אל תקראו לנו אחים
יום ה', 18/08/2005 שעה 0:42
''עכשיו, ברצועת עזה, החלטתם שאנחנו בכלל נאצים. הטלאים הצהובים, הציטוטים מיומן אייכמן, שליחת הילדים לצעוד בידיים מורמות עם טלאים כתומים בניסיון לדמות פינוי ישוב מתוך איפוק לטבח יהודים בוורשה, כינוי הרמטכ''ל בתואר ''יודנראט'' – בכל אלה את מבזים את צה''ל, את המדינה אבל בראש ובראשונה את עצמכם''. מכתב עצבני במיוחד, שאינו מיועד לכל מצדדי השיח התקין פוליטית, אבל מגיב לכל המתנחלים המבקשים לקבל חיזוק לגילויי השנאה שלהם כלפי מוסדות המדינה והצבא באמצעות חיבוקנו. עכשיו הפכנו פתאום ל''אחים''










אל תבקשו מאיתנו להזדהות אתכם. אנחנו לא מסוגלים. מה שקורה עכשיו אינו מחלוקת פוליטית אלא קרב בין תרבויות: המשיחיות הפנאטית נגד הציבור הנורמטיבי. כל המלים היפות וכל הביטויים המכובסים לא יוכלו להסתיר את זה.

ובכן, הגיעה השעה לומר לכם כמה מלים בפרצוף.

במשך שנים ברחתם משיתוף פעולה איתנו. כשביקשנו את עזרתכם התחמקתם. טענתם שיש דברים יותר חשובים. כשרצינו לשתף אתכם בעולמנו ברחתם והקמתם עולם משלכם. הקמתם ישיבות הסדר כתחליף לשירות צבאי רגיל. הקמתם התיישבות דווקנית בלב אוכלוסיה ששונאת אתכם במקום לחזק ולבסס יישובים שהיו זקוקים לכם. הסברתם לנו שהאדמה קדושה יותר מכל אדם. שאין לנו זכות להחליט על דרכנו משום שזו אינה דרככם. שאנחנו בוגדים משום שאיננו חושבים כמוכם. שאנחנו אוהבי ערבים ותוקעי סכינים בגב האומה. שאנחנו מרעילי בארות ובועלי נידות. טענתם שאין לנו שום זכות קיום בארץ הזו אם לא נקבל את השקפת עולמכם המטורפת. סירבתם לראות את המציאות הקשה ובעיניים נשואות לשמיים זמרתם על נסים שיצילו אתכם. מבחינתכם, אלוהים הוא הריבון ולא נבחרי העם הזה. ראיתם את עצמכם כקבוצה נבחרת בתוך עם נבחר. גיבשתם תיאולוגיה בעלת מוסר כפול ומשולש, שלעתים אף נגועה ברצחנות גרידא.

מעולם לא היינו מספיק טובים בשבילכם. זלזלתם בנו ופרשתם מאיתנו. הקמתם יישובים על טהרת אנשיכם, דבר שאם אנו היינו מעזים לעשותו הייתם מאשימים אותנו בגזענות. כשהבענו דעה שונה משלכם בענייני החזרת שטחים האשמתם אותנו בתבוסתנות ובפלגנות. מנהיגיכם ואתם עושים זאת ברגעים אלה ממש. בחרתם להתעטף בהילות מלאכותיות של קדושה נשגבת ולהקים לכם עולם דמיוני שבו אתם טובים מאיתנו בשל אדיקותכם היתרה. שריכם ומפלגותיכם הזרימו כסף לטובת מערכות החינוך הכיתתיות שלכם על חשבון אלה של כלל הציבור. הכוח נסך בכם שכרון של עוצמה. שכבות השומן אטמו לא רק את לבבכם אלא גם את אוזניכם. מיאנתם לשמוע ולהקשיב. בדמיונכם הייתם מרחיבי המדינה ומיישביה האמיתיים. בדמיונכם הייתם יהודים טובים מאיתנו. אבל במציאות יצרתם כת א-מוסרית שחמסה את משאבי המדינה, פגעה ברוב הדומם שלה והתחרדה במהירות מסחררת.

נטשתם כל דרך של ריאליזם פוליטי. זנחתם את אותם מנהיגים שנראו לכם אפורים ובלתי אטרקטיביים רק משום שדגלו במתינות מדינית ובהתבססות במרכז הפוליטי. הנערים החדשים שנשאתם לשלטון הביאו אתכם אל עברי פי פחת. לפחות אחד מהם גם הסביר שקיבל הוראה ישירה מאלוהים ללכת בדרכו הפוליטית. מרוב הקשבה לקולות העליונים שכחתם את בני האדם שלמטה. מהם הסבתם את ראשכם. במקום כל זאת, הלכתם וטיפחתם אצלכם את מורשת האפרטהייד: לזרוק מכאן עם שלם, או, לכל הפחות, להכניס אותו לגטאות מגודרים היטב. לא התקוממתם נגד חמיסת זכויות האדם הללו. מבחינתכם, זכותכם על האדמה היא אחת ואין בלתה וכל מי שחושב אחרת הוא, כבר אמרנו, בוגד. אתם אלה שזעקתם שרבין בוגד, שפרס בוגד. אתם אלה הזועקים עכשיו ששרון בוגד. אתם האנשים שיודעים לגדף קצינים ולתלוש את דרגותיהם, ליידות ביצים בפוליטיקאים שאינכם חפצים ביקרם, למחוץ באבנים את גופו מחוסר ההכרה של בן המואסי. אולי אתם רואים בכל אלה עשבים שוטים, אבל גינתכם מלאה בכאלה. ואתם מטים את פרצופכם ממנה ומסתכלים באיזו תמונה על הקיר, תמונה שיש בה ורדים וסחלבים. ואחר כך, כשאתם אמורים לשוב ולהתמודד עם המציאות. אתם מתפלאים על כך שהיא קוצנית יותר ממה שדמיינתם.

הוצאתם מקרבכם רוצחים שפלים. בשם היהדות הכיתתית שלכם, הפכתם אותם לגיבורים. בנותיכם העריצו את יגאל עמיר ותלו את תמונותיו בחדרן. על ברוך גולדשטיין דיברתם בהערצה ואמרתם שדרושה גדלות נפש לבצע את אותה זוועה שעשה. עכשיו אתם אומרים מלים דומות גם על הרוצח משפרעם, עדן נתן זאדה. אשר וייזגן, שרצח היום ארבעה פלסטינים בשל מוצאם בלבד, ודאי יקבל בפנתיאון שלכם מקום השמור לקדושים. כשקורה משהו מעין זה אתם מתקוממים נגד אלה שמגנים אתכם ומעזים להטיף בגלגול עיניים לאיזו מנטרה משונה שאתם קוראים לה אחדות העם. לא אחדות אתם רוצים, אלא שליטה. אבל אחדות היא מילה מכובסת שכזו, שנשמעת טוב לכל אוזן ושהדיוטות קונים בשתי ידיים. לא עוד.

הסרתם מעליכם כל אחריות לגבי הדור הבא שלכם. אתם קוראים לו מלח הארץ, אני קורא לו בושה וחרפה. את ילדיכם שלחתם לכבישים במקום לבתי הספר. הסכמתם, מי בדיבור ומי בשתיקה, לכך שיחסמו צירי תנועה, יצרחו בהיסטריה האשמות בגידה, ינסו לפגוע פיסית בבני אדם. לא הבנתם שבכך השפלתם את עצמכם, איבדתם את סמכותכם ההורית, חינכתם אותם שלא לכבד אתכם כאב וכאם. השבט שהוצאתם מקרבכם מסתובב היום וממלמל שברי תפילות, יורק על סמלי המדינה שנתנה לו בתים ואדמות בחינם, מנקב גלגלי רכבים צבאיים שנשלחו להגן עליו ומגדף כל מי שאינו יהודי דיו לטעמו או מוכן לסגוד לאלה שאותה הוא מעריץ, הלא היא האדמה.

קידשתם את קורבנותיכם ושכחתם את קורבנותינו. גם בנינו נהרגו על הארץ הזו. גם הם לחמו בארבעת העשורים האחרונים על אדמתה המקוללת של עזה, גם הם הגירו את דמם בהרי חברון ועל גבעות ג'נין. מאות מהם נהרגו שם במשך השנים רק כדי שנוכל להיווכח איך אתם מתגאים בהתעללות בחבריהם ביצהר ובתפוח, במעון ובאיתמר. כמו קנאי מצדה, אתם רואים בעצמכם את הצודקים היחידים ואת כל האחרים כבוגדים וכטיפשים. כמוהם, אתם רואים את ההקרבה כביטוי העליון של האמונה ואינכם מבינים שאמונה זו עיוורת היא ושהציווי העליון הוא החיים. כמותם, אתם נחושים להיות צודקים בכל מחיר אבל מתעלמים במופגן שאת המחיר משלמים בעיקר אנחנו.

עכשיו, ברצועת עזה, החלטתם שאנחנו בכלל נאצים. קריאת הרבנים לצה''ל לסרב פקודה, הטלאים הצהובים, הציטוטים מיומן אייכמן, שליחת הילדים לצעוד בידיים מורמות עם טלאים כתומים בניסיון לדמות פינוי ישוב מתוך איפוק לטבח יהודים בוורשה, כינוי הרמטכ''ל בתואר ''יודנראט'' – בכל אלה את מבזים את צה''ל, את המדינה אבל בראש ובראשונה את עצמכם.

יצאתם מכל מסלול נורמלי. אתם הולכים ומתרחקים ממרכז העצבים של החברה הישראלית, נאחזים זה בזה כדי שלא לטבוע בים של אכזבה. אתם, שכל חייכם חונכתם וחינכתם לכך שהעם היהודי הוא תוצאה של נס אלוהי אינכם מבינים שהכל תלוי בראש ובראשונה ברוח האדם. הרוח שאתם מקרינים היא היא הצורה החיצונית שלכם. היא מה שאנחנו רואים. ואם מי שמייצג אותה הוא אותם צווחנים המחללים את זכר השואה בכנותם חיילים נאצים ובהשוותם גיבור מלחמה ישראלי לצורר הגרוע מכולם, אם מי שמסמל אותה הוא אותו גבר מזוקן המנופף בבנו התינוק מחוץ לחלון הקומה השנייה בבייתו – ובכן, אין מה להוסיף על כך.

אל תקראו לנו אחים. עם אנשים כמותכם אנחנו לא רוצים שום קשר. לא חברים, לא שכנים, ודאי שלא אחים.









[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]   [קפל תגובות]   [פרוס תגובות]            

 
בינגו!   רונן   יום ה', 18/08/2005 שעה 0:56   [הצג]
אורי תתנתק ממני   אהוד רויטמן   יום ה', 18/08/2005 שעה 1:22   [הצג]   [18 תגובות]
איזו שנאה יש לך אלהים ישמור   רפי   יום ה', 18/08/2005 שעה 1:23   [הצג]   [5 תגובות]
מסכים עם הרוב, מילים כדורבנות   אפי ב.   יום ה', 18/08/2005 שעה 1:24   [הצג]   [5 תגובות]
לא רק שנאה   רן   יום ה', 18/08/2005 שעה 1:36   [הצג]   [2 תגובות]
כל מילה בסלע!!!   גידי שדה   יום ה', 18/08/2005 שעה 1:56   [הצג]
חבל   אביאל   יום ה', 18/08/2005 שעה 10:05   [הצג]   [4 תגובות]
מסכים עם כל מילה   יוסי לוי   יום ה', 18/08/2005 שעה 10:12   [הצג]
אורי, הגזמת   רוני ה.   יום ה', 18/08/2005 שעה 11:29   [הצג]   [4 תגובות]
אתם האחים של אחמד יאסין,לא שלנו   דרור   יום ה', 18/08/2005 שעה 12:29   [הצג]   [3 תגובות]
אנחנו מבינים שאתה ושכמותך מסיתים, מכלילים, שונאים וגם לא אחים...   מוטי   יום ה', 18/08/2005 שעה 13:20   [הצג]   [6 תגובות]
מסכים עם הנימה והמסר העקרי   אלי   יום ה', 18/08/2005 שעה 22:42   [הצג]
תגובה חלקית וניסיון להטפת מוסר   איציק   יום ו', 19/08/2005 שעה 3:21   [הצג]
הנותן לדורו נותן לדורות   עידית גוטליב - דולב   יום ו', 19/08/2005 שעה 4:11   [הצג]   [12 תגובות]
תהום של אי וודאות   אלכסנדר מאן   שבת, 20/08/2005 שעה 15:07   [הצג]   [3 תגובות]
הנותן לדורו נותן לדורות (חיים נחמן ביאליק)   עידית גוטליב   יום ב', 22/08/2005 שעה 11:57   [הצג]   [6 תגובות]
''ברכנו אבינו כולנו כאחד''.   מיכאל אוֹיְשִׁי   יום ב', 22/08/2005 שעה 15:46   [הצג]   [7 תגובות]
וואו זה היה ארוך   עידו   יום ג', 23/08/2005 שעה 11:30   [הצג]
לאורי וכל החבר'ה   משה   יום ד', 24/08/2005 שעה 12:16   [הצג]   [3 תגובות]
כדאי לקרוא - ''הם מפחדים'' של צביה גרינפילד   מוליק   יום ד', 24/08/2005 שעה 12:40   [הצג]   [2 תגובות]
כתוב כיאות   משה   יום ד', 24/08/2005 שעה 13:29   [הצג]
מרתק!!   דליה ג.   יום ד', 24/08/2005 שעה 16:33   [הצג]   [2 תגובות]
דברים נכוחים   אליעזר הכהן   יום ד', 24/08/2005 שעה 17:41   [הצג]
(ללא כותרת)   אלמוני   יום ה', 25/08/2005 שעה 1:15   [הצג]   [3 תגובות]
מסכים! אך האם עלינו להחזיר להם באותו יחס? או להמשיך ''להתחשב''...   גיא , תל אביב   יום ה', 25/08/2005 שעה 9:00   [הצג]   [2 תגובות]
חד כתער ומכאיב כתער חד   נמרוד   יום ה', 25/08/2005 שעה 20:24   [הצג]   [3 תגובות]
מחשבה שמפחידה אותי....   טל   יום ה', 25/08/2005 שעה 21:03   [הצג]
תגובתי   אביחי   יום ה', 25/08/2005 שעה 21:05   [הצג]   [2 תגובות]
וואו - כמה מילים - כמה דיבורים   מונס   יום ה', 25/08/2005 שעה 21:51   [הצג]
סיפור אישי   BUZZ   יום ה', 25/08/2005 שעה 21:55   [הצג]
ועוד נקודה אחת קטנה   מונס   יום ה', 25/08/2005 שעה 22:00   [הצג]
תודה לאורי קציר   קורינה   יום ו', 26/08/2005 שעה 12:00   [הצג]
ההכללה החולנית של השמאל   גור   שבת, 27/08/2005 שעה 15:48   [הצג]   [3 תגובות]
נדל''ן   תומר   יום א', 28/08/2005 שעה 0:09   [הצג]
הבעיה עם הימנים   י   יום א', 28/08/2005 שעה 14:14   [הצג]   [2 תגובות]
חבל....   מוריה   יום ב', 29/08/2005 שעה 10:45   [הצג]   [7 תגובות]
לצערי,עובדות היסטוריות אכן מאששות את התזה לגבי סמיכות בין השואה   מיכאל גרין   יום ו', 02/09/2005 שעה 10:13   [הצג]   [3 תגובות]
צמרמורת עוברת לאורך גבי   שלומי   יום ב', 28/11/2005 שעה 23:16   [הצג]   [2 תגובות]
(ללא כותרת)   יפה   יום ד', 07/12/2005 שעה 15:01   [הצג]
(ללא כותרת)   נתאי   יום ה', 15/06/2006 שעה 1:57   [הצג]
הלו?   nir   יום ג', 31/10/2006 שעה 13:30   [הצג]
(ללא כותרת)   אבי   יום ג', 16/01/2007 שעה 21:32   [הצג]
(ללא כותרת)   אלי   יום ג', 16/01/2007 שעה 21:49   [הצג]   [2 תגובות]
במסגרת חיפוש חומר מסוים, נתקלתי   ח''א   יום א', 19/08/2007 שעה 12:53   [הצג]
חיפשתי קש לחמורי והנה מצאתי במפעלו של אורי חציר   אלי אנגל   יום א', 26/08/2007 שעה 12:38   [הצג]
מילה בסלע- שתיקה בתרי   אלמוני   יום ג', 02/10/2007 שעה 15:58   [הצג]
לא מסכים   בוריס   יום ו', 04/01/2008 שעה 21:54   [הצג]
(ללא כותרת)   יריב   יום ג', 26/01/2010 שעה 10:10   [הצג]
[פרסם תגובה חדשה]   [קישור ישיר למאמר זה]  

מאמר אורח | צור קשר | על האתר | חזור לעמוד הראשי | קישורים | תנאי שימוש | אקסטרה | תיק העיתונות של אפלטון
RSS | כל הדיונים המתמשכים | ספר אורחים | עזרה טכנית | לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה | מקלדת וירטואלית | ארכיון | חפש באתר
האתר עוצב ע״י עופר ליכטמן
כל הזכויות שמורות לאורי קציר ©