירות אחד בביצוע מעשה בלתי קשור זה המצב.

3. אתה יכול לטמון את ראשך בחול ולהתעלם מהמציאות כאוות נפשך אבל פעולה זו לא תשנה אותה אף במילימטר. ודאי, כמובן, אף אחד לא מכריח מסעדנים לסגור בשבת. רק שיש פקחים של משרד העבודה שמסתובבים ומחלקים קנסות לעסקים הפתוחים בשבת. כמובן, זה אינו ''להכריח'', רק ''להעניש''. במציאות שפויה וללא כפייה, אדם דתי יבוא לאכול במסעדה כשרה ביום חול ואדם לא-דתי יאכל בה גם בימי חולין וגם בשבתות ובחגים. כלכלית, אגב, לא תמצא מסעדן שטוען שבלתי משתלם עבורו לפתוח בשבת. ואם דתיים באמת רוצים לאכול במסעדות שאינן מפרות את קדושת השבת רחמנא ליצלן, אני מניח שלא חסרות כאלה, ולו רק משום שהן מנוהלות על ידי דתיים. לא צריך לכפות אמות מידה כאלה על איש.

4. הצביעות לגבי אל-על זועקת מדבריך בכל מילה. אם אל-על ממילא מטיסה אנשים בשבת באמצעות סאן-דור למה היה צורך בכל הכפייה הזו מלכתחילה? התשובה ברורה: שאלה של יוקרה פוליטית. להראות שסובבו את ידו של ראש הממשלה לאחור והכריחו את הממשלה לנהוג כרצונם. זה היקנה למי שהצליח להשיג את ההסדר הזה (אברהם שפירא מאגודת ישראל) יוקרה אצל הרבנים ששלחו אותו לכנסת.

כמו בכשרות, במדינה שפויה וללא כפייה היה הדתי טס באל-על בימי חול והחילוני היה טס במטוסיה גם בשבתות ובחגים. איש אינו צריך לתחוב את חוטמו אל מעשי חברו אם הם אינם פוגעים ברשות הפרט שלו עצמו.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
בן כלאיים   יום ד', 31/10/2007 שעה 17:59
בתגובה לאורי קציר
1. עיינתי במקורות וגם למדתי לא מעט. מעניין כמה מהר אתה מובן לזלזל בידיעותי. אני משתדל לא לזלזל בידיעותיהם של אחרים שאיני יודע עליהם דבר -אבל לא נראה לי שידיעותיך בנושא עולות במידה ניכרת על שלי.
עוד פעם: אני לא דתי ולא בן דתי. אני אוכל שרצים ובועל נידות. פעם אפילו נסעתי ביום כיפור שנפל על שבת למקדונלדס ואכלתי בייקון צ'יזנורגר. אני חושב שג'ורג' קארלין הוא אלוהים וכריסטופר היצ'נס הוא נביאו.
כמו כן אני חושב שנישואים אזרחיים (כולל להומוסקסואלים) הם תנאי הכרחי לדמוקרטיה ליברלית.
מספיק ליברל חילוני בשבילך?

אבל זה שאתה מוכן להחליט בשביל רבנים אלה ואחרים וצאן מרעיתם שסועדים במסעדות מהי הכשרות שהם צריכים לציית לה זה נסיון נואל וחסר תוחלת (שלא לדבר על אנטי-ליברלי מובהק).
למה? כי אתה לא מקובל עליהם כסמכות והרב עובדיה כן מקובל עליהם. כמו שנאמר: תייצר אתה תעודת כשרות ותראה כמה מסעדנים יבואו אילך....

2. מכיוון שכשרות היא סטנדרט נתון, היא אינה צריכה להיות כפופה להיתר של מפקח עליון

אהה... כלומר אם דבר הוא סטנדרד נתון לא צריך להיות פיקוח לגביו?? אתה קורא את מה שאתה כותב? תסגור את השירותים הווטרינריים (כי איכות בשר למאכל הוא סטנדרט נתון) את מכון התקנים ושאר גופים שתפקידם לתת היתר לפי סטנדרט נתון.
אני יבואן שמצהיר שהתרופות שאני מייבא מסין עומדות בתקן הסטנדרטי והידוע. לא תרצה שמישהו יבדוק?

מה גם שכשרות רחוקה מלהיות סטנררט נתון.
כשרות למהדרין אינה כמו כשרות רגילה ואינה כשרות גלאט. כל חצר חרדית מקיימת את מערך הכשרות שלה ואין הכשרות של החסידים מבעלז ככשרות בד''צ עובדיה יוסף.

''תנאים אלה אינם יכולים לכלול התחייבות לסגירה בשבת, העסקת גברים בלבד או התחייבות שמורעלי המסעדה יאושפזו בבית חולים שמנוהל על ידי חרדי שגדל באלבניה. מצטער, אבל כשמתנים שירות אחד בביצוע מעשה בלתי קשור זה המצב.
''
כלומר - אתה *תכריח* רבנים לתת תעודה נגד מצפונם ובכך להטעות אנשים במודע? מה תעשה לרב שיגיד לך ''לך תחפש''? מה - תכניס אותו לכלא? ונניח ויתן (תחת איום בסנקציה) הרי מייד יצא פשקעוויל המזהיר את בני ישראל הכשרים מפני אותה תעודה. אז מה יצא מזה?

עוד פעם ועוד פעם - שמירת כשרות היא עניין וולונטרי מוחלט. זה עניין בין בעל העסק לבין הרב הספציפי ואתה בטח לא תחליט בשביל הרב איזה תנאים צריכים להתקיים כדי שהרב יתן את הסכמתו. התעודה *אינה* תנאי במדינת ישראל להפעלת מסעדה.

עכשיו הנה בשבילך למה מסעדה הפתוחה בשבת ומעסיקה יהודים בשבת אינה יכולה להיות כשרה. ידוע הדבר שאובל שהוכן ע''י יהודי בשבת, טולטל בשבת וכו' אינו כשר ואסור באכילה (למעשה אסור בהנאה - אם לאוכל יש טעם של חרא אז כנראה מותר). הרבה מסעדות מכינות אוכל מראש. כלומר יש סיכוי שאוכל שהוכן בשבת יגיע לשולחן ביום ראשון או במוצ''ש. וביהדות כלל ידוע הוא ''כשיש ספק אז אין ספק'' (בה''ד 1 לא המציא את זה) ובגלל זה למשל בבית שפונה לשני רחובות צריך להדליק שתי חנוכיות - אחת לכל כיוון, ובגלל זה אי אפשר להאזין לרדיו עמאן בשבת למרות שאין סיכוי שעובד שם יהודי (עקרון''מראית עין'') ובגלל זה מסעדה שפתוחה בשבת לא תקבל הכשר ואדם דתי לא יבוא לאכול שם במשך השבוע מחמת הספק.

3. ''אגב, לא תמצא מסעדן שטוען שבלתי משתלם עבורו לפתוח בשבת.''

נו אז למה הם לא פותחים? מי מפריע להם? הם רוצים כמוך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם לפתוח בשבת וגם להכתיב לציבור הדתי מה היא הכשרות שאליה הם צריכים לדבוק....

''ודאי, כמובן, אף אחד לא מכריח מסעדנים לסגור בשבת. רק שיש פקחים של משרד העבודה שמסתובבים ומחלקים קנסות לעסקים הפתוחים בשבת''

מין שאינו מינו. מה הקשר בין עברה על חוק שעות העבודה לבין הסמכה לכשרות שאין לה תוקף סטטוטורי? שינוי החוק ע''י הכנסת לא ישנה כהוא זה את מצב תעודות ההכשר.

4. ''הצביעות לגבי אל-על זועקת מדבריך בכל מילה. אם אל-על ממילא מטיסה אנשים בשבת באמצעות סאן-דור למה היה צורך בכל הכפייה הזו מלכתחילה?''

איזה צביעות? איזה כפיה? מה שהיה עם אברהם מלך השטיחים מעניין את איזי בורוביץ כשלג דאשתקד.הוא לא טס בשבת כי הוא לא מוכן להפסיד חצי מהקו הכי רווחי שלו לניו יורק שמלא בחרדים מברוקלין וניו ג'רזי ואת עשרות אלפי הישראלים שלהם חשוב מה אומר הרב עובדיה. זה הכל.

וזה שהדתיים מוכנים לטוס באל-על למרות סאן-דור זה עסק שלהם.אני לא מתכוון להכריח אותם להיות הגיוניים - הרי בסה''כ מדובר בדת. אבל אני גם לא מוכן להכריח אותם לתת אישור *דתי* אם הם לא רוצים.

מה שמעניין זה שבארה''ב חברות רבות מוכנות לעשות סלטות כדי לקבל הכשר. קוקה-קולה אפילו גילתה לרבנים את הנוסחא הסודית. הכל בגלל הדולר. לא בגלל השוק היהודי בארה''ב אלא בגלל שהמוסלמים מכירים בתו הכשרות ובגלל שלאוכל כשר יש דימוי נקי יותר. ודרך אגב החברות האלה הולכות לאגודת ישראל וועד הרבנים האורתודוכסיים - לא לרפורמים ולקונסרבטיבים. גם בארה''ב יש כפיה??
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
דודו בן עמי   יום ד', 31/10/2007 שעה 18:40
בתגובה לבן כלאיים
אדון בן כלאיים, עוד מעט תסביר גם למה נשים צריכות להתחשב בחרדים ולא לעבור לידם כדי שאלה לא יגבר עליהם יצרם. מרוב התחשבות אתה כבר מביע דעות שאפילו ביהדות התורה צוחקים עליהן.

אנשים לא פותחים עסקים בשבתות כי הם חוטפים קנסות מכל הכיוונים. אתה כנראה לא מבין שאם קונסים אותך כשאתה בוחר לעבוד בשעות שנראות לך כופים עליך לא לעבוד. זו כפייה. אין דבר כזה עבירה על שעות העבודה למי שרוצה לעבוד. לא רוצה? אל תעבוד. איש לא מכריח אותך לעבוד כשידוע מראש ששעות העבודה כוללות שבתות. אבל לא זה המצב כאן. המצב הוא שגם אם אתה ר-ו-צ-ה לעבוד קונסים אותך. כפייה ועוד איזה.

אם אנ מבין את שנכתב, כשרות אינה קשורה לשבת. היא קשורה לסטנדרטים של הכשר. קרא את הכתוב. משגיח כשרות אינו צריך לעסוק בשבתות. עוד מעט תגיד לי שחלק מתנאי היתר הכשרות זה גם שמירת הנידה של אשת בעל העסק והוכחה מצידו שהוא לא נוסע בימי כיפור.

תפסיק להתנהג כמו אישה מוכה. מכים אותך, כופים עליך ואתה מצדיק את זה. והשאלה מה אתה אוכל, מתי או את מי אתה בועל בשעותיך הפנויות בכלל אינה קשורה לזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 31/10/2007 שעה 19:09
בתגובה לדודו בן עמי
אתר אישי
אתה בוחר להתעלם ממה שכתבתי. רוצה בעל עסק תעודת כשרות? יפנה נא בעצמו ויבקש אותו מאיזה מערך כשרות שהוא רוצה. רוצה המכשיר להתנות את מתן ההיתר בשמירת שבת או בכל תנאי אחר? זה כבר קייס לבית המשפט. הוא מעניק שירות ואסור לו להתנותו בשום תנאי למעט תשלום כפי שנקבע מראש. איש אינו מכריח אדם לתת הכשר נגד מצפונו. אם כשרות היא עניין שמשלמים עליו, מדוע צריך מסעדן לשלם גם באמצעות הימנעות מעבודה בשבת? מה עניין שמיטה להר סיני?

דומה הדבר לכך שיבוא אדם למסעדה ויבקש לסעוד בה והסעדן יודיע לו שמצפונית הוא אינו יכול לשרתו משום שהלקוח הוא...שחור. נכון, זה העסק שלו, אבל זו עדיין גזענות. והעובדה שאתה מזהה גזען או כופה דת עם בעל מצפון מטרידה כשלעצמה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
בן כלאיים   יום ד', 31/10/2007 שעה 20:42
בתגובה לאורי קציר
מתעלם? איך אני מתעלם אם אני מצוטט את תגובותיך?

''מעניק שירות ואסור לו להתנותו בשום תנאי למעט תשלום כפי שנקבע מראש. איש אינו מכריח אדם לתת הכשר נגד מצפונו. אם כשרות היא עניין שמשלמים עליו.....''

תאמין לי - רק כסף. זה רק מה שמעניין את היהודים (סרקזם)
או בפראפרזה על מקבילית המוחות
''שילמתי ולכן אקבל''

אז הנה הכשל הלוגי שלך:

כשרות זה מצב. זה לא ''שירות''. אתה לא יכול לקנות כשרות.
מה שאתה ''קונה'' זה אישור של המאשר שהמקום והאוכל נמצא ב''מצב כשר''.

פותח המאשר את ספר החוקים שלו ומוודא שהמקום עומד בקריטריונים שלו לגבי ''מצב כשרות''. אצל רבים מהמאשרים אחד מהקריטריונים זה ''אי עבודה בשבת''. היות וזה קריטריון דתי - אנשים חילוניים לא מבינים את ההגיון (כי אין) אבל זה לא משנה.

למה הדבר דומה - תלך למשרד הבריאות ותבקש אישור ליבא תרופה ולך אין מושג בפרמקולוגיה. יושב מומחה במשרד הבריאות ועובר על ספר הקריטריונים שלו ואומר לך שכדי לאשר את התרופה צריך להוסיף X ולהוריד Y, ובאותה הזדמנות שלם אגרה. לא יעזור לך להתווכח שבאירופה התרופה נמכרת ללא בעיה ובעצם גורם Y לא ממש משפיע ואין הגיון בהחלטה. מומחה המשרד קבע וכך יהיה עד שתשנה את דעתו.
דרך אגב - תנסה לקנות אופטלגין בארה''ב.....

דרך אגב - אני בשביל סכום סמלי מוכן גם לאשר שהשמש מסתובבת סביב כדוה''א

''דומה הדבר לכך שיבוא אדם למסעדה ויבקש לסעוד בה והסעדן יודיע לו שמצפונית הוא אינו יכול לשרתו משום שהלקוח הוא...שחור. נכון, זה העסק שלו, אבל זו עדיין גזענות. והעובדה שאתה מזהה גזען או כופה דת עם בעל מצפון מטרידה כשלעצמה.''

נו טוב. אז עכשיו אני מזהה גזען (מאיפה זה בא?) או כופה דת עם בעל מצפון וזה מטריד....

כשמסעדן פותח מסעדה המדינה לא מכריחה אותו לקבל הכשר כדי לקבל רשיון עסק. המדינה כן מכריחה אותו להתחייב לא להפלות בין לקוחות. פשוט מאד. יש הרבה מסעדנים (ורופאים ומורים ועו''ד) גזענים שהיו מתים להפלות. ברגע שהם מפלים ע''ס גזע, מין וכו' הם חשופים לתביעה ואיבוד הרשיון.

עכשיו - אתה יכול לחוקק חוק שמגדיר מהי כשרות. כל המסעדות יקבלו כזה (גם אלה שמגישות קלמרי כי לא כתוב בפירוש שדיונון הוא לא כשר).
אלה שמאמינים לשטויות של הרבנים ימשיכו לא ללכת כי ככה הם מאמינים ואתה סיבכת את המדינה עוד יותר עם הדת... (כן, כן גם אני בעד ביטול הרבנות הראשית (ממילא כל רב עיר עלוב עושה מה באות השביעית שלו) ויהדות ארה''ב מראה יפה מאד שאין צורך הלכתי במוסד מאובן שכזה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 31/10/2007 שעה 22:58
בתגובה לבן כלאיים
אתר אישי
כרגיל, אתה מדבר שלא לעניין. איש אינו מחוקק או מתכוון לחוקק חוק שיקבע כשרות מהי וכל שמדובר פה הוא על הפסקת התניית הכשרות באי-פתיחת מסעדה בשבת. מזון כשר הוא מזון כשר וזהו זה - לא פחות, אבל גם לא יותר. ודי נמאס לי כבר מהשטויות ומההמצאות האלה שמותר לכפות כי זה עניין של מצפון הרבנים שמחליטים בעצמם שמותר להתנות כשרות בשבתות. די, מספיק. הבנתי את הפרינציפ. תודה לך. מכאן והלאה כל תגובה נוספת תימחק.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
בן כלאיים   יום ד', 31/10/2007 שעה 19:50
בתגובה לדודו בן עמי
זה כבר עניין של הבנת הנקרא

''אנשים לא פותחים עסקים בשבתות כי הם חוטפים קנסות מכל הכיוונים. אתה כנראה לא מבין שאם קונסים אותך כשאתה בוחר לעבוד בשעות שנראות לך כופים עליך לא לעבוד''

חוק שעות העבודה אינו קשור לכשרות. חוק שעות העבודה הינו כפייה סטטוטורית והמקום לתקן זאת הוא הכנסת בהליך דמוקרטי.

הנסיון להכריח רב לתת אישור דתי, בניגוד להבנתו הדתית מה זו כשרות, זו גם כפיה.

''משגיח כשרות אינו צריך לעסוק בשבתות''

משגיח כשרות צריך לבדוק מה שמשגיח כשרות חושב שקשור לכשרות. אין לך (ולמדינה) זכות להגדיר למשגיח כשרות מה הם התנאים הדתיים שצריכים להתקיים כדי שהוא יכיר בדבר ככשר. מחר גם תדרוש מהם לקדש נישואים הומוסקסואלים.

''אם אנ מבין את שנכתב, כשרות אינה קשורה לשבת''

אוהו - אז כמה שאתה לא מבין את הלכות הכשרות. עשרות אם לא מאות הלכות קשורות לכשרות אוכל בשבת (האם בילית פעם שבת בבית דתי?). נכון - זה הלכות מדרבנן ולא מדאורייתא, אבל גם ''עין תחת עין'' כקנס כספי זה מרבנן....לא תתחיל לבקש ישום ליטרלי של פסוק זה, נכון?

וחוץ מזה - מה זה משנה איך אני או אתה מבינים את מה שנכתב? ממתי אתה סמכות הלכתית? מה שמשנה זה איך הרב ממנו אתה מבקש תעודת כשרות מבין את מה שנכתב.
ואם אתה או אורי הנכם סמכות הלכתית - תנו אתם הכשר למסעדות. אני עשיתי את זה. הלכתי למסעדן חבר שלי בשבת ונתתי לו תעודה מהודרת המצהירה שהמקום כשר בפיקוח האדמו''ר בן-כלאיים. עד היום היא תלויה אצלו בשירותים.

כמו שתתבכיין שביה''מש חייב לתת פסיקה מסויימת בגלל שאתה מבין את החוק בצורה מסוימת והשופט כופה עליך פירוש אחר.
בהצלחה.

''תפסיק להתנהג כמו אישה מוכה. מכים אותך, אכופי עליך ואתה מצדיק את זה''

להפך - אני יותר חופשי ממך. אני לא צריך טובות מהדתיים ואני לא שם קצוץ על תעודות ההכשר שלהם והתחתנתי בארה''ב רק בגלל שאני לא מוכן לשחק לפי החוקים שלהם. לדתיים אין מדרך רגל בחיי הפרטיים ופעם חסיד חב''ד שהתקרב אלי יותר מדי כדי לנסות להניח עלי קוביות....נו אתה מבין.

אותי לא מעניין אם אלעל טסה בשבת או לא - לא טסים? זבש''ם, חברת תעופה אחרת (טובה יותר) תקבל את מצלצלי.מסעדה לא פתוחה בשבת? יש עשרות אחרות שישמחו להגיש לי אוכל לא כשר.

אבל אני לא מוכן לצווח ככרוכיה על כפיה דתית ומצד שני לכפות על דתיים דיני כשרות כי ככה נוח לי. אני לא מתבכיין על ''שליטת הרבנות בחיינו'' ומביא את הרב לאו לערוך חופה (ע''ע אביב גפן).
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא לערבב שמחה בשמחה [חדש]
אורי קציר   יום ד', 31/10/2007 שעה 20:01
בתגובה לבן כלאיים
אתר אישי
הפוך, גוטה, הפוך. אם זה מעניין אותך, מקורותי הם דתיים למהדרין. אני לא כופה על שום דתי דיני כשרות. שיאכל כשר, טרף או כל מה שמתחשק לו. אני רק לא רוצה שענייני הכשרות שלו יכפו עלי לאכול רק בשעות שנוחות לו ובמסעדות שעליהן הוא מתעלק. אתה מוכן שיאמרו לך היכן לאכול בשבת והין לא או אם לנסוע בשבת או לא. מבחינתך זו התחשבות. מבחינתי זו כפייה.

כשרות אינה נתונה לפרשנות. מי שמעניק תעוד כשרות אינו אמור להיות סמכות הלכתית, ממש כשם שמי שעוסק בגיהוץ אינו אמור להיות סמכות בטקסטיל ומי שמרכיב לגו אינו סמכות באדריכלות. משגיח כשרות אמור לדעת אם המאכלים עומדים בכלי הכשרות. הוא אינו אמור לקבל החלטות לגבי שמירת שבת של מסעדנים או נידת נשותיהם. זה לא עניינו. זו חדירה לרשות הפרט.

אבל הרי לא נסכים כאן, אז אני מפסיק את הוויכוח.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ומי משגיח על המשגיחים? [חדש]
ינשוף   יום ד', 31/10/2007 שעה 13:58
אמינות היא שם המשחק, ולגוף המעניק את הכשרות חיבת להיות אחת כזו שלא בקלות נתנת לקעקוע מחד ונתונה להסכמה רחבה ככל הנתן מאידך. ברבנות הראשית מתקים הכלל השני מבחינת הקף האוכלוסיה המקבלת את פסיקותיהם של רבניה החוצה מגזרים - אך הראשון זה מכבר שאינו מובן מאליו בקרב שומרי המצוות בעלי ההבנה בחקי הדת. יותר ויותר שומרי כשרות מחפשים הכשר של גוף שונה או לפחות ברמת הקפדה גבוהה יותר מזו שיסתפקו בה ברגיל כדי להניח בו דעתם בטרם ירכשו מזונם בחנויות מסוימות.
בעירי י-ם אני נתקל חדשות לבקרים במקומות שבוחרים להכנע לדרישות הצבור הזה, שכנראה פה משקלו הכלכלי כבד יותר, ולהפוך כשרים (לוגאר, החגיגה של באבט) או להחמיר את רמת תעודת הכשרות שלהם. מצד שני כבר בקרתי בעבר בלא מעט מטבחים 'מאחרי הקלעים' במלונות, ברים ומסעדות וראיתי את צורת העבודה בהם ואת ההפרדה, למשל, בין הכלים השונים, ואני תמה: כשמדובר בבעלים ו\או בצוות שהכשרות אינה בראש מעיניו (רבים מהם אף אינם יהודים) - האם רמת הכשרות הנשמרת במקום כזה בעת שהמשגיח איננו תהא מספקת עבור המקפידים?

וללא שום קשר, הצטוט מ'גבעת חלפון' בראש הבלוג הדהד לי שוב לפולי, תהא מנוחתו עדן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

ומי משגיח על המשגיחים? [חדש]
אורי קציר   יום ד', 31/10/2007 שעה 14:20
בתגובה לינשוף
אתר אישי
באופן מוזר כלשהו, הכנסתי את הציטוט הזה שבועיים לפני שפולי שם ראש על דיונה והלך לעולם שכולו טוב.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מה נסגר עם הרב? [חדש]
המתחתנת   יום ה', 15/11/2007 שעה 21:54
טוב אז ככה, אני אמורה להינשא בחודש מרץ ושיריינתי את הרב המקסים הזה לפני שנודע לי על כל הבלאגן...
אני באה מבית מסורתי וניראה לי שתהיה בעיה אם ו...
אז מה קורה עם הרב ? מישהו ידע מתי תגיע הכרעת הבג''צ???
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מה נסגר עם הרב? [חדש]
המתחתן   יום ב', 26/11/2007 שעה 12:23
בתגובה להמתחתנת
גם אני שריינתי את הרב המקסים הזה לאחר שחיתן את אחותי ולפני שידעתי על כל הפרשה.
ניסיתי ליצור קשר עם הרב באימייל שלו אך הוא לא פעיל משום מה (כנראה סגר אותו בגלל כל הפרשה...בטח מקבל המון מיילים נוראיים) אני חושב שזאת צרות עין מה שעשו לרב. אך גם אני בדעה שלך ואיני יודע מה אני הולך לעשות בקשר לחתונה אם לא תפתר הפרשה בקרוב.
איני יודע מה קורה הבג''ץ אך ראיתי תגובה של הרב למעלה אני מקווה שהוא יקרא את הנ''ל ויתן לנו כיוון לאן נושבת הרוח...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מה נסגר עם הרב? [חדש]
המתחתנת   יום ג', 11/12/2007 שעה 0:23
בתגובה להמתחתן
אז זהו שאין כל חדש לגביו, וזה נורא עצוב...
ובהתראה של 3 חודשים- לא מצליחה לאתר רב אחר לא פחות מומלץ ממנו...
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

אז מה נסגר עם הרב? [חדש]
תגובת הרב בן הרוש   יום ה', 27/12/2007 שעה 11:16
בתגובה להמתחתנת
אני חי וקיים
ממשיך להשיא ואפשר לדבר איתי כל יום
אני זמין ומסיעע לאלפי הפניות שאני מקבל
יש פתרונות לכל מצב
הרב יוסי שלכם
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
yush1503   יום ג', 27/11/2007 שעה 22:24
לכל המתלבטים ,
הרב יוסי בן הרוש חיתן אותנו ואני חייב לציין שחופה כמו שהוא עורך וכל ההכנות הן ''כמו בספרים'' ללא כל ''קיצור דרך'' והחשוב ביותר הוא מכבד אותנו ולא מפעיל כל לחץ כי הוא צריך ''לנסוע'' לחתונה הבאה או כל תירוץ אחר.

האורחים בחתונתנו היו מהופנטים מהדרך שבה הוא העביר לקהל את אהבת היהדות ויותר מזה חופה יכולה להיות חוויה טובה ונעימה ולא ''עונש''.

כבוד הרב אנו מחזקים את ידיך !!! ואנחנו מקווים כי תקופה קשה זו תעבור במהרה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[חדש]
שם בדוי   יום ה', 28/06/2012 שעה 18:37
אתם גרועים אחושילינג ואני ידאג שהבלוג הסרוח זה יסגר אדיוס
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא להעליב שום אדם [חדש]
יצחק אסולין   יום ה', 05/07/2012 שעה 23:46
בס''ד
אין צורך להכנס לתוך מחלוקת כלשהי, אלא ראש לכל זו חובת שמירת הלשון וכבודו של כל אדם באשר הוא.
אנא נשתדל כולנו שלא להעליב או לפגוע בשום אדם על אח תכמה וכמה בפרהסיה.
שכולם יודעים את האיסור החמור מכל.
בברכת התורה הקדושה
יצחק
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

נא לא להעליב שום אדם [חדש]
יצחק אסולין   יום ה', 05/07/2012 שעה 23:46
בס''ד
אין צורך להכנס לתוך מחלוקת כלשהי, אלא ראש לכל זו חובת שמירת הלשון וכבודו של כל אדם באשר הוא.
אנא נשתדל כולנו שלא להעליב או לפגוע בשום אדם על אח תכמה וכמה בפרהסיה.
שכולם יודעים את האיסור החמור מכל.
בברכת התורה הקדושה
יצחק
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

הרב הזה מחתן גויים . [חדש]
''''''''''   יום ד', 05/12/2012 שעה 16:36
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©