רשימת ה-‏25: הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2007
יום ד', 23/05/2007 שעה 3:21
בשנתיים האחרונות פרסמתי את רשימת הבלוגים שמצאתי עניין מיוחד בביקור בהם. הרשימה הזו, שלא היה בה כל דירוג פנימי אלא רק בחירה סובייקטיבית ששיקפה את טעמי האישיים, הפכה ללהיט הגדול ביותר של ''אפלטון'' מאז הקמתו. עתה, ב-‏2007, אני ממשיך את המסורת הזאת. תוספת שלא הייתה כאן בשנה הראשונה אך נכנסה לרשימה הזו אשתקד היא רשימה של עשרת הבלוגים המבטיחים: אתרים מעניינים שפועלים במשך פחות משנה ושבעליהם השכילו לצקת לתוכן תוכן מעורר עניין וברמה נאותה. הנימוקים והטעמים הם אישיים לחלוטין ואינם מחייבים, כמובן, איש מלבדי. כלי מי שמבקש למצוא ברשימה הזו שיקוף כלשהו של החברה הישראלית מוטב שיידע זאת מראש. ובכן,הרי לכם מסע פרטי אל הבלוגוספירה הישראלית











ההתחלה הייתה צנועה. פרסמתי את רשימת הבלוגים שהיה לי מעניין לבקר בהם בשנת 2005. האמת היא שהייתי יכול לפרסם רשימה ארוכה בהרבה, אבל החלטתי להגביל את עצמי ומפה לשם יצא שמדובר בעשרים וחמישה. לא דירגתי אותם, משום שאינני אוהב דירוגים המתבצעים על פי פרמטרים בלתי-מדידים – והתרשמות היא פרמטר שלא ניתן למדוד אותו אלא על פי אמת המידה היחידנית של המתרשם, וגם היא אינה תמיד ניתנת להסבר. זו גם הסיבה שאני מעדיף לצפות בתחרויות אתלטיקה, שחייה, טניס או כדורסל על פני שחייה צורנית והתעמלות, למשל. ולכן, סדר הופעת הבלוגים ברשימה הוא חסר כל משמעות. מאחר ולא דירגתי אותם הם מופיעים לפי הסדר האלפביתי של שמות כותביהם – אמיתיים או בדויים.

התגובה להעלאתה של רשימה זו הייתה מעבר לכל ציפייה. מספר הטוקבקיסטים שבחרו להגיב עליה לא היה ממש גדול; אפס, כמות המיילים שקיבלתי לכתובתי האישית הייתה גדולה בהרבה והדיון שהתנהל באמצעות חילופי מיילים אלה היה רחב מעבר לכל מה שהתנהל באתר עצמו. יתר על כן, לפי העדכונים שאני מקבל מהתוכנה הסטטיסטית המודדת את התנועה האינטרנטית ב''אפלטון'', רשימה זו כיכבה, בכל חודש וללא יוצא מן הכלל, בין שלושת המאמרים הנצפים ביותר.

השנה האחרונה (כלומר זו שהחלה במאי 2006 ומסתיימת עתה) שפעה יוזמות בתחום הבלוגים. אלעד זלומונס, תום סלע וחנית כהן הקימו את פלטפורמת בלוגלי, המתבססת על תוכנת וורדפרס. עד מהרה עברו לבלוגלי לא מעט כותבים, חלקם חדשים בזירה וחלקם ותיקים שמאסו בזירות אחרות. קבוצת שוקן החליטה לחדור אל הבלוגוספירה והקימה את דה מרקר קפה, שכבר הצליח לייצר כמה שערוריות, כמו סגירת הבלוג של צביקה בשור, לאחר שהלה העלה לאוויר תמונת דיוקן בעיבוד אנימטורי, בניגוד לתקנון הקפה. גלובס בלוגס המשיך לכוון את עצמו אל הקהילה העסקית. רשימות הסלקטיבי הוסיף כה כותבים משלו. ואילו תפוז (המשתף פעולה עם בלוגיית גלובס) וישראבלוג הוסיפו להיות פלטפורמות להמונים.

במקביל לכל אלה, הלך וגבר הצורך ליצור מעין פורטל שיעדכן את צרכני הבלוגוספירה בפוסטים חדשים המועלים באלפי הבלוגים הפעילים כיום ברשת. Ozrox החל לתת שירות כזה, אך לא הצליח לחדור לשכבות רחבות של המשתמשים. חנן כהן יזם את הקמת וובסטר, שסיפק את השירות הזה ללמעלה מארבע מאות בלוגים (לפני ששב והפך לאתרו הביטוי האישי של כהן), ולאחר מכן העביר את השרביט לאחרים, בהם וובסטר – תחת הנהלה חדשה של מרק קפלון, Blogish של עופר מוסטיגמן, Grapes של אביעד קדרון ואחרים. ואחרים. אתרי חדשות גדולים החלו להכניס יותר ויותר ציטוטים מבלוגים ופעמים רבות פרסמו מאמרים שלמים מתוכם. פורטלים חדשים, דוגמת MiniBox התמקדו אמנם בחדשות בתחומים שונים, אבל ייחדו מקום רב מהרגיל לעדכוני בלוגים. אגרגטורים אחרים ניסו לפלח את הבלוגוספירה בהתאם למאפיינים ספציפיים, כמו כוורת, המתמקד בבלוגרים חובשי כיפה. סוגה חדשה של אגרגטורים שתפסה תאוצה הייתה זו שהאיצה בכותבים להמליץ על בלוגים או על פוסטים ספציפיים מתוך בלוגים, דוגמת שווה קריאה ושמה!. לפני זמן קצר הופיע גם בלוגטל, אתר שבנה ליאור לוין, המבקש להקיף את התופעה לא רק מההיבט של קישור למספר רב של בלוגים אלא גם להוות מרכז מידע ולפרסם מאמרים בתחום זה וקישורים למתרחש בבלוגוספירה הבינלאומית.

התוצאה של כל ההתפתחויות הללו היא הצפה של בלוגים בכל מקום ברשת. דומה כי כיום אין בישראל אדם העומד על דעתו שאינו נוטל חלק בדינאמיקה המרתקת הזו, או לכל הפחות מודע לקיומה. עד כדי כך הפך המנגנון האינטראקטיבי הזה לפופולארי, שכיום ניתן למצוא עדרים של פוליטיקאים, מנהלים ואנשי עסקים שמפעילים מנגנונים דמויי בלוגים מאתרי העסקים שהם מנהלים. אני בספק אם אתר שנועד לקדם מטרה פוליטית או מסחרית של גוף כלשהו יכול להיות מוגדר כבלוג (להזכירכם, הגדרה שנולדה מקיצור הצירוף Web Log או יומן רשת), אבל ספקנותי אינה רלוונטית כאן. עובדתית, האינטראקטיביות היא אין; הרשמיות המנוכרת – אאוט.

על רקע זה הפכה בחירת הבלוגים המעניינים של השנה לעניין סבוך למדי. הופעת מספר רב כל כך של בלוגים חדשים מחייבת סריקה הדוקה ויסודית יותר של המצאי וסינון קפדני של הכול. מאחר והסינון מתבצע על פי פרמטרים אישיים ביותר, אני נדרש בראש ובראשונה להסיבר אותו לעצמי.


כבר אמרתי בעבר שאני מאמין שבלוג טוב ניתן למדידה על פני הזמן. במדידה על פני ציר כרונולוגי רציף ניתן להרכיב את תפיסת העולם של הכותב, כולל החריגים שבתפיסה כזו. תפיסת המציאות שלו מן הדין שתקיף יותר מאשר חוויות אישיות גרידא אלא גם התייחסות רחבה לסובב אותו. בהקשר זה זכור לי ציטוט מספר ילדים ישן של ברוך נאדל (דומני שהיה זה ''נט''י והאוצר במדבר יהודה'', עוד אחד מאותם ספרים שרק עכברי קריאה כעבדכם הנאמן טורחים לחפש במחסנים מאובקים ולקרוא בשקיקה גם בגיל הבגרות) בה קובע אחד הגיבורים נחרצות ש''אדם צריך להתמחות במקצוע מסוים, אבל עליו לדעת משהו גם בתחומים אחרים, ומשהו מן המשהו בכל תחום''. ובכן, אולי אני לא מצטט מהקלאסיקה של הספרות העולמית, אבל המסר העיקרי ברור. אם נמיר את ההתייחסות למקצוע בהתייחסות הבלוגר לעצמו, נקבל בדיוק את מה שעליו אני מדבר: כותב הממקד את כתיבתו כמעט אך ורק בעצמו ובחייו האישיים מעורר בי עניין מוגבל למדי. כידוע, לא חסרים כאלה ברשת וטווח הכיסוי שלהם נע בין חוויות הלימודים, הדיאטה, הסקס והבילויים. אם נאמר את זה במלים פשוטות עוד יותר: אני נהנה מאוד מבלוגים שמלמדים אותי דברים שלא ידעתי קודם לכן, דברים שמעוררים את סקרנותו של הכותב בהקשר האינטלקטואלי.

הבהרתי גם שיתכן ויהיה מי שינסה לנתח את הרשימה הזו בכלים סוציולוגיים כאלה ואחרים ושאין לי כל כוונה למנן את הבלוגים שאני רואה כאיכותיים במיוחד לפי קריטריונים של מין, מוצא, עמדה פוליטית או כל אמת מידה אחרת שאינה קשורה לכתיבה נטו. גם פופולאריות הבלוג אינה מדד קובע כאן. חלק מהבלוגים הנכללים ברשימה הם עתירי כניסות; אחרים – פחות. ובכן, חשוב ככל שיהיה, המדד הזה אינו רלוונטי לרשימה שלי.

וכמובן, לכל כלל הסברתי שיש יוצאים מן הכלל. ישנם בלוגרים המביעים את עצמם באופן מעורר הערכה, אך משום מה בלוגיהם עוסקים בנושאים מצומצמים למדי. ישנם לא מעט בלוגים שאני נהנה אישית מקריאתם אך נמנעתי מהכנסתם לרשימה הזו. אבל אין ביכולתי להקיף את כולם ולכן לא אזכיר אותם כאן. יתכן שבעתיד חלק מהבלוגים האיכותיים שמתפקדים זמן קצר בלבד יהפכו אף הם להיות חלק ממנה. מה שברור הוא שמהבלוגים שכינסתי כאן אפשר ללמוד לא מעט. אני עצמי עושה זאת לעתים קרובות למדי ובכך מיישם את אחד היתרונות המרכזיים, לטעמי, של עולם הבלוגים: שימוש בערוצי מידע אלטרנטיביים, ישירים, שמעשירים את עולמי ומספקים לו ידע רב ומועיל וכלים חדשים המסייעים להתמודד עם המציאות היומיומית.

וישנו, כמובן, הכלל שקבעתי בעבר: לא ניתן להיכנס לרשימה הזו יותר מפעמיים ברציפות. בשל כך היא אינה כוללת כמה ממיטב הבלוגרים הכותבים בשפה העברית: אלכסנדר מאן, עמי בן בסט, יואב קרני, יגאל חמיש ועוד.

והרי לכם רשימת ה-‏25 לשנת 2007, ממוינת על פי שמות הבלוגרים בסדר אלפביתי עולה. ושוב: הפרמטרים לקביעתה אינם תקפים לגבי אף אחד פרט לעבדכם הנאמן.









הכותב הבלוג בכמה מילים
אבי אהרן אובייקטיביזם – מטאפיסיקה של תכלית האובייקטיביזם, אידיאת מבית מדרשה של איין ראנד המקדשת את הישגיות היחיד ומתנגדת לתיאוריות סוציאליסטיות, כבר אינה פופולארית כיום כפי שהייתה באמצע המאה הקודמת ורבים מהפילוסופים בני זמננו נוטים לזלזל בה ובממשיכיה, נתנאל בראנדן ולאיונרד פייקוף. לאבי אהרן זה לא משנה. הוא דוגל בעקרונות הללו, כותב על הפילוסופיה הזו בחריצות, דן באפיסטמולוגיה והמשגה ומעמיד אותה כאמת מידה לבחינת אירועים שונים שאותם הוא אוסף מאתרי אקטואליה ומבלוגים.
איתמר שאלתיאל, יוסי גורביץ', עופר רון החברים של ג'ורג' הבלוג הקבוצתי הראשון המופיע בטבלאות הנבחרים של אפלטון. כותביו החלו את הפרויקט המשותף שלהם ב''ההם'', אתר משותף בפורמט של בלוג שבו משתתפים למעלה מעשרים כותבים, מאוחר יותר הקימו אתר מצומצם יותר ולאחרונה פרשו מישראבלוג ועברו לפלטפורמת בלוגלי. ג'ורג' הוא כמובן ג'ורג' אורוול, נביא הטוטליטריות המודרנית ומחבר ''1984'', ''חוות החיות'' ואלגוריות פוליטיות נוספות. החבורה שמה לה למטרה להילחם נגד תופעות שעליהן הצביע אורוול בספריו, כמו בגידת האינטלקטואלים, שיתוף פעולה עם האויב והערצת הטוטליטריות וגם השימוש לרעה בשפה. זהו אחד האתרים הביקורתיים הרהוטים ביותר, ובשונה מאתרים דומים של אכפתניקים חברתיים המתמחים בהטלת רפש במתנגדיהם בטענה שהם מטומטמים ו/או פאשיסטים, ב''החברים של ג'ורג''' יש גרעין אינטלקטואלי קשה המביא תמיד ניתוח בעל ערך מוסף. גם אם לא מסכימים לביקורת המושמעת שם, תמיד כדאי לקרוא אותה.
אסף שפריר Ni-Ki ''חייו של ברברי עגול עיניים ביפן אינם פשוטים. העניינים מסתבכים אם השד הלבן מתגורר באיזור הכפרי, מקום בו דעות קדומות ואמונות טפלות הן הכלל ולא היוצא ממנו. המציאות הייחודית של יפן הופכת את הפעולות היום יומיות להרפתקאות, חלקן מצחיקות חלקן מתסכלות אבל את רובן ככולן אי אפשר למצוא באף מקום אחר''. אסף שפריר, המתגורר ביפן, כותב מזה זמן את קורות ההתחברות התרבותית שלו עם הארץ הרחוקה ההיא, שלא מעט מאיתנו אינם יודעים על החברה שלה כמעט דבר (אגב, החוקר אביגדור שחן טוען כי מוצאם של היפנים הוא מעשרת שבטי ישראל, מה שמעניק נופך מיוחד למונח ''ברברי''). מרתק ומשעשע.
ארגונאוט גן השעשועים של תקווה למרות העיצוב הוורדרד הבלוג הזה הוא כל דבר חוץ מביתה של פקאצה. מי שמטיל ספק ביצירתו של רפי לביא, קורא את הביוגרפיה של הפיסיקאי נילס בוהר וכותב על חוק שימור האנרגיה אינו יכול לנהל בלוג חסר טעם וריח. הסגנון קולח, אבל מאופק במידה, כמו שצריך.
אריה קיזל אריה קיזל - Arie Kizel גם מי שאינו מכיר את המסע הארוך של אריה קיזל, פעם עיתונאי ועורך מוערך והיום איש אקדמיה וחינוך, אינו יכול שלא להעריך את המחוייבות ארוכת השנים שלו לנושאים שאותם הוא אוהב. קיזל, שבשנה שעברה נמנה על עשרת הבלוגים המבטיחים של ''אפלטון'', זינק השנה אל הרשימה העיקרית בזכות סקירת זוויות בלתי נגמרות של תחומי החינוך השונים, החל מלימודי אזרחות בגני ילדים וכלה בתיאורטיקנים נוסח תומס גרין. כתיבה רהוטה, מדויקת, כמעט אקדמית באופיה. תענוג.
בועות אליי אוסף האסוציאציות שמלווה את כתיבתה השוטפת של הבלוגרית הזו מרשים למדי ומזכיר לי, במידה מסוימת, את האוסף הפרטי שלי: מוני אמריליו, טלפלא, רחל שפירא, נתן אלתרמן ושאר שרידים של ילדות אבודה ובלתי נשכחת. הפוסטים שלה הנוגעים בטרגדיות כתובים באופן אינטימי וצורב במיוחד.
בועז כהן לונדון קולינג עיתונאי ומוסיקאי שאינו מסוגל להפסיק לכתוב על מוסיקה. חובב ספרים ישנים ואינו מתנער אף מתקליטי ויניל. במשך השנים הוסיף לכך רובד אקטואלי. פוסטים מושקעים, רציניים, שאינם מוותרים גם על הפרטים הקטנים. הכתיבה האישית שלו בנושאים אינטימיים מהלכת על הקו שבין עינוג לצימרור. בהיר וחד.
גבי דנון בלשנות אונליין גבי דנון, בלשן מאוניברסיטת בר-אילן, מחזיק כבר למעלה משני וחצי בלוג צנוע העוסק בתחום זה ובנושאים המשיקים אליו. ''הבלשנות המודרנית מהווה מרכיב מרכזי במדעים הקוגניטיביים, והיא מקיימת יחסי גומלין הדוקים עם תחומים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, מדעי המח ומדעי המחשב'', הוא מסביר, ''מרכז ההתעניינות של הבלשן המודרני הוא היכולת הלשונית שיש לכל אדם ואדם והתהליכים הלשוניים הטבעיים. שאלות כמו 'איך צריך להגיד', הנובעות מהתייחסות לשפה כאל מערכת של נורמות חברתיות, הן שאלות שלרוב הבלשנים המודרניים אין בהן עניין''. דנון יודע להסביר היטב בלשנות למתחילים וכשמעמיקים אל תוך הטקסטים מוצאים עולם מרתק להפליא.
הזויה בנויה לתלפיות ''אני ההזויה, אשכנזייה, פולניה עם לב טהור וחינניות. ממחזרת בקבוקים וניירות, קולעת צמות וממזערת נזקים.באתי הלום לשתף ולהתחבט אתכם בסודות מן העבר, ההווה ובלי העתיד המתרחשים במוחי הקודח ולדגום לפי מיטב המסורת על מעללי. אני זרקתי את הכפפה, נראה מי יתפוס''. תיאורים ארוכים, מפורטים, של חוויות אקטואליות אבל גם אישיות, חלקן בעלות אופי מיני מאוד. הנטייה לצטט שירים בהקשרים ספציפיים מוסיפה על החן שבבלוג הזה.
הרב הגאון ניצבה שגל לימינך בלוג לא קל לקריאה, לפחות למי שאינו בעל רקע אישי הקשור בלימודי הלכה. אבל אין כל ספק שהקומבינציה של ניתוח סוגיות סקסואליות באמצעות התייחסות לטקסט ההלכתי-רבני מרתקת בפני עצמה. תנוחות, סאדיזם, פטישים, מציצות, טנטרות – לכל אלה יש שם התייחסות רחבה ומגוונת, לעתים אף עד כדי העלאת תהייה כיצד מצאו חז''ל זמן רב כל כך לעסוק בפירוט מדוקדק כל כך בסוגיות אינטימיות כל כך. ולא לטעות: הרב הגאון (שבעמדותיו האישיות קרוב מאוד כנראה לקבוצת 'דעת אמת') מקעקע באופן יסודי את כל יחסם ופסיקתם של חז''ל בסוגיות מיניות בכלל ובהקשר הנשי בפרט. ''אישה- חמת מלא צואה ופיה מלא דם, והכל רצין אחריה'', הוא שב ומזכיר את האמירה האיומה ההיא מהתלמוד הבבלי המתייחסת למחזור החודשי. לא להחמיץ.
ולדי דבוייריס רייטינג רמזורים עד למרד הגלוי שלו בתפוז (בשל אותו שינוי תקנון מפורסם שבעזרתו ביקש הפורטל לעשות שימוש בטקסטים של הכותבים בלא לקבל את רשותם לכך) היה דבוייריס ידוע יותר כחתול תעלול. האיש שתרגם קטעים של בולגקוב, הפך את ''מי שחלם'' ל''מי ששפך'' והציע לאולמרט להציב סוס ברשימת קדימה לכנסת, עבר לבלוגלי, הסיר את מסכת החתול והמשיך לדסקס משם את החיים ברהיטותו האופיינית ועם דגש מיוחד על המימשק התרבותי הרוסי-ישראלי המתגלם (גם) באישיותו שלו. בחודשים האחרונים מתמקד יותר ויותר בתחושת הזרות שלו בחברה שששה להדביק תוויות שליליות על מהגריה.
טלי רבן-הכט הדיוניסיה ''הבלוג הזה יתמקד בכל מה שנוגע לאמנות בכלל ולמדיום התמוה הזה, התיאטרון, בפרט. אני אשתדל לתת טעימות מרגעים בלתי נשכחים שאני חווה בתוך העולם הזה, שהוא לפעמים מצחיק עד דמעות, לפעמים משפיל ומתסכל, כמעט תמיד מאלף. ותמיד מתנדנד על הקשת שבין הנשגב, הפיוטי, לבין המגוחך, התפל''. כך כתבה טלי רבן כשהשיקה את הבלוג הוותיק שלה לפני כשלוש שנים. ניתוחים של סוגות תיאטרליות, של תחושות בעבודה ושל רומנטיקה בהתהוות. קריא ומהנה.
יגאל סרנה עד ראיה העיתונאי הוותיק יודע היטב כיצד לספר סיפור. הצלילה שלו אל תוך נבכיה של אמריקה במסע הארוך באזורי הכפר שלה היא מהאותנטיות ומהמרתקות שתוארו כאן: נוודים, דיירי קרוואנים, טרמפיסטים, בני מהגרים – כולם מוצאים מקום ברשימותיו ומרכיבים את הפסיפס האנושי המרתק של העולם החדש על רקע נופי טבע, עיירות קטנות ומסעדות דרכים. כך יש לפענח עם, תרבות ומסע. מרתק.
יונית בן שאול זכרונותיה האמיתיים של גיישה ישראלית עובדת לשעבר בתעשיית המין שמוצאת את עצמה עוסקת בנושאים הקשורים בכך גם שנים לאחר שיצאה ממנה. תפיסתה את הנושא בלתי-שגרתית בעליל: היא מוצאת צדדים חיוביים בזנות ובפורנוגרפיה ועומדת על זכותן של העובדות בתחומים אלה לפעול באופן חופשי ולהתאגד לצורך השגת זכויות חברתיות, ממש כבכל מקצוע אחר. היא מספקת תשובות לשאלות שלגבי חלק גדול מהגולשים מזרזות הבעת דעות קדומות יותר מאשר חיפוש מידע כשלעצמו, כמו האפשרות של התרקמות יחסים רומנטיים בין פרוצה ללקוח. בחברה כשלנו נדיר מאוד למצוא נשים שההתייחסות שלהן לתעשיית המין אינה כרוכה בהבעה אוטומאטית של תיעוב ודחייה ולכן חשוב במיוחד לשמוע את הקול הצלול הזה.
כרמל וייסמן דוקטור בלוג בשלהי השנה השלישית של העבודה על הדוקטורט שלה, צבר ''דוקטור בלוג'' לא מעט הנחות, ניתוחים, סטטיסטיקות ותגובות לגבי הבלוגוספירה ומאפייניה. השפה שבה מתנהל השיח בבלוג הזה, כולל השאלות הספציפיות שוייסמן מעבירה לקוראיה, מדרבנת את המגיבים לקיים דיון רציני ומעניין.
ליאור גלרנטר חתול רחוב דוקטורנט לסוציולוגיה שכתיבתו משלבת אקטואליה עם סגנון אקדמי-למחצה. בכלל, יש לי חיבה למי שיכול לכתוב בנשימה אחת על ספורט (הפועל תל אביב, במקרה הטראגי הזה), משפט, מחקר ותרבות. כיף לקרוא.
מוטי יהושע התפוררות מי שהיה דוג'ו השפירית בישראבלוג ועבר לבלוגלי תוך שינוי שם הבלוג הוא עדיין כותב מסקרן במיוחד. בשנה האחרונה עבר הבלוג, שבזמנו התמחה בין השאר בהיסטוריה, באינטרנט ובפוליטיקה, הסבה לבלוג מוזיקלי נטו. כתיבה שוטפת, מלאה אסוציאציות, שמעידה על ידע רב.
מורפילה איש הולך מביתו ''היום גירשתי את אשתי. הנחתי על כפות ידיה האהובות את כתב הגט, אמרתי מה שאמרתי, היא צעדה ארבעה צעדים לאחור וארבעה חזור ובזה הסתיימו 20 שנות נישואינו''. כך, בתיאור אותה חוויה מעצבת, פתח מורפילה את הבלוג שלו לפני למעלה משנתיים. מאז משקף יומן הרשת שלו התמודדות עם דילמות מוכרות וידועות: היחסים עם הילדים, ניסיונות להתנחם בנופים אחרים, צבירת הכוח שיאפשר להתאהב מחדש. אפילו שם הבלוג שאוב מההתנסות הכואבת הזו. כתוב היטב, לא מתלהם ובאופן אישי מאוד.
נדב פרץ הרהורים של אבא נושאים חברתיים עומדים במרכזם של עשרות בלוגים ברשת. אבל גם בסוגה הזאת, שמסנה ליצור מרכז כוח משל עצמה כמנוף לשינוי סוציאלי, צריך לדעת לכתוב. נדב פרץ, סוציאל-דמוקרט בנשמתו, צופה בעניינים ומנתח אותם מנקודת מבטו של אב מודאג. הכתיבה שלו בהירה ושוטפת, וגם אם לא מקבלים את השקפותיו, קל ללכת בעקבות חוט השני הלוגי שלו המעורר לעתים לא מעט מחשבות בקרב הקוראים.
עוזי אורנן אתר אורנן - לשון וחברה אתר אישי שהוא לא בדיוק בלוג, אבל מצטרף למסורת שפתחה רשימת ה-‏25 בשנתיים הקודמות עם אתרים דומים של אסף ענברי ואבשלום אליצור. הבלשן הכנעני הוותיק מהטכניון הוא בית ספר מהלך לכתיבה אקטואלית ואקדמית. סוגיות כגון המעמד האישי של תושבי המדינה מטרידות אותו במיוחד, ובאתרו אף ניתן למצוא את העתירה שהגיש לעליון ובה דרישה לאפשר לאזרח המדינה לרשום את לאומיותו כ''ישראלי'' ולא כ''יהודי''. מאלף.
עמוס עמוס, נביא זעם מינורי אחד הבלוגרים המחודדים ביותר בסביבה. חריף, לעתים קרובות עצבני, לא מהסס לומר דברים קשים בצורה ישירה ובאופן המתנער מכללי הפוליטיקלי קורקט. לעתים קרובות מתריס נגד מימסדים שבהם הוא רואה סכנה אנושית קשה: שלטון העורכים, שלטון עורכי הדין וכדומה. אפשר (ולעתים קרובות גם רצוי) להתווכח איתו - קשה מאוד להתעלם ממנו.
צביקה ברנהולץ נימוקים של צורה ותוכן בלוג רב-תחומי העוסק בנושאים שונים, החל מאקטואליה ותרבות וכלה בהיי-טק ובכלכלה. עין חדה וניתוחים מהירים ומשעשעים של פיסות מציאות, משולבים בלא מעט ידע אישי. לא הרבה אנשים יפרסמו מדריך מלא לצפייה משותפת בכדורגל עם עלמת חן או יקבעו שהטור הפובליציסטי המענג ביותר בעיתונות הישראלית מתפרסם בעיתון הימין ''מקור ראשון'' ונכתב על ידי יהודי לא-צעיר בשם אדוארד אטלר. אצל ברנהולץ הדברים האלה קורים והמקוריות הזו, כמו גם ההיגיון שמאחורי נימוקיה, הופכים אותו לאחד הכותבים היותר איכותיים בבלוגוספירה הישראלית.
קוראת מחשבות מה הסיפור?? כמו בבלוגים רבים, שם הכותבת והבלוג שלה הם מעין משחקי מלים. היא קוראת מחשבות, אמנם, אבל של אחרים. קוראת כפייתית ממש. וביקורת הספרים שלה היא מהטובות ברשת, בעיקר משום שהיא אינה עוסקת רק בספרות יפה, אלא גם בספרות אקטואלית (כמו ספרו של ניקולה סרקוזי, שנבחר לאחרונה לנשיא צרפת). קריא ומעניין.
רונן דורפן תופעת דורפן עוד כותב מוכשר בשרשרת של עיתונאים שפתחו בלוג כדי לשחרר בו את טקסטיהם הבלתי-ערוכים. דורפן הוא משוגע על ספורט, אבל בניגוד מוחלט לכתבים אחרים בתחום הוא אוהב אותו גם ברמה של מיתוסים ושל פולקלור. הוא מכיר במדויק את עלילות הכדורגלנים של שנות החמישים, את האגדות סביב כדורסלני שנות הששים ואת הקישורים האסוציאטיביים והעובדתיים בין אלה לאלה. כמי שבעצמו משתעשע לעתים קרובות עם חבריו בחידוני טריוויה ספורטיביים, דורפן יוצר אצלי לא מעט הזדהות אישית.
רחביה ברמן רדיקל מקלדת כבר כמה שנים שברמן חובט בכל מה שזז. אין לו יותר מדי סבלנות לתקשורת השטחית והנבערת, לשקרנים מקצועיים, לשרותי הביטחון וללאומנים למיניהם, אז הוא נכנס בהם. העניין הוא שבשונה משמאלני רשת אחרים, אצל ברמן הכתיבה יוצרת קומבינציה משעשעת למדי של זעם והומור.יתר על כן, הוא מהבודדים בסוגת האקטואליה שטורחים להתייחס, ובהרחבה יתרה, לסוגיות בינלאומיות, עם חיבה מיוחדת לפוליטיקה פנים-אמריקנית ולכל מה שקשור לאיראן. תזזיתי ומעניין.










וכפי שאמרתי, הנה גם רשימה של עשרת הבלוגים המבטיחים, כלומר אלה שפועלים במשך פחות משנה וטומנים בחובם פוטנציאל נאה של גיוון, הבעה ועניין גם לטווח הרחוק.

הכותב הבלוג בכמה מילים
אפי פוקס קודחַ פוקס, חיית אינטרנט ובעל כושר ביטוי מצוין, מנהל את הבלוג שלו פחות מחצי שנה, וכבר הפך לאחד הנקראים ביותר בסביבה. מלבד העיסוק השוטף שלו בנושאים כמו מחשבים, אקטואליה ומשפט (והדו''ח המשעשע שלו מאותה ישיבה בכנסת בה הציע אחד הח''כים להלאים את מנועי החיפוש(, עסק בחודשים האחרונים בעדכון ושיפוץ רעיון הקוד האתי לבלוגרים. בשל כך, ובשל כך בלבד, כבר מגיעה לו טפיחה על השכם. אבל גם ללא הקוד האתי הזה, הוא בלוגר רהוט, חד ועקבי.
אתון עיוורת שחרור שוטף בלוג שהוא סוג של תראפיה. דוקטורנטית חכמה שמגלה יכולת ביטוי עשירה ללבטי הנפש, נטייה לנתח תחומים אסתטיים בכלים שכלתניים והרבה הרבה ידע. '' אין לי מושג מי אני'', היא כותבת, ''בכנות. או לפחות, מה שפעם היה לי ברור מאוד, הופך לפחות ופחות ברור. זה כשלעצמו מבורך..אין לי מושג לאן כל זה הולך. לבלוג הזה יש חלק בתהליך, זה בטוח''. התחלה מצוינת.
דדי אורון אין דרך בין הסיפורים לאמירות הציניות שמקשרות ביניהן מסתתרת דמותו של בלוגר בעל יכולת ביטוי מרשימה שיודע היטב כיצד לספר על היומיום שלו. אורון החליט לעשות שינוי בחיים, השאיר מאחוריו את החרא, הפחית את רמת הסלולר, למד פסוקים מתורת הנסתר של האיסלם, הסתובב בניו זילנד ועשה קורס גונדוליירים. ואת כל אלה הוא מעביר בחן רב.
ורד דור הבלוג של ורד דור בלוג חדש שהוקם על חורבותיו של בלוג ישן יותר. חייה של בחורה תל אביבית חובבת אלתרמן שמספרת בחופשיות על זוגיותה הנשית, על האקסיות ושאר חוויות בעלות נופך רומנטי. הכתיבה המדודה, המסודרת, היא רענון ראוי לשמו בז'אנר הבלוגים האורבניים. יפה ומעניין.
חזי עמיאל מקשקשים עמיאל, מורה לפיסיקה שמחפש עבודה בהיי-טק, מעיד על עצמו כי הוא ''אוהב לקרוא ולשמוע על מדע וטכנולוגיה וגם קצת על היסטוריה ומוסיקה''. בינתיים הוא כותב היטב ובין ביקורת על הצעות חקיקה לפיקוח על הרשת לדיווח על טכנולוגיית יישומי הכיס, הוא מביא גם לא מעט סיפורים שמרפדים את הבלוג שלו בהרבה פיקנטריה. רוי סאליבן, כליא הברק האנושי מווירג'יניה, הוא דוגמה טובה לסיפור כזה. תמונה מאוסטרליה שבה צולמו, בו-זמנית, גם סופת ברקים גם זיקוקי דינור וגם כוכב שביט היא דוגמה נוספת.
יוספוס ה-‏11 הפרוקטולוגים של זקני ציון יוספוס, איש הייטק שעבד בארה''ב, חזר ארצה, גילה שקשה למצוא עבודה באמצעות חברות השמה שחושבות שמי שחוזר ארצה הוא תמהוני במקרה הטוב, התייאש ושב לניו ג'רסי, בה הוא עובד ומתגורר כיום. כתיבה מדויקת, לעתים מלהיבה, שיודעת לא רק לתאר פרטים מחיי היומיום אלא גם לנתח אותם כתופעות מנקודת מבט שנונה ואינטליגנטית.
ערן דינר זה מסתובב כותרת המשנה של הבלוג, ''מוסיקה נשכחת מימי הבראשית של הפופ העברי'', מסבירה כמעט הכול. דינר מטפל בשמורת הטבע המוסיקלית של שנות הששים והשבעים באהבה רבה ותוך מתן כבוד ראוי ליוצרים הוותיקים ההם. הבלוג שלו הוא מודל מצוין לדרך בה יכולות הטכנולוגיות של ימינו לסייע בשימור הזיכרון ההיסטורי. תענוג.
רוני גולן, ארנון הרשקוביץ ואורית לביא משפחתובלוגיה בלוגים משותפים, או קבוצתיים, הם תופעה ההולכת ומתפשטת ברשת, אבל בדרך כלל הקשרם הוא של ראייה חברתית או מקצועית משותפת. עיסוק משולש בגנאולוגיה הוא בכל זאת משהו יוצא דופן. גולן, הרשקוביץ ולביא עמלים על הכנת אילנות היוחסין שלהם ומלעםי דילמות שונות, כמו גם התייחסות למחקרים המתפרסמים תדיר בכלי התקשורת. למשל, הסיכוי שג'ינגיס חאן, שנחשב לאב הקדמון הפורה ביותר בהיסטוריה, הוא אבי אבותיהם של אחד הכותבים. רהוט ומעניין.
שאול לוי, עידן בריר זווית אחרת אפשר להתווכח על השאלה אם מה שלוי ובריר עושים הוא בכלל בלוג, אבל ברור שמדובר במעשה מבורך. השניים מביאים קטעי טקסט – בעיקר בעלי אופי ליברלי - מתוך ערוצי תקשורת ערביים, מתרגמים אותם ומעמידים אותם לתגובות ולדיון. לא ברור עד כמה היוזמה הזו, ששאיפותיה מזכירות את אלה של יגאל כרמון באתר ממר'', תתמסד. מה שברור הוא שהיא מביאה לא מעט מידע שהמדיה הישראלית מתעלמת ממנו או מדווחת עליו בשורות קצרות בלבד, ובמובן זה היא נכנסת לחלל גדול ומשמעותי.
של ברמן הערות שוליים לאפלטון בלוג מהורהר, על גבול הפילוסופי, המנסה למצוא קווים הגיוניים בתופעות המוכרות לכולנו. ''עלה בדעתי שאם ינחתו בכדור הארץ חייזרים שלא רואים נשים, אלא רק גברים, הם יהיו מסוגלים להסיק את קיומם של הנשים באורח עקיף על ידי ניתוח סטטיסטי של הצטלבויות מבטיהם של הגברים'', כתב בפוסט הפתיחה שלו, ''אם ישרטטו קו (מרוסק) דמיוני היוצא מעיניהם של כל הגברים, ויעקבו אחרי מקומות המפגש של הקווים לאורך זמן, יוכלו להקיש על מיקומם של נקודות נעות המתפקדות כנשוא המבטים הללו. האם זה יכול היה גם לעבוד בכיוון ההפוך? (אם החייזרים היו רואים רק את הנשים ולא את הגברים). תמהני''. מקורי ומעניין.









לרשימת ה-‏25 של שנת 2005
לרשימת ה-‏25 של שנת 2006







[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
רשימה מעולה   אלון שני   יום ד', 23/05/2007 שעה 4:21   [הצג]
מרגש ומרתק לקרוא   יגאל   יום ד', 23/05/2007 שעה 8:46   [הצג]   [4 תגובות]
כמה תוספות שלי   רונן   יום ד', 23/05/2007 שעה 10:48   [הצג]
(ללא כותרת)   מירי   יום ד', 23/05/2007 שעה 11:23   [הצג]
חן חן על האיזכור   ארגונאוט   יום ד', 23/05/2007 שעה 12:49   [הצג]   [2 תגובות]
תודה רבה :-)   אבי   יום ד', 23/05/2007 שעה 13:03   [הצג]
אורי   עמי   יום ד', 23/05/2007 שעה 15:59   [הצג]
תודה   יונית   יום ד', 23/05/2007 שעה 16:50   [הצג]
לכבוד הוא לי   ולדיסלב מיכאילוביץ' דבוייריס   יום ד', 23/05/2007 שעה 18:51   [הצג]
תודה!   אריה קיזל   יום ד', 23/05/2007 שעה 19:22   [הצג]
הוסמקתי!   בעות   יום ד', 23/05/2007 שעה 19:33   [הצג]
יופי של בחירות!   הר הקסמים   יום ד', 23/05/2007 שעה 19:34   [הצג]   [2 תגובות]
תודה רבה   טלי רבן-הכט   יום ד', 23/05/2007 שעה 21:44   [הצג]
(מנגבת זיעה)   הזוייה   יום ה', 24/05/2007 שעה 7:17   [הצג]
מהו שכרו של הבלוגר?   ארנון הרשקוביץ   יום ה', 24/05/2007 שעה 9:58   [הצג]   [2 תגובות]
אני מאד אוהב גם   צלופחד המקושש   יום ה', 24/05/2007 שעה 12:32   [הצג]   [2 תגובות]
שאני אסמיק?   אפי פוקס   יום ה', 24/05/2007 שעה 12:34   [הצג]
ללמוד תמיד משהו חדש   אלכסנדר מאן   יום ה', 24/05/2007 שעה 16:22   [הצג]
תודה   דדי אורון   יום ו', 25/05/2007 שעה 2:57   [הצג]
תודה על המחמאה   אסף שפריר   יום ו', 25/05/2007 שעה 10:20   [הצג]
תודות תודות   שאול לוי ועידן בריר   יום ו', 25/05/2007 שעה 13:08   [הצג]
נראה לי שאתה לא מכיר בלוגים מהאתר דקס (מה איתי?)   בילי באד   יום ו', 25/05/2007 שעה 15:04   [הצג]   [2 תגובות]
הבהרה קצרה   אורי קציר   שבת, 26/05/2007 שעה 0:58   [הצג]   [2 תגובות]
אכן רשימה מעניינת   מספר 666   שבת, 26/05/2007 שעה 8:55   [הצג]   [3 תגובות]
מוזר ומשונה   קורא בלוגים   שבת, 26/05/2007 שעה 14:20   [הצג]   [6 תגובות]
תודה מהפרוקטולוג   יוספוס ה-‏11   שבת, 26/05/2007 שעה 16:43   [הצג]
גם לי לכבוד הוא לי   אתון עיוורת   יום א', 27/05/2007 שעה 11:59   [הצג]   [2 תגובות]
מסה על הבועיזם:   שפי   יום א', 27/05/2007 שעה 16:50   [הצג]
התייחסות כללית   יונית בן שאול   יום א', 27/05/2007 שעה 20:49   [הצג]   [5 תגובות]
תודה על הסקירה   חזי עמיאל   יום א', 27/05/2007 שעה 22:10   [הצג]
(ללא כותרת)   אורית   יום ג', 29/05/2007 שעה 9:15   [הצג]
(ללא כותרת)   שרון   יום ג', 29/05/2007 שעה 13:08   [הצג]   [2 תגובות]
מודה על הרשימה המגוונת !   Chanit   יום ג', 29/05/2007 שעה 13:54   [הצג]
מה עם Gloglog.com ??   גל   יום ג', 29/05/2007 שעה 17:42   [הצג]
תרשה לי להמליץ   מעדומה   יום ה', 31/05/2007 שעה 20:06   [הצג]   [4 תגובות]
תודה רבה   ורד דור   יום א', 03/06/2007 שעה 7:02   [הצג]
סיכום מרתק ותחילתו של דיון מרתק   Vrider   יום ו', 19/10/2007 שעה 11:10   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©