הכומר הטוב מפיק סיטי
יום ה', 26/07/2007 שעה 10:38
בשנת 1938 עלתה באש כנסיית סנט פול בפיק סיטי שבצפון דקוטה. בדליקה נספתה אלמה קראקנברג, הנערה-המשרתת בן ה-‏16 שעבדה בבית משפחתו של הכומר הנערץ והכריזמטי, היילו ג'נסן. תושבי הסביבה האמינו תחילה כי סיבת הדליקה היא קצר חשמלי או התלקחות מקרית של אש ביום קיץ יבש וחם במיוחד. אפס, עד מהרה התגלו כמה ראיות שהעלו את חוקרי המשטרה על דרך אחרת. כך, למשל, התברר כי הכומר ניהל פרשת אהבים עם הנערה והכניס אותה להריון - ואלרח מכן הרעיל אותה למוות ושרף את הבית כדי להשמיד את הראיות להרעלה. וכאילו לא די בכך, התברר כי בערים אחרות בהן שימש ככומר הותיר אחריו שובל של חשדות בעקבות העלמן המסתורי של נשים אחרות שאותן הכיר היטב. סיפורה של טרגדיה אישית באיזור כפרי נידח בצפון ארצות הברית.









הייתה זו טרגדיה נוראה. דליקה שפרצה באגף המגורים של הכנסייה האוונגלית לותרנית סנט פול הביאה על המשרתת הצעירה, אלמה קראקנברג (Alma Kruckenberg), מוות מייסר ומזעזע. רק בת 16 הייתה. הנערה נהגה לבשל, לנקות ולבצע את שאר עבודות הבית בדירתו של הכומר ג'נסן. מותר להניח שבסיוטיה הגרועים ביותר לא חלמה על מין סוף שכזה.

האב היילו ג'נסן (Heilo Janssen) התעורר באותה לילה נורא של 1938, לקול הלהבות הרועמות, שכבר ליחכו במהירות את קורות העץ ואיימו לכלותן. הוא זינק ממיטתו, פרץ אל מחוץ לחדר השינה שלו, שעט על פני המסדרון וניסה לפרוץ אל חדר השינה של המשרתת. אבל כשהצליח לחדור אל תוך החדר ניצב מולו, קיר בלתי עביר של להבות ענק, מה שאילץ אותו לצאת משם מייד. הוא רץ אל הטלפון, הזעיק את השכנים, ירד במהירות לקומת הקרקע וכל עוד רוחו בו מיהר אל החווה הסמוכה. אבל כל זה לא הועיל. העזרה הגיעה מאוחר מדי. אלמה קראקנברג נשרפה חיים כשהיא לכודה בבית בן עשרת החדרים שהיה למאכולת אש ונהרס עד היסוד.

אבל כבד ירד על פיק סיטי (Pick City). בעיירה הקטנה והרדומה השוכנת על שפת אגם סאקאקאווי, במרכזה של מדינת צפון דקוטה, כולם הכירו את כולם. אלמה העליזה הייתה ביתם של הורים אדוקים מאוד שהיגרו מצפון אירופה לאמריקה במטרה לנסות שם את מזלם ולשפר את רמת חייהם. הם נמנו על המתפללים הקבועים בכנסיית סנט פול, אותה ניהל ג'נסן ביד רמה. עשרה ילדים נולדו להם ואלמה, שרצתה להרוויח קצת כסף ולסייע בכלכלת המשפחה, לא הספיקה לעבוד בבית הכומר יותר משבעה חודשים לפני שבא קיצה האכזרי.

הכומר היילו ג'נסן (מימין) עם אשתו ושני בניו, על רקע אגף המגורים בכנסיית סנט פול. ג'נסן הודה ברצח ונחשד גם במעשי רצח נוספים (מקור תמונה: ספרו של ויליאם ג'קסון, The Best of Dakota Mysteriesand Oddities).

מה גרם לדליקה? המקומיים סברו שניצוץ אש מקרי מצא את דרכו אל חומר דליק. חודש אוגוסט של אותה שנה היה אחד החמים והמאובקים ביותר בעידן סופות האבק הגדולות. במצב זה לא היה דרוש הרבה כדי שאיזו להבה מקרית תכלה מייד בית העשוי כולו קורות עץ.

הייתה זו, כאמור, טרגדיה נוראה. ברם, כולם ידעו כי עד מהרה יישכך מעט הכאב והזעזוע הראשוני יתפוגג לאיטו עד שייעלם בערפל הזמן ולא יישאר אלא מנת חלקם של בני משפחת קראקנברג. תושבי פיק סיטי היו אנשים טובים ופשוטים. הם ידעו כי את שנחתך בעולמו של האל לא ניתן לשנות. כמו חקלאים דתיים רבים באמריקה, הם האמינו בלב שלם בקדושת הכנסייה, ביציבות הקהילה ובכומר המסור שלהם. וכל אלה היו אמורים להקל עליהם את ההתמודדות עם תוצאות אותה דליקה נוראה.

הכומר היילו ג'נסן ניהל מעל דוכן הכנסייה טקס אשכבה רב עוצמה. קולו החזק והבוטח נישא לכל עבר, התפשט בחלל הכנסייה והגיע לכל ספסל ודרגש. בכלל, אישיותו הכריזמטית ודרשותיו החצובות באש כמו הפנטו את מאמיני שלוש הכנסיות ומייד לאחר מכן היגר לארצות הברית. בשמונה השנים הראשונות לאחר הגעתו שימש ככומר בכנסייה לותרנית בלינקולן ואלי, ליד העיירה הארווי שבצפון דקוטה. ב-‏1915 עבר, יחד עם משפחתו, לעיירה מארש שבמונטנה, ושם ניהל כנסיה משלו במשל שמונה עשרה שנים נוספות. ב-‏1935 הופיע שוב בצפון דקוטה, התיישב בה והחל לנהל במקביל שלוש קהילות מאמינים בעיירות קרם ופיק סיטי.







אבל כבר למחרת לווייתה העגומה של אלמה החלה להתפשט בעיירה ובמשקי הסביבה שמועה חדשה. השמועה אמרה, ככל שהדבר לא ייאמן, שהכומר ג'נסן בכבודו ובעצמו נחקר על ידי המשטרה בנוגע למותה של הנערה. זה נשמע כל כך בלתי סביר שאפילו חובבי הקונספירציות שבין התושבים לא קיבלו את זה. עד מהרה הפך האבל הכללי להפתעה ומייד אחרי כן לזעם – תחילה כבוש ולאחר מכן גלוי. איך בכלל יכול מישהו להעלות על הדעת את הרעיון שלכומר האהוב היה קשר כלשהו לדליקה? שאלו רבים. ואכן, ג'נסן הכחיש את כל החשדות נגדו בעניין זה. הוא אף שב והזכיר לשוטרים שעשה הכול כדי להציל את אלמה ולמושכה אל מחוץ ללהבות.

אבל התמונה שהצטיירה במשטרה הייתה שונה לחלוטין. אנשיה תחקרו את אמילי קילבר, החוואית שהתגוררה סמוך לבית הכומר. בין יתר הדברים, התעניינו מאוד בבגדים שלבש ג'נסן כאשר מיהר אותו לילה אל משק קילבר כדי להזעיק עזרה. אמילי זכרה שלבש כותונת לילה. השוטרים רצו לדעת אם היו נעליים לרגליו.

- ''כן, בוודאי'', השיבה, ''הוא נעל נעליים וגרב גרביים''.
- ''ושרוכי הנעליים'', הוסיפו השוטרים לשאול, ''האם היו קשורים?''
- ''בהחלט''.

משהו לא התאים כאן. ג'נסן אמר לרשויות כי נעור משנת הלילה שלו לאחר ששמע רעש כלשהו. כשהלך לאגף בו לנה המשרתת, גילה שפרצה שם אש שיצאה מכל שליטה ולא ניתן היה עוד לכבותה. הוא ניסה לפרוץ אל החדר כדי להציל את חייה של אלמה, אך האש הייתה חזקה מדי ולא היה באפשרותו לעשות זאת. הוא טילפן לשכנים והזעיק אותם ואז מיהר אל משק קילבר. איך, לכל הרוחות, היה לו זמן לגרוב בנחת את גרביו ולנעול אל נעליו? מתי בכלל הספיק לקשור את שרוכי נעליו?

מרטין קילבר, בעלה של אמילי, אמר לשוטרים משהו שרק הגביר את חשדם. בבוקר שלאחר השריפה הלכו מרטין וג'נסן לראות את ההריסות. שם, בתוך קורות שעדיין עשן היתמר מהן, מצא מרטין את גופתה החרוכה של אלמה. הוא הביא מגרפה, פינה את הרמץ מסביב וניסה להוציא משם את גופתה של אלמה. לתדהמתו, ג'נסן התנגד לכך בכל תוקף. היה זה כאילו רצה ששרידיה של הנערה יישרפו גם הם, עד ששוב לא ניתן יהיה להביא משהו מהם לקבורה. מרטין החליט להתעלם ממחאותיו של ג'נסן והמשיך במאמציו לחשוף את כל חלקי הגופה ולפנותה מבין האודים העשנים. הוא היה כה שקוע במשימה שנטל על עצמו, שלא הבחין כלל מה עשה הכומר באותן דקות.

בחוות קילבר לא הבינו מה מעכב את אב המשפחה. אמילי ביקשה מבנה ומקרוב משפחה נוסף שהתגורר עימם, ללכת אל בית הכומר ולבדוק מה הסיבה לכך שמרטין טרם שב הביתה. השניים טיפסו במעלה הגבעה, וכשירדו ממנה יכלו לראות בבירור את בית העץ השרוף. מרטין קילבר נבר בינתיים בקרשים השחורים. אבל מה שהדהים אותם עוד יותר היה מראהו של ג'נסן. הכומר הנכבד עמד מאחוריו ובידו המונפת פטיש גדול. היה ברור שהמטיף עומד להכות בראשו של מרטין. אבל אז שמע כנראה ג'נסן את צעדיהם של השניים. הוא הסתובב, הוריד את ידו והניח את הפטיש על האדמה.

העיירה פיק סיטי, צפון דקוטה, כפי שהיא נראית כיום. אתר שלו ונידח על שפת אגם סאקאקאווי הציורי (מקור תמונה 2).

אבל הראייה המרשיעה ביותר נגד ג'נסן נמצאה בבדיקה שנערכה לגופתה של אלמה כחלק מההכנות לקבורתה. אלמה, כך התברר, הייתה הרה ללדת.

ג'נסן נשאל על כך. הוא ירה כי לא היה לו שום מושג על מצב המשרתת שלו. הוא הוכה בהלם כאשר שאלו אותו החוקרים ישירות אם הוא אבי העובר שנמצא ברחמה של אלמה. האם הרגת את המשרתת שלך? שאלו, האם העלית את ביתך באשר כדי להשמיד את ההוכחות להריונה?

המשטרה טיגנה את ג'נסן על הגריל במשך יומיים תמימים. הכומר לא נשבר. הוא הכחיש בתקיפות את כל החשדות שהיה מעורב במותה של הנערה. הוא אמר כי לא היה לו כל מושג על הריונה.

המשטרה הייתה זקוקה להודאה מפיו. בייאושם, הפגישו החוקרים את הוריה על אלמה עם הכומר. האב והאם האומללים נעצו מבטים חודרים בעיניו של האש שבידיו הפקידו את ביתם. הם התחננו בפניו לספר להם את האמת. האם מעל באמונן שנתנו בו? האם רצח את הבת שאותה שלחו כדי לעבוד בביתו?

- ''לא'', אמר הכומר בנחישות שוב ושוב, ''בשום אופן לא''.

במשטרה המקומית לא השתכנעו. הם לקחו את ג'נסן כדי שיצפה בגופתה החרוכה של אלמה. כל מה שנותר מהנערה שופעת החיים שהעריצה את הכומר הכריזמטי היה גווייה מחוסרת ידיים ורגליים. היה זה מראה מזעזע מדי אפילו עבור אדם כמו ג'נסן. הוא נשבר סופית והחל לדבר. בתוך כמה שעות מסר הודאה מפורטת על חלקו ברצח הנערה.

הרשויות חששו עתה כי לאחר שתתפשט השמועה על הודאת הכומר ברצח, הזעם שעד עתה הופנה כלפי המשטרה על שהעזה לחשוד בו יופנה מעתה והלאה כלפי היילו ג'נסן עצמו. הוחלט להקדים תרופה למכה. ג'נסן הועבר לעיר מנדן ובשעות הלילה המאוחרות הובא בפני שופט.

על אף שג'נסן הודה באשמה הוא שינה מפעם לפעם חלק מהפרטים בסיפורו. הוא סיפר כי רצח את אלמה משום שאיימה לגלות לאשתו על הריונה ממנו. בלילה בו שהתה אשתו בבית חולים, נתן לה כוסית יין שלתוכה טיפטף רעל - שלדבריו הביא למותה בתוך כשלושים דקות. בפעם אחרת אמר כי עד שהוציאה את נשמתה עברו תשע שעות תמימות. ללא קשר לשאלה כמה זמן ארכה גסיסתה, היה עליו עתה להעלים את נסיבות המקרה. ניתוח לאחר המוות יחשוף בקלות את ההרעלה. הוא החליט, אפוא, להשמיד את הגופה.

הכומר סיפר שגרר את גופתה של אלמה אל חדר השינה שבמעלה המדרגות. לאחר מכן, בדרכו למטה, הצית כמה סמרטוטים ישנים והניח להם לבעור על רצפת העץ. לאחר שהאש אחזה בבית בכל פה, הזעיק עזרה באמצעות הטלפון.

הכומר הרצחני הועמד למשפט, הורשע ונשלח למאסר עולם בכלא המדינה של צפון דקוטה. הוא מת בכלא ב-‏1946, שמונה שנים לאחר מכן.

סוף הסיפור? לא בהכרח. זוכרים את שתי העיירות בהן שימש ג'נסן ככומר לפני שהגיע לפיק סיטי?

ובכן, ב-‏1915, התקופה בה התגורר בלינקולן ואלי, נעלמה פתאום מרגרט מונסור, גיסתו של ג'נסן. ג'נסן נחקר על כך והודה בחקירתו שהיו ביניהם יחסים קרובים מאוד, אך הכחיש בתוקף שפגע בה בצורה כלשהי. לאחר מותה של מרגרט עבר ג'נסן עם משפחתו למארש, מונטנה. ב-‏1930, שנה בה עדיין שימש שם בכהונה, נעלמה לפתע רוזה אופ, ביתו בת ה-‏19 של כומר אחר בעיירה. חודש ימים לאחר מכן נמצאה גופתה כשהיא צפה בנהר ילוסטון. ג'נסן נחקר, אבל טען – ניחשתם נכון – שלא ידוע לו על כך דבר.

מי שמאמין לו מוזמן לקום.







מקור החומר למאמר הוא בספרו של ויליאם ג'קסון The Best of Dakota Mysteries and Oddities, שיצא לאור בהוצאת ואלי סטאר, בשנת 2003.











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
מצמרר   נטע יוסף-בודניק   יום ו', 27/07/2007 שעה 0:59   [הצג]   [6 תגובות]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©