אפלטון

''חיי עברו בצד הפארק הציבורי, מין פילוסוף כפרי, הוגה בטבורי'' (נסים אלוני)

''הירגו ביהודים!''

יום ד', 03/03/2010 שעה 23:15

ב-‏18 בדצמבר 2009 הלך לעולמו אברהם אהרן סגל, שבע ימים ושנים. בתשעים ושלוש שנותיו הספיק להשתתף בקרבות שניהלו תומכי הרב קוק נגד העדה החרדית; להיזרק מהישיבה בה למד ולהיות מוגלה לחיפה; ולהימנות על ארגון חשאי של צעירים דתיים שלימים הפך לחלק מהאצ''ל. אחד המאורעות המעצבים של חייו הוא דווקא המאורע בו לא היה נוכח, למרבה המזל: טבח יהודי חברון ב-‏1929. שלוש מאחיותיו דווקא היו שם, אחת מהן ילדה כבת שבע. בין כל מעשי הזוועה שלהן היו עדות - משמיעה או מראייה - בולט דווקא סיפור גבורה של ערבי מקומי, אדם בעשור השמיני לחייו, שלולא תעוזתו ועשקנותו היו נמחקים עוד כמה דורות של בני אדם. זהו סיפור הטבח - וסיפורן שלהן. ולפני שמתחילים לקרוא, אזהרה: הטקסט כולל תיאורים קשים למדי, ואינו מומלץ לכל אדם. לשיקולכם.

[המאמר המלא] [תגובות: 30]

לקראת רשימת ה-‏25 של שנת 2010

יום ב', 01/03/2010 שעה 18:40

מדי שנה, בשבוע האחרון של מאי, אני מפרסם כאן את רשימת הבלוגים המרתקים ביותר בהם ביקרתי מאז מאי שבשנה הקודמת. מסורתית, יש ברשימה זו 25 בלוגים. אל תשאלו למה; ככה יצא. מספר שפחות או יותר היה נקודת האמצע בין ההיצע העצום של בלוגים לבין הצורך להרכיב רשימה שלא תהיה מפוזרת מדי או תוריד את הסטנדרטים שלה. למעט השנה הראשונה, נוספו לרשימה זו גם עשרה בלוגים מבטיחים, דהיינו כאלה הפועלים פחות משנה אבל איכותם כבר ניכרת בהם והיא מבשרת טובות לעתיד. הרשימות האלה, כמובן, אינן מחייבות איש מלבדי. אבל התגובות שאני מקבל עליהן מעידות על כך שהן פותחות שער לבלוגים שלא תמיד היו מוכרים קודם לכן לקהל רחב. ובכן, אחרי כל ההקדמה הזו הגענו לרשימה שתפורסם השנה. וכאן מתחילה הבעייה. וכאן אני גם מבקש את עזרתכם.

[המאמר המלא] [תגובות: 57]

''סולטי דוג''

שבת, 20/02/2010 שעה 12:50

הומר היא עיירת דייגים קטנה ויפהפיה השוכנת בקצהו הדרומי של החצי האי קנאיי שבאלסקה. כמו עיירות רבות אחרות שצצו ברחבי הספָר האמריקני היא קרויה על שם האיש הראשו שהגיע אליה וסבר שאפשר להפיק משהו מאדמתה. היא שדרה כנמל פופולארי למאות ספינות, הפכה חכפר מתוייר השומר עדיין על אופיו המקורי ושימשה כאתר להאכלת עופות דורסים שראתה בכך כמעט ייעוד אישי. אבל הדבר שאני רוצה להציג כיום אינו אלא הפאב המיתולוגי של העיירה, הלא הוא ה''סולטי דוג'' (Salty Dawg). בקתת קורות העץ המוארכת, שאליה צמוד כיום מבנה דמוי מגדלור, מאכלס תצוגה מרהיבה של חליפות הצלה ימיות, אלפי שטרות דולר הנעוצים על הקירות וחתומים על ידי המבקרים ואווירה אותנטית של פועלי נמל, מלחים ודייגים. אווירה שכמותה קשה למצוא בכל מקום אחר המוכר לכם.

[המאמר המלא] [תגובות: 6]

בעקבות חסמבה בתל אביב

יום ו', 12/02/2010 שעה 20:49

סיורים בעקבות ספרים ידועים הם עניין לא בלתי מוכר. בעמק יזרעאל, למשל, קיים סיור בעקבות תחנות ודמויות הקשורות ל''רומן רוסי'', נובלת הביכורים של מאיר שלו. בירושלים מקיימים כמה מדריכים בלי יוזמה סיור בעקבות ספרו של ש''י עגנון ''תמול שלשום''. שתי אלה הן יצירות מופת ספרותיות שחייבות להילמד בכל מערכת חינוכית המכבדת את עצמה. לעומת זאת, אין הדבר כך כשמדובר בספרות עממית יותר. וכל זה עמד ברקע ההחלטה שלי לנסות ולהרכיב סיור שיילך בעקבות פעמיהם של חברי חבורת חסמבה, פרי יצירתו של יגאל מוסינזון. במשך עשרות שנים כישפו עלילותיה הנועזות של החבורה הזו מיליוני ישראלים צעירים. כמה מאלה הזמנתי ללכת עמי ברחובות תל אביב ולנסות לתהות אחר שורשי הסיפורים. הם הצטרפו אלי ברצון. הלך לא רע בכלל. הנה כמה הערות על כל מה שקדם לסיור הזה, להכנתו ולביצועו.

[המאמר המלא] [תגובות: 27]

שכונות וזרמים בירושלים

יום ב', 08/02/2010 שעה 22:43

ירושלים, וזה באמת לא חדש, היא מיקרוקוסמוס מרתק של זרמי היהדות ותקוותיה. יש בה קהילות המייצגות כמעט כל תפיסה יהודית באשר היא, לרבות כאלה שהוגדרו במשך השנים כנוטות יותר לכיתתיות מאשר לדבוק במיינסטרים הדתי. סיור של יום אחד במרכזי הקהילות הללו יכול ללמד לא מעט על מאפייניהן ועל המורכבות הכרוכה בדו-קיום שלהן עם קהילות מתחרות. חלק מהן התנחלו באזורים מסוימים בבירה, ודווקא באזורים אלה (כמו בשכונות מזכרת משה, אוהל משה ובתי ראנד) מרתק לסייר בימים אלה ולצפות מהצד. חסידים למדו לחיות שם יחד עם מתנגדים. קראים דרים לא הרחק מחב''דניקים. ובין כל אלה, שכונות דוגמת בתי מונקאטש, שנוסדו ואוישו על ידי אנטי-ציונים חריפים. מי שצולל אל מעמקי השכונות הללו יכול לגלות שם לא מעט מיתוסים, אגדות ומעשיות. חלקן הונצח בשירים על ידי בני המקום, דוגמת יוסי בנאי. טקסט ארוך ומפורט על שכונות קטנות עם הרבה אופי ולא מעט היסטוריה.

[המאמר המלא] [תגובות: 4]

אפקט קולידג'

יום ו', 05/02/2010 שעה 3:08

תופעה ביולוגית נפוצה אצל זכרים היא עליית הגירוי המיני בעקבות גיוון הנקבות שבחברתן עם נמצאים. התופעה קרויה על שמו של...נשיא אמריקני שכיהן בתפקידו ברבע הראשון של המאה העשרים. קאלווין קולידג' כיהן קדנציה וחצי לאחר שירש את קודמו וורן הארדינג, שהלך לעולמו בהיותו האיש מספר אחד בבית הלבן. נשיאותו של קולידג' יכולה להיות נושא לדיון מרתק בפני עצמו, אבל לא על כך באתי לדבר כי אם על תקרית אחת שהקנתה לו מקום בפנתיאון האנקדוטות והביאה לכך שעל שמו תיקרא תופעה ביולוגית המיוחדת לזכרים בעולם החי - או לפחות לחלק מהזכרים הללו. תקרית זו התרחשה בחווה שבה ערך הזוג הנשיאותי סיור מודרך בלוויית אחד המנהלים. אבל למה להרחיב את הדיבור בפתיח כשאפשר להביא את הסיפור גופו. ובכן, קראו נא.

[המאמר המלא] [תגובות: 6]

טרנספר לקפריסין

שבת, 30/01/2010 שעה 10:53

בספרי הלימוד שלנו מופיעים לא מעט פרקים על תקופת ההעפלה. באותם ימים ארב הצי הבריטי לספינות מעפילים ושיגר את נוסעיהן למחנות מעצר בקפריסין. לא רבים יודעים ששלוש מאות ושבעים שנה קודם לכן כבר היה האי היפה הזה יעד להגליית יהודים מארץ ישראל. אז היו אלה הטורקים, שביקשו לדלל את אוכלוסייתו הנוצרית של האי ובכך להמעיט את הסיכוי שתושביו ישתפו פעולה עם ניסיונות מצד מעצמות אירופיות לכובשו. אחד המרתקים בניסיונות אלה נגע לבני הקהילה היהודית הפעלתנית והתוססת שישבה בצפת. תחילה הועלה הרעיון להפוך את קפריסין למושבת עונשין ולשגר אליה עבריינים מבני הקהילה. לאחר מכן נעשה ניסיון רציני יותר, הפעם באמצעות הוראה לאלץ אלף מעשירי הקהילה לנטוש את צפת ולהתיישב בקפריסין. לו הייתה הוראה זו יוצאת אל הפועל, היה מעמדה של עיר הקבלה הצפונית נפגע מאוד ואילו כלכלתה של קפריסין היתה עולה כפורחת.

[המאמר המלא] [תגובות: 2]

שלווה של יום שישי

שבת, 30/01/2010 שעה 0:02

יום שישי הוא אולי היום השלו ביותר בשבוע (בהנחה שאין יותר מדי עבודה דחופה וריצות לטלפונים). לא שהוא פטור מסידורים שונים, אבל בדרך כלל יש בו כמה שעות שבהן ניתן לחוות שלווה כמעט מוחלטת. זה נכון בשעות הבוקר, אחרי שהילדים הולכים לבית הספר ואפשר להתרווח עם ספר או עיתון על הספה בסלון או בגינה המוצלת. זה נכון בשעת שלאחר ארוחת הצהריים, כששוכבים על המיטה או על השטיח, מניחים לגוף לעכל את המזון ומנמנמים בניחותא. וזה הכי נכון כשנוסעים בנופים כפריים וירוקים, מסתכלים על פרות המלחכות עשב, מאזינים למוסיקה טובה ומקשיבים לשיחות על מאכלי שבת, ספרי קריאה ודברים נוספים שבינם לבין המציאות היומיומית המיוזעת שלנו יש מעט מאוד קשר. וכל כך חבל שהשלווה הזו נמשכת זמן מועט כל כך. כל כך חבל שהיא אינה השכיח, אלא החריג. ובכל זאתף בהיותה כה נעימה, מן הראוי להנציחה.

[המאמר המלא] [תגובות: 5]

תיירים בקמפוס

שבת, 23/01/2010 שעה 21:39

מי שבא לחוות את ירושלים מצידה התרבותי וההיסטורי לא חושב, בדרך כלל, על האוניברסיטה הגדולה שלה כעל אחד האתרים הראשונים שבהם יבקר. יש שם מספיק בתי תפילה, מוזיאונים ושכיות חמדה אחרות המעוררים תשומת לב. אוניברסיטה היא משהו שבו לומדים אלפי צעירים כדי לקבל תעודה כלשהי, שבבוא היום תעזור להם איכשהו לקבל משרה טובה ולהשתכר כמה שקלים (או שלא תעזור, אבל לא זה העניין כאן). לעומת זאת, קיימים סטונדטים שבכלל אינם יודעים שדווקא במיתחם בו הם שוהים בערך מאתיים וחמישים ימים בשנה קיימים אתרים למכביר שאילו היו פזורים בחלקים אחרים של העיר היו מעוררים לא מעט סקרנות תיירותית. מי יודע, למשל, שאחת מיצירות התרבות המפוארות והמרשימות ביותר שנולדו בישראל מקשטת בניין בגבעת רם שמדי יום מסתובבים בו אלפי בני אדם שרגילים לקיומו שם עד ששוב אין הם שמים אליו לב? או שאדם שתרם דלתות זהב לבית המקדש קבור במיתחם הר הצופים?

[המאמר המלא] [תגובות: 7]

להחזיר את חסמבה לצעירים

יום ו', 08/01/2010 שעה 0:00

שנה אחת לאחר קום המדינה ברא עיתונאי וסופר צעיר, יגאל מוסינזון שמו, חבורת ילדים תל-אביבית שאת עלילותיה הדמיוניות תיאר בסדרת סיפורים בהמשכים שפרסם בשבועון ''משמר לילדים''. בני החבורה נלחמו בכובשים הבריטיים, הגנו על קיבוצים שסבלו מחבלות המסתננים, לחמו בפשע המאורגן וניסו להציל נערים עזובים מפני הידרדרות לעבריינות. מדובר, כמובן, בחבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמבה. סדרת הספרים שבאה בעקבות אותו סיפור בהמשכים היא אחת הארוכות ביותר בתולדות ספרות הילדים. מאז שנות השמונים שקעה מעט קרנה של הסדרה והיא נותרה מיתוס ספרותי (התוכן שנוי במחלוקת, אבל הדבר אינו משנה את היותה של הסדרה מיתוס) המוכר בעיקר לבני ארבעים פלוס. הטלוויזיה לא טרחה להפיק סדרה על פי הספרים. ועכשיו, הפתעה: כשמפיקים סידרה כזו היא אינה על נערי חסמבה אלא על...גימלאיה. מבחינתי, אגב, זה לא שונה מאשר הפקת סרט על דורה כשהיא קשישה כפופת גו הנתמכת במקל הליכה. אותה רמה של תחכום - או, יותר נכון, אווילות.

[המאמר המלא] [תגובות: 18]

[מאמרים קודמים]

מאמר אורח צור קשר על האתר התאמה אישית קישורים תנאי שימוש אקסטרה תיק העיתונות של אפלטון
RSS כל הדיונים המתמשכים ספר אורחים עזרה טכנית לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה מקלדת וירטואלית ארכיון חפש באתר