אפלטון

''חיי עברו בצד הפארק הציבורי, מין פילוסוף כפרי, הוגה בטבורי'' (נסים אלוני)

שכונות וזרמים בירושלים

יום ב', 08/02/2010 שעה 22:43

ירושלים, וזה באמת לא חדש, היא מיקרוקוסמוס מרתק של זרמי היהדות ותקוותיה. יש בה קהילות המייצגות כמעט כל תפיסה יהודית באשר היא, לרבות כאלה שהוגדרו במשך השנים כנוטות יותר לכיתתיות מאשר לדבוק במיינסטרים הדתי. סיור של יום אחד במרכזי הקהילות הללו יכול ללמד לא מעט על מאפייניהן ועל המורכבות הכרוכה בדו-קיום שלהן עם קהילות מתחרות. חלק מהן התנחלו באזורים מסוימים בבירה, ודווקא באזורים אלה (כמו בשכונות מזכרת משה, אוהל משה ובתי ראנד) מרתק לסייר בימים אלה ולצפות מהצד. חסידים למדו לחיות שם יחד עם מתנגדים. קראים דרים לא הרחק מחב''דניקים. ובין כל אלה, שכונות דוגמת בתי מונקאטש, שנוסדו ואוישו על ידי אנטי-ציונים חריפים. מי שצולל אל מעמקי השכונות הללו יכול לגלות שם לא מעט מיתוסים, אגדות ומעשיות. חלקן הונצח בשירים על ידי בני המקום, דוגמת יוסי בנאי. טקסט ארוך ומפורט על שכונות קטנות עם הרבה אופי ולא מעט היסטוריה.

[המאמר המלא] [תגובות: 2]

אפקט קולידג'

יום ו', 05/02/2010 שעה 3:08

תופעה ביולוגית נפוצה אצל זכרים היא עליית הגירוי המיני בעקבות גיוון הנקבות שבחברתן עם נמצאים. התופעה קרויה על שמו של...נשיא אמריקני שכיהן בתפקידו ברבע הראשון של המאה העשרים. קאלווין קולידג' כיהן קדנציה וחצי לאחר שירש את קודמו וורן הארדינג, שהלך לעולמו בהיותו האיש מספר אחד בבית הלבן. נשיאותו של קולידג' יכולה להיות נושא לדיון מרתק בפני עצמו, אבל לא על כך באתי לדבר כי אם על תקרית אחת שהקנתה לו מקום בפנתיאון האנקדוטות והביאה לכך שעל שמו תיקרא תופעה ביולוגית המיוחדת לזכרים בעולם החי - או לפחות לחלק מהזכרים הללו. תקרית זו התרחשה בחווה שבה ערך הזוג הנשיאותי סיור מודרך בלוויית אחד המנהלים. אבל למה להרחיב את הדיבור בפתיח כשאפשר להביא את הסיפור גופו. ובכן, קראו נא.

[המאמר המלא] [תגובות: 4]

טרנספר לקפריסין

שבת, 30/01/2010 שעה 10:53

בספרי הלימוד שלנו מופיעים לא מעט פרקים על תקופת ההעפלה. באותם ימים ארב הצי הבריטי לספינות מעפילים ושיגר את נוסעיהן למחנות מעצר בקפריסין. לא רבים יודעים ששלוש מאות ושבעים שנה קודם לכן כבר היה האי היפה הזה יעד להגליית יהודים מארץ ישראל. אז היו אלה הטורקים, שביקשו לדלל את אוכלוסייתו הנוצרית של האי ובכך להמעיט את הסיכוי שתושביו ישתפו פעולה עם ניסיונות מצד מעצמות אירופיות לכובשו. אחד המרתקים בניסיונות אלה נגע לבני הקהילה היהודית הפעלתנית והתוססת שישבה בצפת. תחילה הועלה הרעיון להפוך את קפריסין למושבת עונשין ולשגר אליה עבריינים מבני הקהילה. לאחר מכן נעשה ניסיון רציני יותר, הפעם באמצעות הוראה לאלץ אלף מעשירי הקהילה לנטוש את צפת ולהתיישב בקפריסין. לו הייתה הוראה זו יוצאת אל הפועל, היה מעמדה של עיר הקבלה הצפונית נפגע מאוד ואילו כלכלתה של קפריסין היתה עולה כפורחת.

[המאמר המלא] [תגובות: 2]

שלווה של יום שישי

שבת, 30/01/2010 שעה 0:02

יום שישי הוא אולי היום השלו ביותר בשבוע (בהנחה שאין יותר מדי עבודה דחופה וריצות לטלפונים). לא שהוא פטור מסידורים שונים, אבל בדרך כלל יש בו כמה שעות שבהן ניתן לחוות שלווה כמעט מוחלטת. זה נכון בשעות הבוקר, אחרי שהילדים הולכים לבית הספר ואפשר להתרווח עם ספר או עיתון על הספה בסלון או בגינה המוצלת. זה נכון בשעת שלאחר ארוחת הצהריים, כששוכבים על המיטה או על השטיח, מניחים לגוף לעכל את המזון ומנמנמים בניחותא. וזה הכי נכון כשנוסעים בנופים כפריים וירוקים, מסתכלים על פרות המלחכות עשב, מאזינים למוסיקה טובה ומקשיבים לשיחות על מאכלי שבת, ספרי קריאה ודברים נוספים שבינם לבין המציאות היומיומית המיוזעת שלנו יש מעט מאוד קשר. וכל כך חבל שהשלווה הזו נמשכת זמן מועט כל כך. כל כך חבל שהיא אינה השכיח, אלא החריג. ובכל זאתף בהיותה כה נעימה, מן הראוי להנציחה.

[המאמר המלא] [תגובות: 5]

תיירים בקמפוס

שבת, 23/01/2010 שעה 21:39

מי שבא לחוות את ירושלים מצידה התרבותי וההיסטורי לא חושב, בדרך כלל, על האוניברסיטה הגדולה שלה כעל אחד האתרים הראשונים שבהם יבקר. יש שם מספיק בתי תפילה, מוזיאונים ושכיות חמדה אחרות המעוררים תשומת לב. אוניברסיטה היא משהו שבו לומדים אלפי צעירים כדי לקבל תעודה כלשהי, שבבוא היום תעזור להם איכשהו לקבל משרה טובה ולהשתכר כמה שקלים (או שלא תעזור, אבל לא זה העניין כאן). לעומת זאת, קיימים סטונדטים שבכלל אינם יודעים שדווקא במיתחם בו הם שוהים בערך מאתיים וחמישים ימים בשנה קיימים אתרים למכביר שאילו היו פזורים בחלקים אחרים של העיר היו מעוררים לא מעט סקרנות תיירותית. מי יודע, למשל, שאחת מיצירות התרבות המפוארות והמרשימות ביותר שנולדו בישראל מקשטת בניין בגבעת רם שמדי יום מסתובבים בו אלפי בני אדם שרגילים לקיומו שם עד ששוב אין הם שמים אליו לב? או שאדם שתרם דלתות זהב לבית המקדש קבור במיתחם הר הצופים?

[המאמר המלא] [תגובות: 7]

להחזיר את חסמבה לצעירים

יום ו', 08/01/2010 שעה 0:00

שנה אחת לאחר קום המדינה ברא עיתונאי וסופר צעיר, יגאל מוסינזון שמו, חבורת ילדים תל-אביבית שאת עלילותיה הדמיוניות תיאר בסדרת סיפורים בהמשכים שפרסם בשבועון ''משמר לילדים''. בני החבורה נלחמו בכובשים הבריטיים, הגנו על קיבוצים שסבלו מחבלות המסתננים, לחמו בפשע המאורגן וניסו להציל נערים עזובים מפני הידרדרות לעבריינות. מדובר, כמובן, בחבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמבה. סדרת הספרים שבאה בעקבות אותו סיפור בהמשכים היא אחת הארוכות ביותר בתולדות ספרות הילדים. מאז שנות השמונים שקעה מעט קרנה של הסדרה והיא נותרה מיתוס ספרותי (התוכן שנוי במחלוקת, אבל הדבר אינו משנה את היותה של הסדרה מיתוס) המוכר בעיקר לבני ארבעים פלוס. הטלוויזיה לא טרחה להפיק סדרה על פי הספרים. ועכשיו, הפתעה: כשמפיקים סידרה כזו היא אינה על נערי חסמבה אלא על...גימלאיה. מבחינתי, אגב, זה לא שונה מאשר הפקת סרט על דורה כשהיא קשישה כפופת גו הנתמכת במקל הליכה. אותה רמה של תחכום - או, יותר נכון, אווילות.

[המאמר המלא] [תגובות: 17]

להילחם על העברית

יום ב', 04/01/2010 שעה 23:06

השפה העברית נמאסה עלינו. זוהי קביעה חד-משמעית. אם אינכם מאמינים לי, צאו נא לרחוב והסתכלו סביבכם. חנויות בגדים, מסעדות, חנויות מוצרי חשמל - כמעט כולן נושאות שמות לועזיים מצלצלים. השמות הללו מביאים אלינו, לכאורה, מעין ענן בינלאומי המדיף ריח ניחוח שאנו כמהים אליו. כך, כאשר אנו נכנסים ל''קופי שופ'' במקום לבית קפה, אנחנו מרגישים כמעט כמו החבר'ה מסיינפלד או מ''סקס והעיר הגדולה''. לפתע פתאום אנחנו מרגישים שתל אביב היא כמו ניו יורק ורמת גן היא מעין סניף של לונדון. אבל התהליך הזה, שמאנגלז במהירות גם את השפה שלנו, הוא בעייתי מאוד. למעשה, הוא מסמל זלזול מוחלט בתרבות שקמה כאן בעמל רב והוציאה מתוכה יצירות נפלאות - וגם התרפסות מוחלטת בפני תרבויות אחרות. זו אינה קוסמופוליטיות רבת-גוונים ומבורכת אלא השתעבדות מרצון לכל מה שמריח אמריקנה. ובכן, צריך להתחיל להתנהל אחרת. למעשה, חייבים.

[המאמר המלא] [תגובות: 51]

כשאורי פגש את טלי

יום ה', 31/12/2009 שעה 21:45

רק מעטים זוכרים כיום את חבורת נט''י. החבורה הזו, שהורכבה מהילדים ניסי עוזיהו וטלי ויובל אורן, הייתה פרי דמיונו של העיתונאי והסופר ברוך נאדל. הלה, אחד התחקירנים העסוקים והמוערכים בישראל של שנות הששים והשבעים, שיגר את גיבוריו הספרותיים לאתרים שונים ברחבי הארץ ומחוצה לה, העביר אותם שרשרת של הרפתקאות וסכנות ותוך כדי כך שילב בעלילה גילויים היסטוריים וארכיאולוגיים. הסדרה, שתיארה את חיי הילדים והיחסים ביניהם בריאליזם גבוה מהמקובל, נקטעה אחרי שלושה ספרים בלבד. שלושים שנה ומעלה לאחר שקראתי את אותם ספרים ושנים אחדות לאחר שפרסמתי מאמר עליהם ב''אפלטון'' הופיעה בחיי אחת הדמויות המרכזיות שבהן. טל אור, הנערה שהיוותה את ההשראה לטלי אורן מנט''י, יצרה איצי קשר, סיפרה שקראה את המאמר הישן ההוא והסכימה להיפגש. מהפגישה הזו נותרו אצלי כמה עמודים צפופים של הערות בכתב ידי. חלק מהן הפכו, איפוא, למאמר שאתם קוראים עכשיו.

[המאמר המלא] [תגובות: 8]

להחליף את הפרצופים

יום ה', 17/12/2009 שעה 22:54

בנק ישראל הודיע השבוע על החלפה מדורגת של שטרות הכסף המקובלים כאן בשטרות חדשים. הנשיאים וראשי הממשלה (וגם סופר אחד) המככבים על גבי השטרות הנוכחיים יומרו בנשיאים בחוזה המדינה ובשלושה ראשי ממשלה אחרים. אצל שתיים מהדמויות החדשות הללו מדובר כבר בסיבוב שני על גבי השטרות. בעצם, כשחושבים על זה, אנחנו כמעט לא מכירים מציאות אחרת. מאז ומתמיד כיכבו אנשי ציבור כאלה ואחרים על גבי אמצעי התשלום הללו. אז נכון, לא תמיד היו אלה ראשי המדינה. היו שם גם נדבנים עשירים כרוטשילד ומונטיפיורי, אבל באופן כללי כבר עשרות שנים שהשטרות הללו אינם שמים את הדגש על האלמנטים האחרים במדינה. אין שם אתרים ארכיאולוגיים היוצרים גשר תודעתי אל העבר. אין שם צמחים המאפיינים את הארץ. אין שם בעלי חיים שנכחדו או שפעילים כאן כיום. בקיצור, דומה כי הגיעה העת לחשוב על כך מחדש.

[המאמר המלא] [תגובות: 16]

הפגנה בנאבלוס/ אליהו נאוי

יום ו', 04/12/2009 שעה 22:39

בארוחת הצהריים של יום שישי ביקשה סהר הקטנה שאספר לה ''סיפור מהתנ''ך''. יש מין הרגל כזה אצלנו, שבשישי בצהריים אבא מספר לכל המשפחה איזו אנקדוטה תנ''כית מעניינת. זכרתי שפרשת השבוע הנוכחית עוסקת בסיפורה הטראגי של דינה בת יעקב והחלטתי ללכת על זה. דינה, למי שאינו זוכר את העניין, נחטפה ונאנסה על ידי שכם בן חמור, בנו של הפיאודל העשיר ביותר בעיר שכם. בני יעקב, חבורה מרת-נפש של נוודים שהונהגה על ידי שמעון ולוי האלימים, החליטו לתבוע פיצוני מיוחד במינו: מילה קולקטיבית לכל זכרי העיר. אלא שלאחר שהאקט המשפיל בוצע בפועל, הלכו שמעון ולוי וטבחו בכל אנשי העיר הזו. הפרשה העצובה הזו הזכירה לי מעשיה משעשעת אחרת על שכם, נאבלוס בשמה הערבי. המעשייה, העוסקת בשלושה גנבים ובקורבנם, מתרחשת בעיר הזו על רקע הפגנה נגד השלטון הבריטי. עוד פנינה מספרו המקסים של אליהו נאוי ''סיפורי ערב''.

[המאמר המלא] [תגובות: 5]

[מאמרים קודמים]

מאמר אורח צור קשר על האתר התאמה אישית קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר