שמונה רסיסים/ גדי קנר
יום א', 17/06/2007 שעה 10:34
מירב קנר, או רפונזל (כפי שהייתה ידועה בזהותה האינטרנטית) הלכה לעולמה בשנה שעברה בנסיבות טראגיות. היא הייתה בלוגרית משכילה, חריפה ושנויה במחלוקת, שלא היססה לגעת בנושאים שגם היו קשים עבורה ברמה האישית ביותר, כמו עולם מחלות הנפש. ההתנצחויות המילוליות שפרצו ברשת לאחר התאבדותה כמעט והשכיחו את העובדה שמעבר להיותה בעלת אתר וכותבת טקסטים, היא הייתה גם אם ורעיה. בדיוק שנה אחרי אותו יום, ביקשתי מגדי קנר, האב ובן הזוג, לכתוב על הדרך בה מתמודדת המשפחה עם האובדן. גדי בחר לעשות זאת באמצעות מאמר אורח ובו שיחזור של כמה דיאלוגים קצרצרים, כמעט יבשים, שבהם התנסו הוא וילדיו לאחר הטרגדיה. מתוך הדיאלוגים הללו צפים ועולים תמימות ילדותית ונוקשות ביורוקרטית, מקאבריות סתומה וגסות רוח אינטרנטית. משפחה שכולה, שנה אחרי.










''...הניחו לי כעת, אני מאושרת''. טקסט של ויסלבה שימבורסקה על קבר מירב (צילום: גדי קנר)

איש אחד עלה לקו 26, התיישב באחד המושבים שמול הילדה וחייך. היא נעצה בו מבט. הוא הוציא מתיקו מוסף ספורט ותפוח. הילדה גירדה קצת בפדחת ופתחה בשיחה.

- מה אתה קורא?
- עיתון.
- איזה עיתון?
- מעריב.
- יש שם תמונות של בראץ?
- לא יודע. אולי.
- איך קוראים לך?
- צחי.
- איפה אתה גר?
- בבת-ים.
- אתה יודע שיש לי גם אח קטן ושאמא שלי מתה?
- סליחה. אני בדיוק צריך לרדת פה.









17 בחודש.


''יומני היקר,

''היום קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים, חתכתי לי ולאשתי סלט, אכלנו ארוחת בוקר, אמרתי לה שלום, קטפתי בחוץ זר של פרחי בוגונוויליה שגדי אמר לי שהיא אהבה, נכנסתי לאוטו, הדלקתי רדיו, נסעתי לבית-עלמין ירקון, שמתי את הפרחים על הקבר, ניקיתי קצת מסביב, הקראתי לה שיר מתוך ספר שגדי אמר לי פעם שהיא אהבה.

''נסעתי למשרד שלי והשמים עוד לא נפלו עליי''.




-





- ואיך אתה מסתדר עם הילדים?
- בסדר, ברוך השם.
- ברוך אשם, הא? במה הוא אשם הברוך הזה?
- כן, בדיחה טובה. חדשה גם.
- בחיי, רק אתמול שמעתי אותה פעם ראשונה.
- ואמא שלך?
- גם כן בסדר, ברוך השם.
- עוד פעם הברוך הזה? אני רוצה לתפוס אותו פעם לשיחה.
- בבקשה, הוא גר פה ליד, במספר 13, דירה 6. תצלצל לפני שאתה מגיע. בכמה הענבים?
- שמונה שקל קילו. האדומים תשע שקל. תראה איזה יופי הקלמנטינות.
- הנה. תשקול לי.
- יוצא לך שמונה-עשרה וחצי.
- הנה, קח.
- בחייאת דינק, אין לי עודף ממאתיים. תשלם לי מחר.
- לא יכול. מחר אולי אני מת.
- לא יפה לדבר ככה שלילי. תשלם לי מחר. ואם בכל-זאת ייצא - שצדקת – אני אתבע את העיזבון.









- שירות לקוחות אורנג' שלום, מדבר עמית, במה אפשר לעזור?
- תראה, אני מקבל מכם חשבוניות שכתוב ''לכבוד מר מירב קנר''. אפשר לשנות?
- חכה. אני אעלה את הפרטים שלך על המחשב. רגע...
- אין בעיה, אני מחכה.
- הנה, עלה לי. מי זאת מירב?
- היא מתה.
- אההה...תנחומיי. ואתה רוצה לשנות?
- כן.
- זה ממש ממש בעיה. אם אשנה לך שם אצטרך לשנות לך גם את התכנית מחירים, ואתה נמצא כרגע בתכנית מחירים ממש ממש טובה ומשתלמת. אם אשנה לך תצטרך לעבור לתכנית אחרת, ממש ממש יקרה יותר.
- יודע מה? עזוב. עדיף להישאר ''מר מירב קנר''.
- טוב. אפשר לעזור לך בעוד משהו?
- בעצם כן. אולי תוכל להוסיף בחשבוניות ולכתוב מעכשיו ''לכבוד מר מירב קנר ז''ל''?
- לא יודע. חכה על הקו. אני ניגש לשאול את האחראית משמרת פה.









- מסכנים הילדים. נשארו יתומים, הא?
- מה אפשר לעשות.
- והם שואלים על אמא?
- הגדולה שואלת הרבה. הקטן בכלל לא.
- זה נראה לך בסדר שהוא לא שואל? אולי תשאל מישהו מקצועי על זה?
- לא חושב שצריך. הוא עוד לא בן שלוש.
- אני חושבת שאתה צריך להתייעץ על זה עם מישהו. שלא ייצא לך ככה חס-וחלילה...
- דפוק כמו האמא שלו, את מתכוונת?
- למה אתה מדבר ככה? לא יפה. הייתה הנשמה הכי טובה בעולם כפרה עליה מתה וככה אתה מלכלך עליה?
- מצטער.
- דווקא ממך לא ציפיתי לדיבורים כאלה. תתבייש.









1. שמעתי הייתה לא בסדר בראש. - אלמוני
2. ככה זה - מרינה 13
עם כל השמאלנים שממלאים לעצמם את הראש בשטויות ואחר כך עוד מתפלאים שהם קופצים מהגג.
3. איזה באסה אני לא ראשון. - יוסי
4. תגובה ל-‏2. - אחד העם
מאיפה לך שהיא אייתה שמאלנית???? למה סתם להעליל ככה????
5. מאיזה כוכב נפלתם אתם? - שמעון מ.
מה קשור שמאלנים לפה?? מי זה בכלל המירב הזאת?? מה איכפת ממנה??
6. ל-‏5 תתבייש שווה אלף כמוך. - עינת
לך לך יש כתבה בספורט על בית''ר ירושלים תגיב שמה יא קוף
7. הכרתי אותה אישית. - צבעונית45
חבל – היא הייתה אחלה בחורה תנצב''ה
8. כנסו כנסו כנסו. - נינה10
מישהו יודע אם באמת נכון שיודה ונינט מתחתנים......יאאאא.....זה הכי מרגש בעולםםםםםםם
9. תגובה ל-‏6 - שמעון מ.
לכי לכי תכבסי גרביים לאיזה ערבי מעזה.....
10. !!!!!! - אלמונימית
אתםן אין לכם שום כבוד למת חיות הלוואי שתמותו כוכלכם אמן סלע!!!!!
11. למה לקלל למה??? - לא מכובד
יש פו נושא רציני ואתם סתם מתעסקים בשטויות. מה חשוב יותר מלתת כבוד למת ולכבד את זיכרו??? למה אף אחד לא מזכיר את זה שהיא אישאירה אחריה שני יתומים למה????
12. מישהו אמר לי שהיא רצתה להרוג גם אותם. - ניויורק100
13. מסכנים ז''ל תנצב''ה השם ישמור. - יוכבד
גדלים בלי אמא איך בא לי ליבכות. שיהיה חזק הבעל שלה ויגדל את היתומים לזיכרה.
14. כמה כמה יצאה אתמול צ'לסי מי יודע???????? - ברק אובמה









- תסלח לי, אתה אולי יודע איפה פה זה הקבר של פניה גיבשטיין?
- לא. תשאל שמה במשרד והם יחפשו לך במחשב.
- שאלתי כבר והם אמרו לי שלא יודעים.
- אתה בטוח שהיא קבורה פה בבית-קברות?
- בטח שאני בטוח. היטלר יימח-שמו הרג אותה במחנות. בטח שהיא קבורה פה.
- טוב.
- יש לך אולי קצת מים לשתות?
- בבקשה, קח תשתה. הנה גם כוס.
- אחחחחח תודה. ומי זה קבור פה?
- מירב.
- גם אותה הרג היטלר יימח-שמו במחנות?
- לא יודע. אולי.




-





ובהקדמה לספר של פרננדו פסואה כתבה לי:

''מוגש מתנה לדוביבון, שיהיה תמיד חמודון, שיזכור תמיד את פשושון, שאותו תמיד אוהבון, וזה סוף הפזמון כי נשבר לי לעזאזל העיפרון''.

ופעם, כשניפגש, אולי אביא לה עיפרון חדש.








[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
טקסטים של מרב [חדש]
אבי   יום א', 17/06/2007 שעה 11:11 אתר אישי
היו בבלוג שלה טקסטים ממש טובים. יש כוונה להוציא אותם לאור?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

טקסטים של מרב [חדש]
אורי קציר   יום א', 17/06/2007 שעה 23:22
בתגובה לאבי
אתר אישי
אני לא יכול לדבר בשם גדי, אבל לאחר מותה של מירב הוא העלה לאוויר בלוג בשם ''תחייתה של רפונזל'', שחלקים קטנים ממנו מצויים שם עד היום. חלק מהקטעים נמחקו על ידי יריב חבוט מישראבלוג, בשל איזכורם המפורש של שמות מסוימים.

אשר לשאלה אם יש כוונה להוציא את הקטעים הללו לאור - לא לי פתרונים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

טקסטים של מרב [חדש]
גדי קנר   יום ב', 18/06/2007 שעה 8:43
בתגובה לאורי קציר
הטקסטים שכתבה מירב (והם רבים ונפלאים) נערכו, הוגהו ואף נחתם חוזה להוצאתם-לאור בהוצאת ספרים ידועה.
משיקולים שונים, שלא כאן המקום לפרטם, החלטתי לבסוף לדחות את העניין בכמה זמן.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

טקסטים של מרב [חדש]
אבי   יום ב', 18/06/2007 שעה 11:14
בתגובה לגדי קנר
אתר אישי
תודה :-)
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היו לי דמעות בעיניים [חדש]
חגית   יום א', 17/06/2007 שעה 12:55
כל כך עצוב, כל כך נוגע.

גדי, אפשר לשאול איך מתמודדות הבנות עם האובדן הזה היום?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

היו לי דמעות בעיניים [חדש]
זרבובית   יום ד', 20/06/2007 שעה 12:37
בתגובה לחגית
מרוב דמעות עצב ומגע לא שמת לב שמדובר בבן ובת?
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

תנחומי [חדש]
אלמוני   יום ב', 18/06/2007 שעה 16:07
אין לי מילים. המון אהבה לך ולילדים.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מצחיק [חדש]
תראזימאכוס   יום ד', 20/06/2007 שעה 22:59
שיקוף סאטירי מצוין של המציאות שהותירה אחריה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

עצוב. [חדש]
מסק   שבת, 23/06/2007 שעה 0:57 אתר אישי
אפשר לראות טוב דרך הכתיבה שלך, גדי, איך התאמתם זה לזו. שניכם מבריקים והלוואי שהעולם היה מלא יותר באנשים כמוכם ופחות אנשים כמו אלה שהלעיזו עליכם.

שתהיה ברוכה היכן שלא תהיה.
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

האטימות [חדש]
חמי בן נון   יום א', 24/06/2007 שעה 6:58 אתר אישי
קראתי ודמעתי. דמעתי וחשבתי לי -
אני מתקשה להאמין לאיזה דרגת אטימות הגיעה סביבתנו.
העולם אליו נולדתי היה מעט אחר: אטי יותר, חושש פחות.
אין ספק כי התנהלות הסביבה משפיעה עלינו והופכת חלקנו למצויים מאחורי זכוכית חלבית.
איך נתנער מכך אם אין למה להשוות? עולם האידיאות נראה מעורפל ולבן עם נקודות דרך העמימות החלבית.
הכאב עבר דרכי, גדי, והוא הכאיב. מה הוא ישאיר שם איני יודע,
חמי
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

מכירה את גדי [חדש]
דורית   יום ו', 15/05/2009 שעה 16:25
לכל המתעניינים, שלומו של גדי וילדיו שפיר בהחלט. בתו לומדת עם בני באותה כיתה. גדי הוא איש נעים הליכות ובתו חייכנית ומיוחדת. יש חיים אחרי לכל המרחמים
[הגב על תגובה זו]   [קישור ישיר לתגובה זו]            

[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©