דגני בוקר וברית מילה
יום ד', 28/12/2005 שעה 21:47
למי שתוהה על הקשר בין שני הדברים הכל-כך רחוקים זה מזה לכאורה שבכותרת, ניתן להשיב במילה אחת: קלוג. ובשלוש מלים: ג'ון הארווי קלוג. רוב הגברים באמריקה (ובמידה רבה יותר בישראל) אינם מודעים כלל לעובדה שאיש זה, שחי לפני כמאה וחמישים שנה והיה אחראי להמצאת דגני הבוקר הקרויים עד היום על שמו, השפיע בצורה כה מכרעת על חייהם, בין בארוחות הבוקר שלהם ובין - וזה חשוב קצת יותר - על עיצוב האיבר הפרטי ביותר בגופם. מה שמשליך לא מעט על בריאותם, על הסקס שלהם ועל לא מעט דברים אחרים, כולל בנות זוגם












מילת זכרים מפחיתה אוננות. הפחתת אוננות מורידה את הסיכוי ללקות במחלת רוחץ לפיכך, מומלץ לערוך ברית מילה לתינוקות ממין זכר. רפואת נפש אליבא דג'ון הארווי קלוג

בשנת 1876, בגיל 24, התקבל ד''ר ג'ון הארווי קלוג לעבודה בסנטוריום של באטל קריק שבמישיגן, מוסד בו עבד במשך 62 שנה. עד מהרה הפך לרופא המבוקש ביותר במקום: הרופאים (ובעקבותיהם גם לא מעט לקוחות) העריצו את יכולותיו כמנתח. הוא עצמו שמר על דיאטה צמחונית קפדנית ועסק בפיתוח מוצרי מזון שיועילו, לשיטתו, לבריאות בני האדם. בין השאר, פיתח את חמאת הבוטנים, הגרנולה והדגנים הקלויים. החברה הידועה ביותר בתחום ייצור דגני הבוקר עודנה קרויה על שמו.

אבל קלוג היה גם האחראי לכמה פרקטיקות רפואיות שגם כיום שנויות מאוד במחלוקת. בסנטוריום שלו ניתנו למטופלים טיפולים כמו הידרופתיה, אלקטרופתיה, מכנותרפיה וטיפולי רדיום. במשך זמן מה קידם את ה''פלטשריזציה'', או לעיסת המזון עד החלקתו בגרון בכוחות עצמו. מאוחר יותר הגיע למסקנה שלעיסה מופרזת הורסת את המירקם הסיבי של המזון. קלוג גם התנגד בנחרצות לפעילות מינית, החל מאוננות ועד לסקס נורמטיבי בין בני זוג נשואים שלא למטרת ריבוי טבעי. הוא עצמו, אגב, מעולם לא קיים מגע מיני עם רעייתו.

בשנת 1877 פרסם קלוג את ספרו Plane facts for Old and Young: Embracing the Natural History and Hygiene of Organic Life. בין השאר, הוא טען שם שבאמצעות ביצוע ברית המילה ניתן למנוע ''הפרעה'' כמו אוננות. עד כדי כך דירבנו דעותיו של קלוג את החשש מפני אוננות באותה תקופה, שבמשרד הפטנטים האמריקני נרשמו עשרות המצאות חדשות למניעת אוננות זכרית. קלוג גם קישר בין אוננות לבין מחלות נפש ולמחלות נוספות, כמו שחפת, ובמשתמע: הורים שימולו את יוצא חלציהם ישמרו בכך על בריאותו הנפשית והפיסית. הוא המליץ על מילה גם מסיבות היגייניות ובכדי ''להבטיח ניקיון'' במקום בו, כפי שכתב, עשויות להצטבר הפרשות שיגרמו לגירוי. קלוג אך טען כי הדת היהודית מצווה למול את בניה מסיבות של שמירה על ההיגיינה האישית. עד כדי כך נחשב האיש בשעתו למומחה בתחומו, עד כי מרבית האמריקנים קיבלו את דבריו כפשוטם והחלו למול את בניהם (בדורות קודמים לא היייתה המילה מקובלת בקרב פלחים רחבים של האוכלוסיה). התוצאה היא שעד היום ארצות הברית היא המדינה המערבית היחידה (שאוכלוסייתה נוצרית ברובה, כלומר לא מחוייבת - כמו היהודים והמוסלמים - לבצע מילה מתוקף ציווי דתי כלשהו כלשהו) שרוב בניה נימולים בינקותם.

המשקעים שנותרו כיום בקרב אלה המבצעים מילה בבניהם מסיבות לא-דתיות הן האמירה המעורפלת ש''זה בריא'' ו''זה עוזר נגד מחלות מין''. אז זהו, שלא. היום מקובל דווקא להניח שהפין הערל היגייני יותר מהפין הנימול. הערלה מייצרת נוזל סיכה הקרוי סמגמה. הסמגמה מכיל חומרים אנטי-ויראליים ואנטי-בקטריאליים, המשמשים להגנה על פתח השתן (בדומה להגנה שמספק העפעף על העין). אצל הערל הסמגמה מכסה את העטרה; לגברים נימולים אין סמגמה ולכן פתח השתן שלהם חשוף יותר לזיהומים. קולד וטיילור סיכמו את הנושא היטב במאמר שפרסמו לפני שנים אחדות.

הטענה הפופולרית לפיה נימולים חשופים יותר להידבקות במחלות מין הופרכה גם היא. במאמר שפרסמו לומן, מאסי וצוקרמן לפני מספר שנים בכותרת Circumcision in the United States, הופרכה טענה זו מניה וביה. יתר על כן, הממצאים שהביאו השלושה מראים כי לגברים ערלים יש עמידות גבוהה משמעותית מזו של נימולים מפני הידבקות בסוגים אחדים של הרפס וגם שככל שמספר הפרטנרים של יחסי המין לגבר גדל, כך גדלה, סטטיסטית, העמידות למחלות מין של הגבר הערל מול זו של הנימול. גם טענה אחרת, לפיה סרטן הפין שכיח יותר בקרב נימולים מאשר בקרב ערלים, הופרכה זה מכבר (ואגב, מדובר בסוג נדיר מאוד של סרטן: במאמר של ואן האו בנושא הצד החוקי של המילה מובא נתון סטטיסטי לפיו על כל גבר אמריקני שמת בשנת כתיבת המאמר 1998 כתוצאה מסרטן הפין, מתות 264 נשים מסרטן השד).

סנטוריום של קלוג בבאטל קריק, מישיגן. במשך עשרות שנות עבודה צבר קלוג מוניטין שהפכו את המרכז הרפואי הזה למבוקש ביותר באמריקה

בבלי דעת, השפיע קלוג - שהיה אחד הראשונים שייחסו למילה משמעות רפואית - גם על המתרחש בישראל כיום. קבוצה גדלה והולכת של ישראלים, רובם ילידי הארץ, נמנעת כיום מביצוע ברית מילה בילדיהם. הנימוקים לכך מגוונים, אבל מאחר ורובם אינם רואים עצמם מחוייבים למצוות הדת מתמקדים עיקרם בשאלות של בריאות ומוסר: החל מרצון להימנע מפגיעה אפשרית באיבר מינו של העולל, עבור דרך דאגה להנאתו המינית לכשיגדל וכלה ברצון להותיר אל ההחלטה לגבי ביצוע ריטואל בלתי הפיך בידי הבן עצמו, לכשיגדל. מתנגדי מילה אלה מתרכזים בכמה קבוצות עיקריות, הפועלות על בסיס וולונטרי ומספקות מידע זמין ותמיכה מוראלית וחברתית להורים השוקלים שלא לבצע מילה בבניהם. הגדולות שבהן הן קה''ל (קבוצת הורים לילדים שלא נימולו), שהוקמה לפני כחמש שנים ופעיליה נפגשים על בסיס קבוע בפורום ברית המילה של ''תפוז''; וקבוצה נוספת, שמרכזה הוא האתר ''אף מילה'' שהקים פעיל נלהב מצפון הארץ ושמשגר מדי פעם עלום מידע לגולשים המעוניינים בכך.

ד''ר קלוג מת ב-‏1943, בגיל 91, לאחר הרבה שנים של דיאטה, עבודה והתנזרות מסקס. כיום, מתייחסים מרבית האמריקנים אליו ואל עבודתו באופן שנע על הסקאלה שבין ספקנות לזלזול ושמו מזוהה, כאמור, עם מוצרי מזון ולא עם מחקר רפואי. פרטים נוספים עליו אפשר למצוא באתר המוקדש דווקא לרופאי אליל אמריקניים, וגם באתר כדוגמת circumstitions.com, הבוחן את כל היבטיה של המילה.







למקורות מידע נוספים לגבי ההיבטים הרפואיים של המילה:

הארגון הלאומי האמריקני של מרכזי מידע בנושא המילה (NOCIRC)
CIRP - ריכוז משאבי מידע בנושא המילה
Intactivism - אתר המפיץ מידע השולל, ברובו, את המילה כריטואל רפואי
ההיסטוריה של המילה בארצות הברית
המאמר ''קורבן הברית'', מאת ד''ר חנוך בן ימי
המאמר ''כל מה שלא רציתם לדעת על ברית מילה, מאת ד''ר אבשלום זוסמן-דיסקין
המאמר ''מילה: ברית או הפרה'', מאת עו''ד גלית פולצ'ק











[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
הנושא עדיין שנוי במחלוקת קשה   קובי   יום ד', 28/12/2005 שעה 22:39   [הצג]   [21 תגובות]
האם נשים לנימולים פחות נהנות ?   מולי   יום ה', 29/12/2005 שעה 23:07   [הצג]   [2 תגובות]
(ללא כותרת)   ישי   יום ב', 09/01/2006 שעה 6:50   [הצג]
אוי ואבוי   אורי קציר   יום ב', 09/01/2006 שעה 21:20   [הצג]   [2 תגובות]
מאמר מעניין   עמרי גולדשטיין   יום ד', 18/01/2006 שעה 0:51   [הצג]   [2 תגובות]
ממשיכים בטקסים עתיקים   דרור   יום ב', 23/01/2006 שעה 15:24   [הצג]
כולכם   עמית   יום ו', 05/12/2008 שעה 15:41   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©